נק' המוצא שלי חילונית לגמרי.
אינני מאמינה לסיפור השבטים כצאצאיו הישירים של יעקב, ואינני מאמינה לסיפור הכיבוש שכביכול קרה לאחר יציאת מצרים שלא היתה. מצד שני, אני מניחה שלפחות לחלק מהסיפורי המקרא יש בסיס עובדתי. לדוגמה, שמות אבותיו של אברהם שהגיעו מארם נהרים - שרוג, נחור ותרח - הם אכן שמות היסטורים מארם נהרים, אך בניגוד לסיפור המקראי, הם אינם שמות של אנשים אלא שמות של מקומות. הכותב המקראי לקח שמות ערים הקרובות לחרן, והפך אותם לדמויות בסיפורו, כאילו היו אנשים שהגיעו מחרן. הגרעין ההיסטורי קיים, אך בידי הסופר הפך למשהו אחר כחלק מיצירת הנרטיב הלאומי. לכן אני שואלת, האם לסיפור השבטים יש בסיס היסטורי? אני מנחשת שכותבי המקרא לא המציאו את סיפור השבטים מהאוויר. כנראה שהם תיארו ראליה מסויימת, וכמובן הוסיפו לה נופך והתאימוה לנרטיב שיצרו. ואולי לא, והכל מצוץ מפרי דמיונם של הכותבים, שכתבו את התנ"ך מאות שנים לאחרי שהמאורעות כביכול התרחשו? אז השאלה שלי היא, האם אכן היו (12?) קבוצות שונות שהתאחדו לעם? ואם כן, מהו מקורן? - קבוצות מקומיות, קבוצות שהגרו ממקומות אחרים, או שילוב של השנים? אם היו קבוצות כאלה, לפי מה הן נחלקו? אין לי כל בעיה לקבל שמדובר במציאות מאוחרת יותר שהושלכה לתקופה קדומה יותר. השאלה היא האם בכלל היתה מציאות כזו, ואם כן, מתי? לגבי
שבט לוי - מצאתי
מאמר של שמואל ייבין שבו הוא טוען שברשימת המקומות שכבש רעמסס השלישי במסעו באסיה בראשית המאה ה-12, כלול גם "חבל (ארץ) לו(י)". ברשימה זו קשה לקבוע את מיקומו הגיאוגראפי של אזור זה, אולם מהדברים דומה כי הוא באיזור הנמצא בחלקה הדרומי של ארץ-ישראל. גם ברשימת המקומות שכבש פרעה שישק הראשון במסעו בארץ-ישראל בשנת 925 לפסה"נ נכלל איזור הנקרא "נגב לוי", וברור מרשימתו כי חלק זה הוא בנגב. כלומר אפשר לכרוך את מציאותו של איזור הנקרא על שם לוי (חבל לוי; נגב לוי) עם חבל ארץ בנגב, בסביבת נווה קדש ברנע, לפחות מהמאה ה-12. אם זה נכון, חשבתי שאולי אפשר להסביר בכך את העובדה שמכל השבטים, רק בקרב שבט לוי מוצאים ריכוז של שמות מצריים. קנוהל ב"מאין באנו" מנסה לטעון על בסיס עובדה זו שאבותיו של שבט לוי הגיעו ממצרים. מאחר שלא כל בני השבט נקראו בשמות מצריים, הוא מסיק ששבט לוי לא היה מצרי אלא ממוצא שמי. הוא משער שהלווים הגרו למצרים, שהו בה תקופה ממושכת, אימצו חלק מתרבותה, ואז "יצאו" ממנה לכנען. בעיניי, ההשערה שלו אפשרית אבל בכלל לא הכרחית. יתכן ששבט לוי היה קבוצה שישבה בנגב, ומאחר שהיתה הקבוצה הקרובה ביותר למצרים, היא הושפעה ממצרים יותר מכל שאר השבטים. לכן מוצאים בה גם שמות מצריים. אבל זה עדיין לא מסביר למה שבט זה כיכב כשבט הכהונה. לגבי
שבט דן, בויקיפדיה בערכו מופיע: "אחת התאוריות המענינות בנוגע למוצאו של שבט דן, גורסת ששבט דן המקראי, ממנו בא שמשון, היה קשור במוצאו לגויי הים וליתר דיוק לקבוצה הנקראת במיתולוגיה היוונית "Danaoi" או "דנאים", שהומרוס תיאר כמי שהשתתפו בכיבוש טרויה. הקבוצה הזו מתוארת בכתובות מצריות בסוף האלף השני לפני הספירה כDenyen או Danuna. תאוריה זו נוסחה בשנות החמישים של המאה ה-20 על ידי פרופסור יגאל ידין. יש עדויות מצריות מכתבי אל עמרנה שה"דנונה" פלשו לארץ כנען עם הפלשתים והיו קרובים להם באורח חייהם, וטענת יגאל ידין, זה מסביר את הקשרים ההדוקים בין שמשון, איש שבט דן, לפלשתים. לכן הציע ידין ששבטו של שמשון דן זהה עם הדנאים שידוע לנו שפלשו ביחד עם הפלשתים לארץ ישראל ומצרים במאה ה-13 לפה"ס. לאחר הפלישה נעלמו הדנאים בניגוד לפלשתים, שיש לגביהם עדויות היסטוריות וארכאולוגיות. ידין סבר שהם לא נעלמו, אלא הגרו צפונה, אל אזור תל דן, הפכו לשבט דן והצטרפו לקונפדרציה של שבטי ישראל. חיזוק לטענתו מביא ידין במשפט בברכת יעקב בבראשית "דן ידין עמו כאחד משבטי ישראל", כשהדגש הוא על המילה "כאחד"." האם דעה זו מקובלת כיום? לגבי
שבט אשר, מצאתי ב-
jewishencyclopedia.com
A clue is perhaps afforded in the fact pointed out by W. Max Müller ("Asien und Europa," p. 236), that "Aseru" appears on Egyptian monuments as the name of a land and people in western Galilee in the fourteenth century B.C. It is conceivable that Israelitish settlers in that region adopted in this modified form the name of their new residence.
ר' שם להשערות נוספות. אבל האיניצ' הזו יוצאת מהנחה שהיתה יציאת מצרים, דבר שאין לו שמץ הוכחה היסטורית. האני' אף מניחה ששאר התיאורים המקראיים אמיתיים, דבר המטיל ספק באמינותה. זה בנתיים מה שמצאתי, וזה לא הרבה. אם מישהו יכול להוסיף לדבר, אשמח מאד!
