...
מאיפה להתחיל אימאשלי שוכבת בבית חולים עכשיו , ואחרי הרחמים הכאב לב העצב העייפות הגדולה התגנב לו הכעס , האכזבה מהאימא שיש לי לעומת האימא שתהיה לעומת האימא שהייתי רוצה היא לא מתה , היא חיה ונושמת בעזרת חמצן אבל דיי נושמת אבל אני מאוכזבת כי היא בחיים לא תהיה אימת החלומות , ודפקא אין לי הרבה דרישות אני צריכה שהיא תקבל את הבת המוזרה שלה על כל שיגעונתיה- בכל זאת בת 25 בלי חתן בלי תואר ולמרות זאת יש לי את העבודה מדהימה ,כזו שעושה לי כיף לקום בבוקר אני באמת מרגישה שאני משנה את העולם בעבודה שלי בצעדים קטנים ובטוחים והבחירה המיקצועית שלי מסיבה לי אושר רב אבל אני צריכה את החיזוק שלה , את החיבוק שלה ובעיקר שתקבל אותי כמו שאני והעצוב הוא שהיא לא תשנה מצד אחד ושהניסיון למצוא אימא חדשה .. בגיל 25 .. איך נאמר דיי נדון לכישלון זאת האימא שלי מצד שני אני באמת מאוכזבת ועצם תחושת האכזבה גורמת לי להרגיש רע עם עצמי למרות שיש לי על מה להיות מאוכזבת אני יודעת שהדרך היחידה להתמודד עם האכזבה היא לקחת צעד אחורה מהמציאות בבית ולצאת לעצמאות דיי עצוב להגיד את זה בחודש האחרון שאימשלי בבית חולים אני מרגישה איך האצמעות הזאת עושה לי טוב ,איך אני מסתכלת על עצמי עושה דברים שאימא בחיים לא הייתה חושבת שאני יעשה לוקחת אחריות .. ונשברת וזה קשה - רק עכשיו התחלתי עבודה חדשה , ואני ממש רוצה ללמוד אבל שני יהיהו תמיד תירוצים למה לא לעזוב... מצד שני אני מרגישה מפורקת עכשיו ....
מאיפה להתחיל אימאשלי שוכבת בבית חולים עכשיו , ואחרי הרחמים הכאב לב העצב העייפות הגדולה התגנב לו הכעס , האכזבה מהאימא שיש לי לעומת האימא שתהיה לעומת האימא שהייתי רוצה היא לא מתה , היא חיה ונושמת בעזרת חמצן אבל דיי נושמת אבל אני מאוכזבת כי היא בחיים לא תהיה אימת החלומות , ודפקא אין לי הרבה דרישות אני צריכה שהיא תקבל את הבת המוזרה שלה על כל שיגעונתיה- בכל זאת בת 25 בלי חתן בלי תואר ולמרות זאת יש לי את העבודה מדהימה ,כזו שעושה לי כיף לקום בבוקר אני באמת מרגישה שאני משנה את העולם בעבודה שלי בצעדים קטנים ובטוחים והבחירה המיקצועית שלי מסיבה לי אושר רב אבל אני צריכה את החיזוק שלה , את החיבוק שלה ובעיקר שתקבל אותי כמו שאני והעצוב הוא שהיא לא תשנה מצד אחד ושהניסיון למצוא אימא חדשה .. בגיל 25 .. איך נאמר דיי נדון לכישלון זאת האימא שלי מצד שני אני באמת מאוכזבת ועצם תחושת האכזבה גורמת לי להרגיש רע עם עצמי למרות שיש לי על מה להיות מאוכזבת אני יודעת שהדרך היחידה להתמודד עם האכזבה היא לקחת צעד אחורה מהמציאות בבית ולצאת לעצמאות דיי עצוב להגיד את זה בחודש האחרון שאימשלי בבית חולים אני מרגישה איך האצמעות הזאת עושה לי טוב ,איך אני מסתכלת על עצמי עושה דברים שאימא בחיים לא הייתה חושבת שאני יעשה לוקחת אחריות .. ונשברת וזה קשה - רק עכשיו התחלתי עבודה חדשה , ואני ממש רוצה ללמוד אבל שני יהיהו תמיד תירוצים למה לא לעזוב... מצד שני אני מרגישה מפורקת עכשיו ....
