אני אוהב אותך כמו שאת! ../images/Emo24.gif ../images/Emo23.gif
ואני אפילו לא מכיר אותך!
אז רק תארי לך... כתבתי לך בתגובה בבלוג שאני רוצה לכתוב את זה גם כאן, כי לפי דעתי זה חשוב גם לחברי הפורום.. אז הנה וקצת אחרת: (כדאי לך לקרוא שוב כי הוספתי כמה דברים..) למרות שרק אתמול אמרתי לעצמי, כל פעם שמישהו אומר לך "אל תעלב אבל.." עדיף שלא יאמר את זה בכלל! אבל במקרה הזה אני אגיד את זה אחרת!
אני מניח שזה מאוד עושה לך טוב לספר על ה-OCD שלך וכל מה שזה עושה לך.. אבל יש לי אזהרה קטנה בשבילך.. כל דבר שאנחנו מתמקדים בו ונותנים לו תשומת לב- הוא גדל.. אם תתרגלי שכל פעם שאת כותבת על עוד בעייה שמפרעיה לך את: א) גורמת לבעייה הזאת לגדול ולהשתרש בתוכך כאילו היא נצחית וחלק ממך.. ב) את מתרגלת לשזה שסבל שלך= אהבה עידוד ותמיכה מאחרים.. ונותנת לזה עוד יותר כוח אפילו כוח מתוך בחירה סמויה. אני מכיר את זה טוב מאוד כמה זה עושה טוב בלב שאחרים מבינים אותך ומקבלים אותנו כפי שאנחנו.. ולי הבלוג בתחילת דרכו עזר לי מאוד.. אבל עם הזמן זה עלול לכבול אותך בפנים והצורך שאחרים יאשרו ויאהבו אותך גדל.. וכאילו כמו סם לבדוק אם את תראי עוד צדדים יותר רעים שלך- אם עדיין יאהבו ויקבלו אותך כמו שאת.. בגלל זה חשוב כבר עכשיו ובו זמנית- לפתח אהבה אמיתית לעצמך- אבל למי שאת
באמת!
דווקא מה שכן טוב זה מה שאת כותבת בסוף שאת מצליחה להתגבר ולאהוב את עצמך יותר.. אבל בניגוד למה שכתבת ברשומה עם המרצה שגאה ב-ADHD שלו.. אני לא חושב שלתת הגדרות ושמות לעצמנו זה דבר טוב. זה מי שאנחנו? תכונה? מראה? אופי? מין? לא! אנחנו נשמות. וזה מה שחשוב באמת. שום דבר לא מאפיין אותך- חוץ ממה שאת בוחרת שיאפיין אותך. וזאת הסיבה האמיתי שאין לך סיבה להתבייש בשום "בעייה" או פגם שבך- כי בעצם הוא לא באמת בתוכך! מי שאת באמת זה הדבר הכי נפלא שיש! כי את מיוחדת ואין כמוך בכל העולם! כולנו מיוחדים ונדירים ואין כמונו!
מקווה שעזרתי.. ותחשבי על זה.. יום נפלא לכולם כאן!
גיל