11% של נטו מזל???

[ריקי זו אני]

הבוקר בערוץ 'גלי ישראל' שבין 06.00 - 07.00 שיחה מהממת בין שדר שאיני זוכרת את שמו... לבין מומחית שאת שמה איני זוכרת... ומאחר והייתי די עסוקה הקשבתי בעיקר לכותרות... ד.א. עסקינן במספר כתבות דעה ב'ישראל היום'..., ובכותרת 11% (בלבד) מהנשואים בישראל 2024 הם נשואי 'תערובת'...בין מערב למזרח ובין מזרח למערב.
מאחר ולא בדקתי, ולא חקרתי את הנושא... שהוא חשוב ביותר... נדהמתי.
אלה, כאשר אני מפשפשת בעברי ובעברו של בן זוגי, אני מבינה שהסיכוי להתערבבות שדומה במשהו, בקמצוץ, למה שדיברו פה בשנים עברו לא יכול להיות...
לא פעם ולא עשים פעמים ניסיתי לפצח את הסיכוי שבחורה כמוני, מהאזור הסוציאוקונמי הכי נמוך במדינת ישראל, תפגוש בבן המעמד הבינוני הגבוה... וסיפור חיי יתהפך עלי באופן הקיצוני הזה... והמסקנה הברורה והפשוטה שהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס, בלוטו ובטוטו באותו שבוע גדול יותר...
ולמה?
א. מקום מגורים...
ב. לחץ חברתי
ג. מערכת החינוך
ד. צבא
ה. אוניברסיטה...
חמיש סעיפים שמשפיעים מאוד על מקומות מפגש, מקום לצמיחת האהבה והזוגיות + לחץ חברתי כולל לחצים מהמשפחה הגרעינית...
כאשר אני שומעת מה הוריו של הבחור שלי אומרים לו במטבח ביתם... עת אני נמצאת באותו זמן בחדר שהוקצה לי מתכוננת למקלחת טובה וחמה...
הייתי אמורה להזדעזע מהשיחה ששמעתי בסתר (אולי), יתכן שהייתי אמורה לאסוף את עצמי ולצאת בשט מהבית ולא לראות את הנוכחים לעולם... אבל זה לא קרה. נשארתי. בכיתי אל הכר... אבל הבנתי. ואם אני אז, בשנות ה-80, צעירה ותמימה כנראה שהבנתי שחלום הוא חלום הוא חלום...
כך יוצא שככל שאנחנו מתבגרים, ככל שהשנים עוברות הפערים בין המזרח למערב מתרחבים. חיבורים כאילו, לא מובנים הופכים להיות טבעיים וזה לא מתחיל בפוליטיקה... זה נגמר בפוליטיקה ואולי הפוליטיקה היא רק תמרור בדרך ארוכה אולי שאין לה סוף...
פורים שמח

 

[Harrington]

הבוקר בערוץ 'גלי ישראל' שבין 06.00 - 07.00 שיחה מהממת בין שדר שאיני זוכרת את שמו... לבין מומחית שאת שמה איני זוכרת... ומאחר והייתי די עסוקה הקשבתי בעיקר לכותרות... ד.א. עסקינן במספר כתבות דעה ב'ישראל היום'..., ובכותרת 11% (בלבד) מהנשואים בישראל 2024 הם נשואי 'תערובת'...בין מערב למזרח ובין מזרח למערב.
מאחר ולא בדקתי, ולא חקרתי את הנושא... שהוא חשוב ביותר... נדהמתי.
אלה, כאשר אני מפשפשת בעברי ובעברו של בן זוגי, אני מבינה שהסיכוי להתערבבות שדומה במשהו, בקמצוץ, למה שדיברו פה בשנים עברו לא יכול להיות...
לא פעם ולא עשים פעמים ניסיתי לפצח את הסיכוי שבחורה כמוני, מהאזור הסוציאוקונמי הכי נמוך במדינת ישראל, תפגוש בבן המעמד הבינוני הגבוה... וסיפור חיי יתהפך עלי באופן הקיצוני הזה... והמסקנה הברורה והפשוטה שהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס, בלוטו ובטוטו באותו שבוע גדול יותר...
ולמה?
א. מקום מגורים...
ב. לחץ חברתי
ג. מערכת החינוך
ד. צבא
ה. אוניברסיטה...
חמיש סעיפים שמשפיעים מאוד על מקומות מפגש, מקום לצמיחת האהבה והזוגיות + לחץ חברתי כולל לחצים מהמשפחה הגרעינית...
כאשר אני שומעת מה הוריו של הבחור שלי אומרים לו במטבח ביתם... עת אני נמצאת באותו זמן בחדר שהוקצה לי מתכוננת למקלחת טובה וחמה...
הייתי אמורה להזדעזע מהשיחה ששמעתי בסתר (אולי), יתכן שהייתי אמורה לאסוף את עצמי ולצאת בשט מהבית ולא לראות את הנוכחים לעולם... אבל זה לא קרה. נשארתי. בכיתי אל הכר... אבל הבנתי. ואם אני אז, בשנות ה-80, צעירה ותמימה כנראה שהבנתי שחלום הוא חלום הוא חלום...
כך יוצא שככל שאנחנו מתבגרים, ככל שהשנים עוברות הפערים בין המזרח למערב מתרחבים. חיבורים כאילו, לא מובנים הופכים להיות טבעיים וזה לא מתחיל בפוליטיקה... זה נגמר בפוליטיקה ואולי הפוליטיקה היא רק תמרור בדרך ארוכה אולי שאין לה סוף...
פורים שמח

הכל נכון, אבל אפשר גם לראות כיצד במקומות רבים בחברה יש חיבור בין מזרח למערב. התוצאה הצפויה היא בעוד דור או שניים (ולענ"ד כבר היום) שהחיבור הזה יהיה טבעי יותר וקל יותר טכנית. הדור הבא פחות גדל עם 'אני לבן' או 'אני חום/שחור' ויותר עם 'אני משה' ו'אני רבקה' וזהו. אמנם גם במקומות האלה עדיין כל אחת ואחד מנסים לשמר את מסורת אבותיהם וההפרדה הגזעית היא חלק בלתי נפרד מהחברה והחיים של רובנו. אבל המרחק והלחץ החברתי וכל הנ"ל, הם דברים שהולכים ומצטמצמים עם השנים.

 

[mיטלמן]

הבוקר בערוץ 'גלי ישראל' שבין 06.00 - 07.00 שיחה מהממת בין שדר שאיני זוכרת את שמו... לבין מומחית שאת שמה איני זוכרת... ומאחר והייתי די עסוקה הקשבתי בעיקר לכותרות... ד.א. עסקינן במספר כתבות דעה ב'ישראל היום'..., ובכותרת 11% (בלבד) מהנשואים בישראל 2024 הם נשואי 'תערובת'...בין מערב למזרח ובין מזרח למערב.
מאחר ולא בדקתי, ולא חקרתי את הנושא... שהוא חשוב ביותר... נדהמתי.
אלה, כאשר אני מפשפשת בעברי ובעברו של בן זוגי, אני מבינה שהסיכוי להתערבבות שדומה במשהו, בקמצוץ, למה שדיברו פה בשנים עברו לא יכול להיות...
לא פעם ולא עשים פעמים ניסיתי לפצח את הסיכוי שבחורה כמוני, מהאזור הסוציאוקונמי הכי נמוך במדינת ישראל, תפגוש בבן המעמד הבינוני הגבוה... וסיפור חיי יתהפך עלי באופן הקיצוני הזה... והמסקנה הברורה והפשוטה שהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס, בלוטו ובטוטו באותו שבוע גדול יותר...
ולמה?
א. מקום מגורים...
ב. לחץ חברתי
ג. מערכת החינוך
ד. צבא
ה. אוניברסיטה...
חמיש סעיפים שמשפיעים מאוד על מקומות מפגש, מקום לצמיחת האהבה והזוגיות + לחץ חברתי כולל לחצים מהמשפחה הגרעינית...
כאשר אני שומעת מה הוריו של הבחור שלי אומרים לו במטבח ביתם... עת אני נמצאת באותו זמן בחדר שהוקצה לי מתכוננת למקלחת טובה וחמה...
הייתי אמורה להזדעזע מהשיחה ששמעתי בסתר (אולי), יתכן שהייתי אמורה לאסוף את עצמי ולצאת בשט מהבית ולא לראות את הנוכחים לעולם... אבל זה לא קרה. נשארתי. בכיתי אל הכר... אבל הבנתי. ואם אני אז, בשנות ה-80, צעירה ותמימה כנראה שהבנתי שחלום הוא חלום הוא חלום...
כך יוצא שככל שאנחנו מתבגרים, ככל שהשנים עוברות הפערים בין המזרח למערב מתרחבים. חיבורים כאילו, לא מובנים הופכים להיות טבעיים וזה לא מתחיל בפוליטיקה... זה נגמר בפוליטיקה ואולי הפוליטיקה היא רק תמרור בדרך ארוכה אולי שאין לה סוף...
פורים שמח

טעות.
מכירה מהסביבה ובייחוד מהמשפחה וחברים, זוגות מעורבים, אם עדיין אפשר להתבטא כך.
וכתוצאה מזה, מכירה את הדור הבא, ולפעמים את הדור שלאחריו, כי מה לעשות, היו נישואים ''מעורבים" כבר לפני 60 שנה.
ויש הבדלים בין בני אדם והשכלה ומקום מגורים והשפעות מכל סוג, אבל אצל הצעירים שאני מכירה אין משמעות למוצא.
ואני יכולה להעיד רק על מי שאני מכירה.
ויכולה להעיד גם על אשכנזים, או ספרדים מכל סוג,
"סדנא דארעא חד הוא" - לא נכון.
ונגמר לי הכוח בגלל הצום, לא, לא אני, אבל מזדהה
עם הקושי, אז לא אפרט.

הכל נכון, אבל אפשר גם לראות כיצד במקומות רבים בחברה יש חיבור בין מזרח למערב. התוצאה הצפויה היא בעוד דור או שניים (ולענ"ד כבר היום) שהחיבור הזה יהיה טבעי יותר וקל יותר טכנית. הדור הבא פחות גדל עם 'אני לבן' או 'אני חום/שחור' ויותר עם 'אני משה' ו'אני רבקה' וזהו. אמנם גם במקומות האלה עדיין כל אחת ואחד מנסים לשמר את מסורת אבותיהם וההפרדה הגזעית היא חלק בלתי נפרד מהחברה והחיים של רובנו. אבל המרחק והלחץ החברתי וכל הנ"ל, הם דברים שהולכים ומצטמצמים עם השנים.

 

[nothing but the truth]

ונגמר לי הכוח בגלל הצום, לא, לא אני, אבל מזדהה
עם הקושי, אז לא אפרט.

צום תענית אסתר נחשב קל. קצת יותר מצום לפני בדיקת דם לליפידים בדם

 

[ריקי זו אני]

הכל נכון, אבל אפשר גם לראות כיצד במקומות רבים בחברה יש חיבור בין מזרח למערב. התוצאה הצפויה היא בעוד דור או שניים (ולענ"ד כבר היום) שהחיבור הזה יהיה טבעי יותר וקל יותר טכנית. הדור הבא פחות גדל עם 'אני לבן' או 'אני חום/שחור' ויותר עם 'אני משה' ו'אני רבקה' וזהו. אמנם גם במקומות האלה עדיין כל אחת ואחד מנסים לשמר את מסורת אבותיהם וההפרדה הגזעית היא חלק בלתי נפרד מהחברה והחיים של רובנו. אבל המרחק והלחץ החברתי וכל הנ"ל, הם דברים שהולכים ומצטמצמים עם השנים.

אני מקווה שהתחזית שלך נכונה...
רק שלאחרונה נכחתי בחתונה של בחור 'רוסי' ובחורה 'אתיופית'...וחשבתי לעצמי בזמן החתונה... הנה עוד זוג. אבל זו אשליה לחשוב שזה יהיה טבעי לגמרי לראות זוגות יפים כאלה. ד.א. הבנימין שלי 'מעורב' באתיופית גזעית ויפהההההה...

 

[Harrington]

אני מקווה שהתחזית שלך נכונה...
רק שלאחרונה נכחתי בחתונה של בחור 'רוסי' ובחורה 'אתיופית'...וחשבתי לעצמי בזמן החתונה... הנה עוד זוג. אבל זו אשליה לחשוב שזה יהיה טבעי לגמרי לראות זוגות יפים כאלה. ד.א. הבנימין שלי 'מעורב' באתיופית גזעית ויפהההההה...

אני אגב לא רואה בעיה עם ההפרדה הגזעית. כלומר אני לא מחפש בדווקנות את ה'ערבוב' הבין-גזעי. אך טבעי נראה לי ש'סוג נמשך לסוג'. כל שאני מקווה שיקרה וכפי שכתבתי למעלה, לעניות דעתי כבר קורה במידה רבה בקהילות רבות, היא שלא תהיה מניעה לערבוב. כלומר שאם א' מסוג א' נמשכ/ת לב' מסוג ב', אף אחד מהם לא יחשוב 'היא/הוא מסוג אחר, יש כאן בעיה'.

אבל אם זה לא קיים ובס"ה אנשים נמשכים ל'בני סוגם' אין לי שום בעיה עם זה וזה נראה לי טבעי לחלוטין.

 

[דיברגנט חדש]

הבוקר בערוץ 'גלי ישראל' שבין 06.00 - 07.00 שיחה מהממת בין שדר שאיני זוכרת את שמו... לבין מומחית שאת שמה איני זוכרת... ומאחר והייתי די עסוקה הקשבתי בעיקר לכותרות... ד.א. עסקינן במספר כתבות דעה ב'ישראל היום'..., ובכותרת 11% (בלבד) מהנשואים בישראל 2024 הם נשואי 'תערובת'...בין מערב למזרח ובין מזרח למערב.
מאחר ולא בדקתי, ולא חקרתי את הנושא... שהוא חשוב ביותר... נדהמתי.
אלה, כאשר אני מפשפשת בעברי ובעברו של בן זוגי, אני מבינה שהסיכוי להתערבבות שדומה במשהו, בקמצוץ, למה שדיברו פה בשנים עברו לא יכול להיות...
לא פעם ולא עשים פעמים ניסיתי לפצח את הסיכוי שבחורה כמוני, מהאזור הסוציאוקונמי הכי נמוך במדינת ישראל, תפגוש בבן המעמד הבינוני הגבוה... וסיפור חיי יתהפך עלי באופן הקיצוני הזה... והמסקנה הברורה והפשוטה שהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס, בלוטו ובטוטו באותו שבוע גדול יותר...
ולמה?
א. מקום מגורים...
ב. לחץ חברתי
ג. מערכת החינוך
ד. צבא
ה. אוניברסיטה...
חמיש סעיפים שמשפיעים מאוד על מקומות מפגש, מקום לצמיחת האהבה והזוגיות + לחץ חברתי כולל לחצים מהמשפחה הגרעינית...
כאשר אני שומעת מה הוריו של הבחור שלי אומרים לו במטבח ביתם... עת אני נמצאת באותו זמן בחדר שהוקצה לי מתכוננת למקלחת טובה וחמה...
הייתי אמורה להזדעזע מהשיחה ששמעתי בסתר (אולי), יתכן שהייתי אמורה לאסוף את עצמי ולצאת בשט מהבית ולא לראות את הנוכחים לעולם... אבל זה לא קרה. נשארתי. בכיתי אל הכר... אבל הבנתי. ואם אני אז, בשנות ה-80, צעירה ותמימה כנראה שהבנתי שחלום הוא חלום הוא חלום...
כך יוצא שככל שאנחנו מתבגרים, ככל שהשנים עוברות הפערים בין המזרח למערב מתרחבים. חיבורים כאילו, לא מובנים הופכים להיות טבעיים וזה לא מתחיל בפוליטיקה... זה נגמר בפוליטיקה ואולי הפוליטיקה היא רק תמרור בדרך ארוכה אולי שאין לה סוף...
פורים שמח

מתערבבים במוסדות להשכלה גבוהה ובצבא.

 

[משתפרת1]

הבוקר בערוץ 'גלי ישראל' שבין 06.00 - 07.00 שיחה מהממת בין שדר שאיני זוכרת את שמו... לבין מומחית שאת שמה איני זוכרת... ומאחר והייתי די עסוקה הקשבתי בעיקר לכותרות... ד.א. עסקינן במספר כתבות דעה ב'ישראל היום'..., ובכותרת 11% (בלבד) מהנשואים בישראל 2024 הם נשואי 'תערובת'...בין מערב למזרח ובין מזרח למערב.
מאחר ולא בדקתי, ולא חקרתי את הנושא... שהוא חשוב ביותר... נדהמתי.
אלה, כאשר אני מפשפשת בעברי ובעברו של בן זוגי, אני מבינה שהסיכוי להתערבבות שדומה במשהו, בקמצוץ, למה שדיברו פה בשנים עברו לא יכול להיות...
לא פעם ולא עשים פעמים ניסיתי לפצח את הסיכוי שבחורה כמוני, מהאזור הסוציאוקונמי הכי נמוך במדינת ישראל, תפגוש בבן המעמד הבינוני הגבוה... וסיפור חיי יתהפך עלי באופן הקיצוני הזה... והמסקנה הברורה והפשוטה שהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס, בלוטו ובטוטו באותו שבוע גדול יותר...
ולמה?
א. מקום מגורים...
ב. לחץ חברתי
ג. מערכת החינוך
ד. צבא
ה. אוניברסיטה...
חמיש סעיפים שמשפיעים מאוד על מקומות מפגש, מקום לצמיחת האהבה והזוגיות + לחץ חברתי כולל לחצים מהמשפחה הגרעינית...
כאשר אני שומעת מה הוריו של הבחור שלי אומרים לו במטבח ביתם... עת אני נמצאת באותו זמן בחדר שהוקצה לי מתכוננת למקלחת טובה וחמה...
הייתי אמורה להזדעזע מהשיחה ששמעתי בסתר (אולי), יתכן שהייתי אמורה לאסוף את עצמי ולצאת בשט מהבית ולא לראות את הנוכחים לעולם... אבל זה לא קרה. נשארתי. בכיתי אל הכר... אבל הבנתי. ואם אני אז, בשנות ה-80, צעירה ותמימה כנראה שהבנתי שחלום הוא חלום הוא חלום...
כך יוצא שככל שאנחנו מתבגרים, ככל שהשנים עוברות הפערים בין המזרח למערב מתרחבים. חיבורים כאילו, לא מובנים הופכים להיות טבעיים וזה לא מתחיל בפוליטיקה... זה נגמר בפוליטיקה ואולי הפוליטיקה היא רק תמרור בדרך ארוכה אולי שאין לה סוף...
פורים שמח

לי הנתון הזה (11%) נראה מופרך. מהתבוננות בסביבתי- אולי זה היה נכון לפני 50 שנה, כשבני דורי יצרו זוגות, אך ממש לא כך היום, כשילדינו ואף נכדינו יוצרים זוגיות.
גילוי נאות: בן זוגה של בתי הוא נכד של מי שהיה רב ראשי בעיר גדולה במרוקו. שמענו על זה במקרה רק לאחר שנתיים של זוגיות, ולא עלה על דעתנו לשאול לפני כן. היינו בהכנות לטיול ג'יפים במרוקו, ואז אמרו לנו מה עשה הסבא של הגבר. בן זוגה של נכדתי ממוצא מזרחי כלשהו, אין לי מושג איזה.

 

[דיברגנט חדש]

לי הנתון הזה (11%) נראה מופרך. מהתבוננות בסביבתי- אולי זה היה נכון לפני 50 שנה, כשבני דורי יצרו זוגות, אך ממש לא כך היום, כשילדינו ואף נכדינו יוצרים זוגיות.
גילוי נאות: בן זוגה של בתי הוא נכד של מי שהיה רב ראשי בעיר גדולה במרוקו. שמענו על זה במקרה רק לאחר שנתיים של זוגיות, ולא עלה על דעתנו לשאול לפני כן. היינו בהכנות לטיול ג'יפים במרוקו, ואז אמרו לנו מה עשה הסבא של הגבר. בן זוגה של נכדתי ממוצא מזרחי כלשהו, אין לי מושג איזה.

לדעתי, היום ההפרדה היא בין עני לעשיר ולא בין עדות.

 

[nothing but the truth]

לא הקשבתי לתוכנית.
את אומרת שאינך זוכרת את שם המומחית, אני מנחש שמדובר ב סיגל-נגר רון (האם מצלצל מוכר?). במידה וזו ה"מומחית" אז זה לא דבר חדש, ויש גם ביקורות על אופן החישוב שלה.
כשעוסקים בסטטיסטיקה זה מאוד קריטי לדעת איך מגדירים את המקרים, ובעיקר מה המכנה (למשל אלה שהם כבר תוצר של נישואי "תערובת" איך סופרים נישואים שלהם ליוצאי אשכנז/מזרח/מעורבים).
בנוסף להתיייחס למגבלות built in שמהוות חסם. לשם הדוגמה: נאמר שיש 20% אשכנזים "טהורים" , 50% מזרחים "טהורים" ו 30% בני תערובת.
אם נגדיר נישואי תערובת רק כנישואים בין אשכנזים למזרחים , הרי שהחסם העליון במקרה הזה ניתן ע"י קבוצת המיעוט (20% האשכנזים) וזה רק אם במכוון כולם יזווגו למזרחים. אבל אם מדובר במשהו אקראי, אז יש להם הסתברות להינשא לאשכנזים או בני תערובת באותה מידה, ואז נקבל לפי ההגדרה שלנו (או של סיגל-נגר רון) שאחוז הערבוב נמוך - אבל זה משהו שנובע ממבנה החברה וההגדרות.

אם הזכרת פוליטיקה - זה דווקא פעמים רבות מתחיל מפוליטיקה משום שיש פוליטיקאים שעושים את הונם הפוליטי על זה. זאת ועוד - ישנן מפלגות שהן על טהרת המוצא האתני - ואלה הן המפלגות החרדיות. גם כשמדברים על נישואים , דווקא אצל חרדים יש דגש גדול יותר אז זיווג של אשכנזים לאשכנזים ומזרחים למזרחים (אצל דתיים לאומיים זה הרבה פחות חשוב אם בכלל).

אבל... אם עושה לך טוב להקשיב ל"מומחים" שנותנים לגיטימציה לתחושת הקורבנות שלך - לכי על זה !

 

[ריקי זו אני]

לא הקשבתי לתוכנית.
את אומרת שאינך זוכרת את שם המומחית, אני מנחש שמדובר ב סיגל-נגר רון (האם מצלצל מוכר?). במידה וזו ה"מומחית" אז זה לא דבר חדש, ויש גם ביקורות על אופן החישוב שלה.
כשעוסקים בסטטיסטיקה זה מאוד קריטי לדעת איך מגדירים את המקרים, ובעיקר מה המכנה (למשל אלה שהם כבר תוצר של נישואי "תערובת" איך סופרים נישואים שלהם ליוצאי אשכנז/מזרח/מעורבים).
בנוסף להתיייחס למגבלות built in שמהוות חסם. לשם הדוגמה: נאמר שיש 20% אשכנזים "טהורים" , 50% מזרחים "טהורים" ו 30% בני תערובת.
אם נגדיר נישואי תערובת רק כנישואים בין אשכנזים למזרחים , הרי שהחסם העליון במקרה הזה ניתן ע"י קבוצת המיעוט (20% האשכנזים) וזה רק אם במכוון כולם יזווגו למזרחים. אבל אם מדובר במשהו אקראי, אז יש להם הסתברות להינשא לאשכנזים או בני תערובת באותה מידה, ואז נקבל לפי ההגדרה שלנו (או של סיגל-נגר רון) שאחוז הערבוב נמוך - אבל זה משהו שנובע ממבנה החברה וההגדרות.

אם הזכרת פוליטיקה - זה דווקא פעמים רבות מתחיל מפוליטיקה משום שיש פוליטיקאים שעושים את הונם הפוליטי על זה. זאת ועוד - ישנן מפלגות שהן על טהרת המוצא האתני - ואלה הן המפלגות החרדיות. גם כשמדברים על נישואים , דווקא אצל חרדים יש דגש גדול יותר אז זיווג של אשכנזים לאשכנזים ומזרחים למזרחים (אצל דתיים לאומיים זה הרבה פחות חשוב אם בכלל).

אבל... אם עושה לך טוב להקשיב ל"מומחים" שנותנים לגיטימציה לתחושת הקורבנות שלך - לכי על זה !

חבל לי מאוד מאוד... מאוד
שאחרי כתיבה כל כך אמיתית, וטובה, למרות שיכולה להיות אי הסכמה לקבל את הטעם המר של 'הקורבנות שלך - לכי על זה' כי זו ירידה למקומות פרימיטביים ולא על חכמה. מכל הלב חבל... אבל תחושת העליונות מוכרת למתקרבנות...

 

[nothing but the truth]

חבל לי מאוד מאוד... מאוד
שאחרי כתיבה כל כך אמיתית, וטובה, למרות שיכולה להיות אי הסכמה לקבל את הטעם המר של 'הקורבנות שלך - לכי על זה' כי זו ירידה למקומות פרימיטביים ולא על חכמה. מכל הלב חבל... אבל תחושת העליונות מוכרת למתקרבנות...

זה באמת חבל שאת בוחרת לנקוט בהתקרבנות. חבל בשבילך כמובן (לי זה לא משנה). אולי לא שמת לב אבל הפוסט שלך (כמו הרבה פוסטים אחרים) לא עסק רק בהצגת נתונים (מדוייקים יותר או פחות) , אלא ציין (שוב) את עניין התחושות שלך בקשר למאורעות עבר.
אז אם את בוחרת לא להשאיר את הפוסט נטו "אקדמי" ולשרבב את העניין הזה שוב, זה אך טבעי שתהיה לכך התייחסות.

 

[mיטלמן]

חבל לי מאוד מאוד... מאוד
שאחרי כתיבה כל כך אמיתית, וטובה, למרות שיכולה להיות אי הסכמה לקבל את הטעם המר של 'הקורבנות שלך - לכי על זה' כי זו ירידה למקומות פרימיטביים ולא על חכמה. מכל הלב חבל... אבל תחושת העליונות מוכרת למתקרבנות...

"שאחרי כתיבה כל כך אמיתית, וטובה"
אם אין אני לי מי לי.