ותקרא גם את זה.זה יעזור לך להבין.
מאז ומתמיד היה ברור שחומר העובר תהליך כילוי,כגון רקבון או שריפה וכדומה,כלה לעד,וכפי שנראה
לעין בראיה שיטחית. אולם החוקר הצרפתי הידוע אנטון לבואזיה,המכונה בתואר אבי הכימיה המודרנית,
הוכיח לפני כ-250 שנה שכל חומר הנראה לנו ככלה ונעלם - לאמיתו של דבר אינו אלא רק מחליף צורה,
אבל ממשיך להתקיים.
חוק טבע זה נקרא חוק שימור החומר.
כ-170 שנה לאחר מכן הוכיח אלברט איינשטיין כי כל החומר והאנרגיה הם מציאות אחת,שיש לה שני
גילויים:הדומה למים העשויים ליהפך למוצק(קרח),ולגז(אדים).
עוד התברר כי בשעה שהאנרגיה משנה את צורתה,לא נעשה שום שינוי בכמותה.
היא אינה הולכת לאיבוד,אינה גדלה ואינה מתמעטת.בהתאם לכך נקבע על ידי המדענים חוק שימור
האנרגיה.
שתי תגליות מקבילות אלה הוכללו מאוחר יותר בחוק משותף אחד האומר כי החומר והאנרגיה בעולם
אינם כלים,וכמותם הכללית נשארת תמיד.ומכיוון שלבואזיה חי במחצית השניה של המאה ה-17 ואיינשטיין
במאה ה-20,נמצא שלפי המקובל בקרב אנשי המדע חוק טבע חשוב זה התגלה לאנושות רק לאחרונה.
אך,האמנם?
בתנ"ך,בספר קהלת,נאמר כך

1)
ידעתי כי כל אשר יעשה האלוקים הוא יהיה [ישאר קיים] לעולם! עליו אין [יכולת] להוסיף וממנו
אין [יכולת] לגרוע:
אחד מגדולי חכמי ישראל,רבינו סעדיה גאון,כותב בספרו "האמונות והדעות" כי חוק השימור מוזכר בתנך בפירוש!
הנה דבריו

2)
כי אין [יכולת] לגוף מן הברואים לכלות גוף אחד [אחד מן הגופים]בשום עניין [בשום אופן]
אפילו אם ישרפוהו באש,לא יוכל לכלותם לעולם!
כי לא יוכל [אין יכולת] לכלות הדברים עד שישובו לא - דבר [עד שיהפכו ללא כלום],כי אם מי שבראם
מלא-דבר [רק מי שבראם מלא כלום].
נזכיר שספר קהלת נכתב לפני כ-2800 שנה,ורבינו סעדיה גאון חי לפי כ-1300 שנה.
קרדיט ל-va_a_no_no