“I laugh when I hear that the fish in the water is thirsty"

[lightflake]

“I laugh when I hear that the fish in the water is thirsty"

כתב הקדוש ההודי קאביר...

אוקיי כולנו מבינים אינטלקטואלית את הכוונה, דגים צמאים שנמצאים במים זו אנלוגיה לאנשים שמחפשים משהו ולא רואים שהם כבר עכשיו נמצאים בתוך המשהו שהם מחפשים... משהו בסגנון הזה

אבל למה הוא צוחק ? לא פיתח חמלה ?

 

[הקוסמת הורודה2]

כי לצחוק זה בריא עדיף

רק לנסות לא לצחוק כשמישהו חולה או מת או בהלוויה מעבר לכך זה בסדר. לא ברור לי כל כך מה גורם לדברים להיות מצחיקים אבל זה גם מאוד אינדיבידואלי

 

[lightflake]

אולי כי זאת באמת בדיחה ?

 

[הקוסמת הורודה2]

סורי עניתי לך כמו

אדם אחר שאני מכירה שהיה עונה ככה

 

[lightflake]

כל הכבוד שעלית על זה!

אנחנו לגמרי רובוטים משובטים שמדברים מה שלקחנו מאנשים אחרים
בעעע

 

[הקוסמת הורודה2]

לגמרי זה קורה לי פעם ב ואז אני רואה

בעיני רוחי את דמות האדם שאני לובשת

 

[lightflake]

גם לי

הרבה אמא שלי
אבל מי לא נמצא שם, אפילו דמויות מהטלויזיה/קולנוע...
אני כאילו חלל שכל הדמויות האלו מנסות להשתלט עליו ולהתקיים לרגע בזכותו
לכו הביתה

 

[הקוסמת הורודה2]

עם דמויות מהקולנוע זה עוד לא קרה לי

ד

 

[בן טל-שחר]

נהנה מאד משיחכם

תודה

 

[הקוסמת הורודה2]

שמחה שאתה מתהנה ולא מתענה

 

[mydearudi]

כבוד, אהבתי את זה מאד

 

[ינוקא1]

אז שהקדוש ההודי יסע להודו

או לאפריקה , שיראה שם הרבה אנשים רעבים וחולים , ויספר להם שהם צמאים כמו דגים במיים.
אני מאחל לו בהצלחה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[lightflake]

חח.. הוא הודי... כלומר: מהודו..

 

[ינוקא1]

כן , לזה התכוונתי.

אתה מבין , לבודהה (ההודי גם כן ) היה מספיק יושר , כשהוא ראה אנשים סובלים להודות בזה שיש בעולם סבל , ולהגיד שעל מנת לשחרר אותו נדרש תרגול והתמדה בדרך.

אבל מי שחושב שכולם הם כמו דגים צמאים במיים ושהכל זמין כאן ועכשיו , לא עוזר בכלום לאף אחד.

 

[lightflake]

חכה עוד אל תקבע שלא עוזר בכלום אולי לך זה לא עוזר

ואולי בעתיד תבין וזה כן יעזור לך.... מה אנחנו יודעים בכלל ?
הבן אדם נחשב בזמנו למין קדוש, מי יודע אולי סתם משוגע, אבל אנחנו מנסים להבין... לדעתי כן יש כאן רמז כפול בזה שהוא צוחק, בזה שלמודעת עצמה - לאמת עצמה - בכלל לא משנה כל מה שעובר עליך כבן אדם, אז הוא רואה וצוחק כי הוא רואה לגמרי ללא העדפות - כן אפילו אם זה נשמע מאוד סלפיש ולא רוחני כפי שקיום מקובל לחשוב...

 

[lightflake]

יותר חשוב, למה זה כל כך רגיש אצלך?

מה אכפת לך כל כך מכל הרעבים והמדוכאים באפריקה? הם באמת מעניינים לך תתחת תגיד לי ? ולא היית רוצה שהם כבר יפסיקו להטריד את מנוחתך עם כל הסבל שלהם ? או שזה סבל שאתה יוצר לעצמך כדי להרגיש כביכול את הסבל שלהם ? פשש.. ממש קדוש מעונה

 

[ינוקא1]

לא אכפת לי מהסבל שלהם

אני סתם שונא רוחניות סוג ז'.
כזאת שאומרת לאנשים "תישארו בחרא , אתם מושלמים כמו שאתם , בחרא".

אין צורך להשתפר , אין צורך לעבוד אין צורך בכלום - כי החרא לא קיים , אתם לא קיימים והכל סבבה.

זה מכעיס במיוחד כאשר קיימת בעולם גם רוחניות סוג א'.
הבעיה עם רוחניות כזו , שאין בה שקרים.
היא לא תגיד לך שאתה מושלם , היא תגיד לך : "תפסיק להתפלש בחרא שלך , תתחיל לנקות את עצמך".
ואולי זה לא כיף לשמוע את זה , אבל זו האמת.

 

[lightflake]

אולי לא הבנת משהו...

יצא לי כל כך הרבה פעמים במהלך מדיטציה שראיתי איך כל החרא/פחד/סבל/כאבים פיזיים/בעיות/דאגות ועוד - פתאום בשניה אחת משתנים והופכים (יותר נכון הראיה משתנה, הפרשנות השתנתה) לזהב טהור מושלם! יהלום נוצץ, מודעות טהורה, אושר ואהבה.. כן ממש כך... כך שאני יכול להבין שיש משהו מאוד אמיתי ומאוד "רוחניות סוג א' " באמירות הללו... כמובן שלא כל אמירה מתאימה בכל זמן לכל אחד...

 

[ינוקא1]

גם לשבת למדוט

זה בפירוש "לעשות משהו" .
&nbsp
ו"לעשות משהו" זה אומר שבעצם הדג איננו במיים , אבל הוא יכול לעשות משהו כדי להיכנס למיים ולסבול פחות (או לא לסבול בכלל). וזה כבר סיפור אחר שאני מסכים איתו.
&nbsp
אני גם הפכתי הרבה מהחרא שלי ליהלומים , אבל זה לא היה ביום אחד וברגע אחד , זה היה תהליך של שנים שכללו בתוכן תרגול , תובנות , ניסוי וטעיה , ובעיקר טרנספורמציה של הגוף הפיזי.
&nbsp
זה ממש כמו תהליך של בישול.
כדי לבשל צריך אש , כלים מתאימים , וסבלנות.
האש זוהי מודעות והבנה , הכלים אלו השיטות , וסבלנות זוהי סבלנות.
הרכיבים בתוך הסיר זוהי תודעתך.
והכל צריך להיות מאוד מדויק כדי שלא תשרוף את התבשיל מצד אחד , ושלא תבשל פחות מידי מצד שני.
כאשר יש את שלושתם , מתחילה טרנספורמציה.
&nbsp
ואני אכן משוכנע שניתן להפוך את החרא ליהלומים , אבל אני משוכנע גם כן שאף אחד במצבו הטבעי איננו יהלום.
למרבה הצער , במצב הטבעי אנחנו דג בתוך חרא.
וכדי להיות דג במיים , צריך שנים של מאבק ותרגול.
&nbsp

 

[דוד היחיד]

כשאני הופך את זה ליהלומים זה סחיר בבורסה ברמתגן