“I laugh when I hear that the fish in the water is thirsty"

[lightflake]

אתה משהו מיוחד

 

[lightflake]

כמדומני, בודהה לא אמר שבחיים יש סבל

הוא אמר שהחיים הם סבל
&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

הוא אמר דברים אחרים לגמרי.

אני מביא ציטוט של קטע מהניקאיות (מתוך ספרו של רופרט גתין "בודהיזם , היסטוריה , הגות ותרגול" עמ' 82) :

זוהי האמת האצילה בדבר הסבל - לידה היא סבל , הזדקנות היא סבל , חולי הוא סבל , מוות הוא סבל , צער , יגון , כאב , מצוקה ואי נוחות הם סבל , שהות במחיצת הבלתי נעים היא סבל , פרידה מהנעים היא סבל , לא לקבל את מה שאנו משתוקקים לו זהו סבל , בקיצור חמשת המצרפים של ההיאחזות הם סבל.

זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל , הצמא להתהוות חוזרת ונשנית הכרוך בהנאה ובהשתוקקות ומתענג פעם על דבר זה ופעם על דבר אחר , כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים , הצמא לקיום והצמא לאי קיום.

זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל : דעיכתו והפסקתו המוחלטת של הצמא הזה , ויתור עליו נטישה שלו , שחרור שלו.

זוהי האמת האצילה בדבר הדרך המובילה להפסקתו של הסבל : הדרך האצילה בת שמונת האיברים , כלומר השקפה נכונה (\ הבנה נכונה) , כוונה נכונה , דיבור נכון , פעולה נכונה , פרנסה נכונה (\ אורח חיים נכון) , מאמץ נכון , תשומת לב נכונה (\ מודעות נכונה) , וריכוז נכון" .

(מתוך SAMYUTTA NIKAYA V. 421-2)
עד כאן דבריו.

(המקומות שסימנתי בהן סוגריים עם קו , זה תרגומים אפשריים אחרים).

להבנתי , כפי שכתוב כאן בפירוש הן הצמא ל"קיום" והן ה"צמא לאי קיום" (לחוסר חיים או הצמא ל"לא להיות") הם סבל.

כך שזה לא נכון להגיד ש"החיים הם סבל".
גם ההשתוקקות ל"לא להיות" היא סבל - לפחות באותה מידה

הסבל בסופו של דבר נובע מהיאחזות במשהו , וזה לא משנה האם זוהי היאחזות בפלוס או במינוס.
לא משנה אם זו היאחזות ב"להיות" או היאחזות ב"לא להיות".
מאחר שהשינוי עובר על הכל , אז מה שהיה פלוס הופך למינוס וההיפך.
ולכן כל אחיזה בצד כלשהוא - תגרום לסבל.

סוף הסבל מגיע כאשר אתה יכול לקבל כל שינוי , כאשר אינך נאחז.
כאשר אתה יכול לקבל בהשלמה את חייך , ואתה יכול לקבל בהשלמה את מותך.
כאשר אתה פתוח לכל אפשרות שהיא.

אני קורא לזה "להיות חסר צורה".
כשאינך נאחז במאומה , אתה קיים , אך ללא צורה קבועה - אתה יכול להשתנות כל הזמן.

ובודהה באופן מפורש אומר שיש דרך , דהיינו שנצרכת עשיה , כדי להגיע לזה.
בלי עשיה לא מגיעים לכלום.
הוא טוען באופן מפורש כי כדי להשתחרר צריך ללכת בדרך המתומנת האצילה , ובתוכם יש (שומו שמיים

) אפילו את המונח "מאמץ נכון".

 

[lightflake]

מדיטציה זה לא עשייה

בוא נגיד כל עוד יש עשייה במדיטצייה אז המדיטציה עוד לא בשלה, יש יאמרו עוד לא התרחשה...
אבל הנקודה הייתה שאפשר לראות שכל מה שלפני רגע היה נראה מלא בעיות קשות וחרא וסבל וכו' יכול להיעלם ברגע ולהפוך לאושר טהור - אז זה אומר משהו על טבע הסבל והבעיות שלנו לא?

 

[הקוסמת הורודה2]

ניסיתי פעם אחת מדיטציה לא הרגשתי שהבעיות

הפכו לאושר טהור אני חושבת שכן יש בזה אלמנט של תרגול כי אולי כדי להגיע לזה צריך ללמוד איך להכנס למצב מדיטטיבי נכון ואולי זה לא מושג בפעם אחת או פעמיים

 

[הקוסמת הורודה2]

כלומר אולי החרא השתנה קצת

אולי הוא קיבל גוונים חדשים אבל לא הרגשתי שהוא הפך לזהב.
אולי קיבלתי חרא מסוג חדש

 

[lightflake]

אני מדבר על ממש טרנספורמציה מוחלטת ומדהימה

מעניין שדווקא על זה הייתה לי שיחה ממש טובה עם בחור פלסטיני שפגשתי בנפאל, הוא עובר בדיוק אותם תהליכים שאני עובר ויכולנו ממש לתקשר מעולה ולהבין אחד את השני, מגניב שישראלי ופלסטיני נפגשים בנפאל ומדבריפ על מדיטציה ולא על מלחמות - כמובן שקצת צחקנו על זה בהתחלה כי מישהי קנדית שהייתה שם אמרה שאנחנו צריכים או לעשות שלום או להילחם... זו הייתה חוויה מאוד שונה מפגישה עם בחור איראני בטירוונמלאי אצלו הכל היה חייב להיות קשור לעניין שהוא אירני ואני ישראלי - למי איכפת בכלל ?
אבל הוא היה מבוגר והפלסטיני צעיר אז אולי זה קשור...
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

בואדי שזה קשור לכך שהוא צעיר.

ואולי קצת גם תלוש מהזהות הלאומית שלו ( שבמקרה הזה זה ברכה כי הרי מנסים להדביק להם זהות לאומית של תתפוצצו כדי להביא לנו גאווה).
טוב אם הרבה חווים כאילו דברים כנראה שזה אפשרי

 

[lightflake]

חח ברור ש"ניסיתי פעם אחת" זה לא בדיוק מספיק

 

[ינוקא1]

אבל היא כמו דג שצמא למיים

ומדיטציה זה לא "עשיה" , אז למה זה לא מספיק

&nbsp

 

[lightflake]

כן...

כל כך קל לעשות מישמש מכל דבר

 

[ינוקא1]

אני חווה מדיטציה כעשיה.

מבחינתי מדיטציה היא מילוי של תאי הגוף במודעות.
&nbsp
ומודעות "מושלמת" איננה דבר טבעי לאף אחד שאני מכיר.
&nbsp
כל אדם שהתאמן באומנות תנועה כלשהיא , יכול לראות איך בהתחלה המודעות לתנועה היא ברמה מסוימת , ולאחר אימון ותרגול המודעות לתנועה צומחת לרמה אחרת.
מודעות מושלמת מצריכה עשיה , תמיד.
ומדיטציה מצריכה שאדם פשוט ישב ויפנה את מודעתו פנימה , בדיוק כפי שתרנגולת דוגרת על ביצים.
&nbsp
כפי שכתבתי , אני חווה מדיטציה כמו בישול.
את האש של הבישול , מחליפה אש המודעות.
&nbsp
ובדיוק כפי שהאש משנה את התבשיל , כך האש של המודעות משנה את הגוף.
אינני מכיר אף אחד שהגיע למודעות מושלמת ללא עשיה , ולהבנתי אין דבר כזה.
&nbsp
גם אם יש רגעים של אושר ללא עשיה , כדי שהם יהיו יציבים נדרש תרגול ובניה רציפה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[mydearudi]

נזכרתי בבדיחה

נראה לי שאמירה מצטרפת לסט בדיחות על יוגי חכם, למשל, יוגי חכם טייל לאורך הגנגס כשלפתע ראה איש יושב על שפת הנהר וקורא 'אני רעב' אני רעב ללא הפסק. היוגי מצטרף לצידו ומתחיל גם הוא כהד 'אני רעב' אני רעב. האיש פונה לחכם חסר סבלנות ואומר 'אם אתה רעב אז לך לאכול'

 

[בן טל-שחר]

חחח

 

[סינבד]

הוא צוחק משום ש...

צחוק (בין היתר) הוא תגובה למבוכה.
&nbsp
כשדברים לא מסתדרים לנו עם ההגיון שלנו או עם מה שנחשב בעינינו מהוגן, מכובד, נכון.. באופן ראשוני אנחנו פורצים בצחוק שבא לכסות או לשחרר את המבוכה שאנחנו חשים אל מול הדברים.
&nbsp
לפעמים אחרי הצחוק באות השאלות.

 

[lightflake]

אתה באמת חושב כך?

שקאביר צחק ממבוכה עקב חוסר הבנה ?

 

[סינבד]

זו אפשרות,

לא?
&nbsp
&nbsp

 

[lightflake]

לא

 

[רועי החושב]

זה נורא פשוט ואוניברסלי

אבהיר זאת על ידי דוגמה:
לא כל האנשים יודעים לוגיקה פורמלית.
אבל כל האנשים משתמשים בלוגיקה באופן אינטואיטיבי.
לוגיקה פורמלית, במקרה הזה, היא חוכמה שמצרינה משהו שכבר קיים בתוך האדם. היא מוציאה את האינטואיציה הלוגית לאור.
וה"קדוש" הטמבל הזה צוחק על אנשים שצמאים ללוגיקה פורמלית, כי הם כבר משתמשים בלוגיקה אינטואיטיבית.
קל וחומר עם מה שקרוי "טבע הבודהא"- אם יש כזה דבר הוא נמצא בכל בני האדם, אינטואיטיבית.
אבל מעטים בלבד- הוציאו אותו לאור, הפכו אותו למודע, ובכך נהיו "מוארים".
אז אותו "קדוש" צודק מבחינה מסויימת, הדגים שואפים למים שממילא הם שוחים בהם, אלא שזו רק חצי אמת, כי המים האלו, למרות היותם אותם מים, נמצאים באור השמש.
כך שהצחוק שלו מגלה דבר, אבל גם מכסה על דבר.

 

[lightflake]

למה אתה כותב שהוא טמבל ?