״הגענו בהייטק למקום של שכר מטורף ולא מוצדק לטעמי״

[סימבה8881]

״הגענו בהייטק למקום של שכר מטורף ולא מוצדק לטעמי״

לראיון המלא: [URL]https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3807622,00.html[/URL] הנה ראיון שמסביר למה אנשים שונאים את ה hr. נתחיל עם זה שמחיר של כל דבר בשוק (גם של עובד) הוא תולדה של היצע וביקוש. גם בהייטק, בתקופה שבה יש מחסור בכוח אדם, המפתחים ה״פנויים״ מבוקשים יותר והמשכורות עולות, ובתקופה של מחסור, המשכורות יורדות. גם אם המשכורות לפני הקורונה היו מאד גבוהות, בעוד כמה שנים השוק יתאזן ואז הן עלולות להיות נמוכות מאד אפילו בצורה לא הוגנת. לא זכור לי שבתקופות קשות בשוק אנשי ה hr זעקו שלא ייתכן שמהנדסים מרוויחים משכורות כ״כ נמוכות. מה שלי הכי מפריע במשפט הזה זה מדוע אדם שחלק מתפקידו זה לדאוג לרווחת העובדים יוצא בהצהרות שהעובדים קיבלו משכורות גבוהות מידי? האם היא אשת כספים שאחראית על מצבה הפיננסי של החברה? איך הדאגה לרווחת העובד מתחלפת בצרות עין?

 

[jellymean]

התפקיד של HR זה לדאוג לרווחת

מי שמשלם להם את המשכורת...

 

[סימבה8881]

זה נכון

ומכיוון שמי שמשלם את המשכורת של המהנדסים זה אותו אדם שמשלם את המשכורת של ה hr מוטב תעשה ה hr ותשמור את דעותיה לעצמה. הסיבה שהיא נמצאת בארגון הוא לא לייעץ להנהלה איך לבזבז את ההכנסות של החברה. בשביל זה יש אנשי כספים. &nbsp

 

[AnarchistPhilosopher]

יש אנשים שנולדו חזירים...

ומכיוון שאני אוהב בייקון, אתם יודעים...

&nbsp

 

[d70]

תביא גם את המשך המשפט-התכונה לשימור עובדים
"הרגשתי מאוד לא בנוח מבחינת השכר המטורף והלא מוצדק לטעמי, מהניסיון הבלתי נגמר לשמר עובדים בהשקעה פיננסית שיצאה מפרופורציה"
מפתיע משהו. בניגוד לגיוס עובדים חדשים ,תהליך שבו יש אי וודאות ליכולתו של המועמד. בשימור עובד קיים ,למעסיק יש את כל המידע (שכר, יכולת מוכחת של העובד ומצבה הפיננסי של החברה). ברצונו, יכול לצ'פר ולשמר את העובד או לחילופין - לתת לו ללכת.
ובלי קשר, אני בספק איזה מנכ"ל או יועץ יודע מה צריך לעשות בשעת משבר גלובלי רפואי, כולם פשוט מהמרים ומאלתרים. זה משהו פסיכולוגי כנראה, אפשר ללכת לקוראת בקפה - אותה תוצאה.

 

[קלייטון.ש]

המנהלת מחוייבת בנאמנות למעסיקה ולא לעובדים

וזאת על פי החוק והפסיקה. לפי החוק והפסיקה היא צריכה לחשוב מה טוב למעסיקה שלה ולא מה טוב לעובדים. ובמקרה של עובדת בכירה קיימת חובת נאמנות מוגברת. ככל שהמעסיקה רוצה לשפר את מצב העובדים, היא תתן את ההוראה והמנהלת תפעל בהתאם. אבל אם המנהלת מזהה בעיה בהתנהלות העסק היא חייבת להתריע בפני הממונים עליה, ואם לא תתריע על בעיה שזיהתה זו יכולה להיות סיבה מוצדקת לפיטורים.

 

[סימבה8881]

מסכים איתך לחלוטין.

ה hr צריכה לדאוג למקום עבודתה ולהיות לויאלית לממונים עליה. אם הנהלת החברה הגיעה למסקנה שאלה הסכומים שהם משלמים לעובדים, כנראה שהגיעו למסקנה שאין להם ברירה אם הם רוצים למשוך אנשים איכותיים. תפקידה של ה hr בכל הקשור למשכורות זה להשוות את תנאי השוק ולדאוג שהמשכורות תואמות את תנאי השוק. אם היא הייתה מצליחה לשכנע את ההנהלה שהמשכורות מוגזמות ביחס לשוק כנראה שהחברה לא הייתה משלמת אותן. &nbsp מה שהיא עושה עכשיו זה מוציאה דיבה על המנכ״ל ועל ההנהלה הבכירה בחברה שבה היא עבדה ומציגה אותם כאנשים בזבזנים שמתנהלים בחוסר אחריות בכספי החברה. זה בדיוק ההפך מנאמנות למקום העבודה או למעסיקיה. &nbsp

 

[מחפשת עבודה17]

אנשים נוטים לשכוח שמנהלות HR...
הן חלק מההנהלה הבכירה של החברה, ולא עובדות סוציאליות. הן לא ממש דואגות לרווחה של העובדים אלא רק לייצר מראה של דאגה לרווחה בצורת חטיפים במטבחונים וימי כיף כדי לשדר שהחברה שבה הן עובדות "דואגת לעובדים".

לגבי המשכורות - אני חושבת שהיא התכוונה לזה שכדי לשמר אנשים "טובים" בחברה החברה צריכה לדאוג שאף חברה מתחרה לא תמשוך אותו בעזרת הצעה טובה יותר, כשהצעה טובה יותר היא לרוב משכורת גבוהה יותר. לכן מאוד קל לה להשמיץ את העובדים בתור חזירים במקום לחשוב על איך לגרום לאנשים טובים להשאר בדרכים יותר מקוריות מאשר רק "לזרוק" עליהם עוד כסף (כמו למשל להציע להם קידום או תפקיד טוב יותר).

 

[ronenw3]

סטראטוסקייל גייסה אנשים כמעט עד הרגע האחרון

אם זה היא כן הרגישה בסדר ? כל התפקיד של כוח אדם זה למנוע שרפות ולכבות אותן עם מינימום רעש להנהלה. פעם מישהי בתחום הזה סיפרה לי שהמטרה שלה מסתכמת בלהיות אשת סוד של המנהלים הבכירים.

 

[choo]

הקשבתי לפודקאסט המלא - האמירה נאמרה ממצוקה של חברה ישראלית

&nbsp חברות ישראליות בכלל, וחברות סטארטאפ ישראליות בפרט, אינן מסוגלות להתחרות במשכורות וההטבות שמציעות כיום חברות כמו אמאזון, גוגל, פייסבוק, אפל- ושאר החברות ש"מדפיסות כסף". לא עומדים מאחוריהם על פי רוב משקיעים בסדר הגודל שעומדים מאחורי סטארטאפים בארצות הברית, ויותר מזה - ה-exit הסביר בארץ נמוך בצורה דרסטית מה-exit הסביר לסטארטאפ אמריקאי, כך ש"החלום על המכה" לא מסוגל להתחרות עם ההכנסה ממניות שעובדים בחברות האמריקאיות הללו יכולים לקבל *בסבירות גבוהה בהרבה*. &nbsp אותה אשת HR מדברת מתוך הנקודה הזו בדיוק. אגב, היא לא אמרה את הדברים יוזמתה - היא הגיבה לשאלה ששאלו אותה בהקשר הזה. &nbsp ולצערי, מבחינה פיננסית, היא צודקת. ככה זה - עד לפני 7-8 שנים תעשיית ההייטק "דפקה" את התעשיות האחרות וגנבה להן את העובדים - וב-3-5 השנים האחרונות נוצרו פערים בתוך התעשייה, שגורמים לחברות "הדפסת הכסף" לדפוק את שאר החברות בתעשייה. מפלאי אי-השיוויון &nbsp אגב, הבעיה הזו בפועל מוגבלת בהיקפה, כי כמות המשרות בחברות "מדפיסות הכסף" נמוכה למדי ביחס לכלל התעשייה, ולכן היא מייצרת בעיקר עיכוב בגיוס עובדים. צריך לחכות שמועמד מוכשר לא יצליח להתקבל לאחת מחברות הדפסת הכסף - ואז יהיה לו קשב להיות מגויס לחברות "נורמליות". במובן הזה, התעשייה שלנו לא שונה בהרבה מתעשיית הפיננסים של וול סטריט.

 

[סימבה8881]

גוגל/פייסבוק/מיקרוסופט/אמאזון

הן ליגה בפני עצמן. לחברות אחרות אין בכלל מה לנסות להתחרות בהן כי אין להן את היכולת לשלם את המשכורות שלהן. גם אם הייתה היכולת, יש לחברות האלה עוד מיליוני יתרונות על סטארטאפים כמו מניות, רמה מקצועית, מוניטין לקורות החיים, יציבות תעסוקתית ועוד. מהנדס שיתקבל לחברות האלה לא ישתין לכיוונה של סטרטוסקייל. נקודת המוצא צריכה להיות שכל מי שעובד/מתקבל לסטרטוסקייל לא מתקבל לגוגל/פייסבוק/אמאזון/מיקרוסופט. מצד שני, מעל ל-90% מהמהנדסים בהייטק (להערכתי) לא עובדים בחברות האלה. לכן, סטרטוסקייל בהחלט יכולה להתחרות בחברות אחרות ולתת פייט לא רע, ומאידך עדיין היצע המהנדסים שיהיה לה הוא היצע לא רע בכלל. עם כל הכבוד, אף אחד לא אמר שחייבים להעסיק את המהנדס הכי-הכי תותח שיש. גם סתם אנשים ״טובים״ או ״טובים מאד״ יכולים לעשות את העבודה.

 

[ipv6]

אתה מכליל בטירוף

החברות האלה מעסיקות אלפי עובדים בארץ, חלקם לא זניח עבדו בסטארטאפ שנרכש על ידי החברות האלה (לא עברו מיון של החברה הגדולה) והקוד\מוצר המשיך כמוצר עצמאי לפעמים מנותק מהתשתיות של החברה הגדולה ("רמה מקצועית") כמה שנים טובות אחרי. לא כל מי שעובד שם מרוויח שכר עתק (ויש גם שוני בין 4 החברות הללו), גם מבחינת היציבות. באמזון למשל, לפחות בחלק מהקבוצות, קיימת הנחיה לקצץ X אחוזים תחתונים כל שנה. גם FB זאת חברה שנחשבת לטוחנת \ לוחצת יחסית. גם לא כל מי שלא בחברה גדולה, בהכרח לא התקבל לשם \ לא יכול להתקבל. יש לאנשים שונים סט שיקולים שונה. אגב בארה"ב, אף אחת מהחברות שציינת לא נמצאת בטופ של השכר. נטפליקס נחשבת לאחת החברות שמשלמות הכי הרבה, ALL CASH, בלי מניות ואומרים לך בראיון שהם לא מתביישים לפטר אף אחד שלא עומד בציפיות. על פי חברים שלי שעובדים בעמק הסיליקון, הם גם מקיימים את ההבטחה

 

[HarmonicWave]

הבעיה האקוטית יותר היא שימור העובדים החזקים

שמניעים את הארגון. &nbsp לפני 15 שנה, ברוב המקרים הסטארטפים היו משלמים לא פחות מהתאגידים (בנוסף לחלום האקזיט), והפחות מוכשרים הלכו לעבוד בחברות הגדולות (הכללות, כן?). בשנים האחרונות , החברות שמדפיסות כסף שואבות את העובדים החזקים ביותר בסטארטאפים שהרבה פעמים עזרו לבנות את ליבת המוצר. יש משהו מדכדך שהמוחות החזקים ביותר עובדים באותו קמ״ר, בין אלקטרה לשרונה. הרושם שלי הוא שקשה יותר ליזמים למשוך אנשים חזקים (אני מקשר את זה גם להתפכחות מחלומות ההתעשרות מאופציות).

 

[ronenw3]

אולי אם היו נותנים למהנדסים יותר מחצי פרומיל של אופציות...

 

[hadooper]

מחזק ומוסיף

אותן חברות אליהן זורם הכסף המודפס של הפד + הכסף שנוצר מה buybacks שהן מבצעות (מניפולציות לכל דבר ועניין בשווי המניה), בסופו של דבר גם מאפשרות להן לפתוח עוד ועוד פרוייקטים, מוצרים ומחלקות על חשבון הסטרטאפים. ולמעשה בכך גם מצליחות למשוך את המהנדסים החזקים מבחינת עניין וטעם במשרה ולא רק גובה השכר והתנאים. הרבה פעמים פרוייקט / מחלקה / מוצר כאלו, נתפסים אצל המהנדסים החזקים בתור חברה אוטונומית לכל דבר ועניין, בה גם הפוליטיקה הארגונית הרבה יותר מאוזנת מאשר כל הסירבול שהיה מקובל ואפיין בדרך-כלל את העבודה בחברות הענקיות שהיה בעבר כה מרתיע אותם. לדעתי עולם הסטרטאפים באיזשהו שלב לא ישרוד את השיטה המוניטרית הנוכחית. זה עוד סייד-אפקט שלילי שלה מני רבים...

 

[vinney]

איך בדיוק הכסף המודפס של הפד זורם אליהן?

אני לא רואה שום הזרמות של פד לא לגוגל ולא לאמאזון ולא לאף אחת אחרת מהחברות האלה.

 

[galgal761]

ההשערה שלי היא שהפד מדפיס כסף ןקונה באמצעותו

אג"ח ממשלתי. קניית אג"ח ממשלתי בכמויות מעלה את מחירו וכמובן מקטינה את התשואה שלו (הרי אג"ח זוהי התחייבות של הממשלה לשלם לך כסף בכמות ידועה ובתאריך ידוע ועלית מחירו מקטינה את האפשרות שלך להרויח ממנו בעתיד). הקטנת התשואה העתידית של האג"ח גורמת לאנשים לחפש השקעות אלטרנטיביות כמו מניות (וגם דירות) ולכן ערכם של המניות עולה.

 

[vinney]

ערכן של המניות עולה כי "השוק", אבל הכסף של הפד לא מגיע לשם

בתסריט שציירת אין שום תנועה של כסף מהפד לאמאזון.

 

[d70]

מה שאתה מתאר לגבי אג"ח לא עובד בתנאים של ריבית אפס
לכן הזרקות הכסף נעשות ע"י QE
[URL]https://en.wikipedia.org/wiki/Quantitative_ea[/URL]

הרעיון הוא להשקיע בממכשירים פיננסים שבתורם מקבלים כסף לרכישה של נכסים "מוחשיים" בשוק והעלאת ערכם.עליית הערך הזו מורידה את התשואה ודוחפת משקיעים לשוק המניות (כאמור סביבה של ריבית אפסית).

 

[galgal761]

ככל הידוע לי QE זו הרחבה כמותית.

עד כמה שידוע לי הרחבה כמותית נעשתה ע"י רכישת אג"ח. אם זה לא כך אז תסביר מהם המכשירים הפיננסים האלו ואיזה נכסים "מוחשיים" הם רוכשים?