אני מזהה עוד הבדל צורני
כשאנו אומרים רב הוד (אחד בעל הרבה הוד) המילה "הוד" נשארת בצורת שם עצם. כשאנו אומרים רב-ספרתי המילה "ספרתי" מופיעה בצורת שם תואר, ולא "ספרה". משהו ביסוד הדברים שונה בין שתי הצורות, ולדעתי לא רק בגלל ההשראה בין חד/רב. זה עדיין לא לגמרי ברור לי, התחלתי לחשוב על זה רק היום, כשחשבתי שתשובתי לעלה אדום לא הייתה מספקת, כי היא מכילה הגדרה מעגלית: איך מזהים את התחיליתהו, יוסף, הו יוסף?? מתוך שהיא אינה נוטה, הו, יונה, הו, יונה!. האם להטות את המילה הזאת, הו, יוסף, הו יוסף?? לא, כי היא תחילית הו, הו, יונה!. אבל איך אזהה אותה, כדי לדעת לא להטות אותה,הו, יוסף, הו יוסף? את ההבדל בין סמיכות לצירוף עם תחילית אני יכול להסביר בקלות: התחילית אינה שם עצם. את ההבדל בין צירוף תואר כמו רב הוד (יש בו הוד רב, ולא יש בו הרבה הודים) ובין רב-צדדי (יש בו הרבה צדדים, ולא יש בו צד רב) אני מרגיש אינטואיטיבית, אך לא הצלחתי לשים עליו את האצבע. אף לך אשמורת טובה ושנה טובה, ותודה שענית, אני מעריך זאת (-;