מאיפה אתחיל ?
אתחיל מכך שאפשר להתבונן בכל הקטע כמטאפורה. כלומר דימוי שמסמל את מה שמעכב אותי/מפחיד אותי וכיו"ב. זה בסדר, זאת זוית ראיה נכונה, אמיתית בפני עצמה. כשאני מודט, ונכנס פנימה ומתבונן, נניח, בפחד מסוים שקיים בי. או להמחשה באובססיה מסוימת שיש לי. אם יש לי יכולת ראיה/הדמיה/דימיון אראה נניח את האובססיה כרשת קורי עכביש. אתה מבין את הקשר. ובמרכזה את היצור שטווה אותה ! עכשיו, אולי זה רק סמל ואולי זה משהו אמיתי זה לא משנה . אולי איני רואה במדויק את הישות כפי שהיא באמת נראית, אך עדיין אני מודע לקיומה. וגם אם זה רק דימוי - זה נפלא - כיוון שאז אני יכול לעבוד דרך/עם/על הדימוי כדי לרפא את עצמי ! ולענין עצמו. כאדם שחווה ורואה אנרגיות וישויות, מבחינתי יש בעולם מלבד האדם, כל מיני ישויות, ומכל מיני סוגים . יש ישויות ברמת הארה גבוהה, שנמצאות כאן כדי לעזור לנו להתפתח. ויש ישויות שנמצאות כאן כדי לעזור לעצמן בלבד.הן אינן במצב גבוה של הארה. והן ניזונות מאנרגיות נמוכות. הן נצמדות לאדם במקומות שונים בהתאם לסוג האדם ו/או בהתאם לסוגן, ומנווטות רגש ומחשבה למקומות שייצרו אנרגיות נמוכות. כעס, בושה, אשמה וכאלה. וכך הן נהנות מארוחה טובה ומזינה והן גדלות. האדם שעליו יושב טפיל כזה, מזהה את הרגשות/מחשבות כשלו. וכי מדוע יחשוב אחרת ? אין לו את הכלים הידע ההבנה והנסיון שיאפשרו לו להבדיל בין מחשבותיו למחשבותיהם. אנשים אפילו אינם מסוגלים להבדיל בין מחשבה לרגש. שים לב כמה פעמים קורה שמישהו אומר "אני מרגיש..." ומספר מחשבה. או אומר "אני חושב..." ומספר על רגש שעובר בו ? אם עד עכשו זה נשמע לך הזוי אז אתה יכול להרגע, זה הולך להיות עוד יותר מטורף. על כל אחד ואחד מבני האדם שחיים על פלנטה זו (מלבד אחדים-מיעוט קטן שהגיע להארה) "יושב" לפחות טורף או שתלטן אחד(יש כל מיני סוגים). חשבת פעם מדוע העולם נראה כפי שהוא נראה ? כמו בית משוגעים או כמו בית מטבחיים ? חשבת פעם מה יכול לגרום לאדם לרצוח את אשתו ? ולאוכלה ? ואח"כ הוא אומר:הקולות אמרו לי לעשות את זה. או חשתי דחף שאינו בר כבוש לעשות זאת ? ואת ילדיו ??? נסה לחשוב על כך לא ממקום של הסברים שהורגלת לשמוע ולכן אתה מקבל אותם ! נסה לחשוב על כך ממקום רענן ומקורי-מעצמך- ואולי הרעיון יראה לך פחות מטופש.