תשמעו קטע.

תשמעו קטע.

היום בדרך חזרה מהעבודה נכנסתי לחנות דיסקים קטנה ומסכנה לחפש איזה דיסק של זאפה. זאפה לא היה, אבל לא התאפקתי ויצאתי עם Yes ו Dream Theater. זה שעבד שם זרק "כל הכבוד, בחירה אינטיליגנטית". לא יודעת אם לקחת את זה כמחמאה או להעלב lol
 
אז ככה: (ועוד משהו בקשר ל Yes).

עלבון (אבל בלי להיכנס לוויכוח על פרוג והגדרות, שוב) כי מה זה "אינטיליגנטי" או לא? אני חזק בקטע של פרוג אבל אני שומעת גם אליס קופר, וסטיב ואי, ואת הבלוטונס, ומוזיקה אירית, ומידי פעם בא לי איזה שופן או באך או פאגאניני או ואגנר, ופעם בירח כחול אפילו בא לי לשמוע את הדיסקים הישנים ישנים של גרין דיי, אז מה?.. אני מבינה שזאת אמורה היתה להיות מחמאה, ורמז שגם המוכר מבין דבר או שניים במוזיקה, אבל אני במקומו הייתי אומרת סתם "אחלה דיסק". לא יודעת. קניתי את Relayer ואת Images & Words. ועוד משהו מוזר: אתם קולטים, אני חולת פרוג וזה הדיסק הראשון של Yes שאני קונה... כשרק גיליתי את הפרוג ניסיתי לשמוע אותם ולא התלהבתי... אני לא ממש אוהבת את הקול של (רגע, אני חדשה בזה... אה כן, מר) ג'ון אנדרסון. אבל היום חשבתי שזה לא עסק ככה במיוחד בגלל שהם ממש "פרוגפולריים", ושמתי לב, ותקנו אותי אם אני טועה, שכולם פה שומעים אותם ויש לנו טעם דומה... ומשמיעה ראשונה המסקנה שלי היא - הלהקה האהובה עלי הם לא יהיו, אבל אני בהחלט שמחה שקניתי.
 

RamiSun

New member
לדעתי אל תוותרי ל-Yes

באיזה שהוא מקום הלהקה הזאת קצת שונה במשפחת הפרוג ולכן צריכה יותר זמן אצל אנשים מסויימים. היא פחות רוקית.. היא יותר קלאסית, קופצנית יותר "חיובית" בטקסטים, יפת נפש כזאת... גם מוזרה הגיטריסט סטיב האו מנגן נקי רוב הזמן ואילו הבסיסט רוב הזמן מנגן עם דיסטורשן וכל מיני עיוותים אחרים. הפוכים.... אבל הם פשוט גאונים...לדעתי האישית (והלא מחייבת כמובן) גאוני הדור. טוב נו, עד שהגיע דניאל גילדנאו לפחות.....
 

HelterSkelter1

New member
תני לרילייר זמן

גם אני בהתחלה לא ממש אהבתי אותו. עכשיו הוא אחד הפייבוריטים שלי. שווה להיות סבלניים, איתו במיוחד.
 
האזנה ראשונה......

כשמדובר בהאזנה ראשונה לחומר מורכב - היא לא שווה יותר מדי. צריך לתת לדברים כאלה לפחות שלוש-ארבע האזנות. יש דברים שאני מבחין בהם רק בהאזנה עשירית ומעלה. חומר מורכב *באמת* דורש מספר גדול של האזנות לצורך הפנמה מוחלטת. רילייר הוא אלבום די מורכב, וצריך להאזין לו בתשומת לב. בעיקר לקטע הראשון, שהוא עיקר הבשר באלבום. רצוי גם להאזין למילים - הן מלוות את העלילה ומסבירות את הקונספט.
 
זאת לא האזנה ראשונה, שמעתי אותו גם

לפני כמה חודשים יותר מפעם אחת, אפילו שלא ממש בתשומת לב. אבל למשל לג'נטל ג'יאנט תמיד יש משהו שתופס לך את האוזן בפעם הראשונה, וביס אין. בעוד שהתגובה הראשונית שלי לג'נטל ג'יאנט הייתה "המממ, מעניין", התגובה הראשונית שלי ליס הייתה "אוי".
נראה איך זה ילך, אני אודיע לכם עוד איזה חודש-חודשיים אם אהבתי. lol
 

RamiSun

New member
אז המצב שלך טוב...

התגובה הראשונה שלי לאלבום של יס היתה : "מה זה, זה בכלל לא מוזיקה!!!" טוב לא אשמתי שהדבר הראשון שיצא לי לשמוע מהם הוא Close To The Edge
 

CallMeCavanaugh

New member
דווקא על Close to the Edge?

יחסית ל GoD יש בו הרבה קטעים קליטים, לפחות בעיני. אגב, Relayer היה אלבום הפרוג הראשון ששמעתי, ובאופן מפתיע התאהבתי בו מהשמיעה הראשונה.
 
לגבי תגובות כמו 'אוי'

חברת התקליטיםש של ג'נטל ג'ייאנט אמרה "אוי" כשהאזינה לראשונה לאלבום שלהם "גלאס האוס", ולכן גנזה אותו בארה"ב. להגיד אוי בהאזנה ראשונה זה דבר קצת בעייתי...
 
כן, לא הבנתי את זה אף פעם, זה אלבום

חזק בטירוף! אחד הטובים ביותר שלהם! אגב אני עכשיו מקשיבה ליס... יש שם כמה קטעים ממכרים לחלוטין... נראה לי שהתמכרתי.
 
אז אצלי זה הפוך

כבר מהפעם הראשונה ששמעתי את Close to the edge פשוט נדלקתי על הלהקה הזאת, די בהתחלה של תקופת הפרוג שלי. אולם לג'נטל ג'יאנט אני עדיין לא מצליח להתחבר.
 

gunr7

New member
למרות שג'נטל גי'אנט אחת מהלהקות

האהובות עליי, לא הצלחתי מעולם להתחבר אליהם כמו ללהקות אחרות (כמו ג'נסיס, קאמל, פינק פלויד). האווירה שהם משדרים פשוט פחות חמימה וידידותית. מכל האלבומים שלהם רק אוקטופוס משדר חמימות שכזו. לפחות בשבילי.
 
למעלה