גמרת לצחוק?
שאלתך אכן טובה. לכל היותר התשובה עליה תהיה - כנראה שיש סיבה טובה לכך ואיננו יודעים מהי. הרי לא הכל אנו יודעים. אומר אלפרד רומר בספרו "גוף החוליתן" עמוד 397 - "דבר ראשון מתרשמים מהעובדה שתאי הקנים והמדוכים ברשתית החוליתנים פונים לכיוון הלא נכון! ברשתית הבנויה על פי שכל ישר צריכים קולטי האור לפנות בחודיהן לעבר מקור האור" . ותופעה זו, גם בלי קשר לblind spot היא תמוהה. בתמנון, ובבעלי חיים אחרים ירודים מן החוליתנים, אכן מסודרים הקנים ומדוכים "לפי השכל הישר" ולכן שם אין את בעיית הכתם העיוור. בחוליתנים, שבהם הרשתית, נושאת הקולטנים, הפוכה מן השכל הישר, שם ישנה בעיה - כל אותם מאות מליוני סיבי עצב, היוצאים מזנבות הקולטנים, חייבים להגיע איכשהו למוח. ולכן הם מתאספים לאלומת סיבים אחת וחודרים במקום אחד דרך הרשתית ומשם למח. ובאותה נקודת חדירה אין קולטנים ולכן - blind spot . כמובן, שאין שום נזק או חיסרון מפאת אותו כתם עיוור, שכן העיניים הם שניים ומה שחסר מעין אחת מפוצה על ידי השנייה. וכדי למנוע מאיתנו חיסרון כלשהו באיכות התמונה אפילו כשאנו עוצמים עין אחת, כי זה לא כל כך נעים לראות blind spot , פותחו אלגוריתמים מופלאים במוח המשלימים את החסר. ולא סתם השלמה. אם הרקע סביב המקום החסר הוא צהוב - יושלם החסר בצהוב וכן שאר הצבעים. אם היה פס שחור סביב החוסר - יושלם הפס בדמיון. אם היו כדוריות אדומות סביב הכתם החסר - יצייר לו המח כדורית אדומה ב blind spot . אז כמובן שזו שאלה מאד מענינת מדוע תכנן המתכנן את רשתית החולייתנים הפוכה מן השכל הישר. כנראה שהיתה לו סיבה טובה לכך. אם כבר יש מכאן קושיה וסתירה – אז אדרבה, על האבולוציה היא נשאלת. הרי הרכיכות, שהרשתית בהן היא על דרך השכל הישר, וגם אין בהן את בעיית ה blind spot , הרי הם קדמו לחוליתנים. אז איזה יתרון אבולוציוני גרם לחוליתנים – להפוך את הרשתית, לחורר חור ברשתית כדי שיעברו העצבים חזרה למוח, לגרום לעצמם את החור בראש הזה של blind spot ולסמוך על הנס שאח"כ יזכו גם במנגנונים משלימים במח? בלי קשר לזה, היות ובעין עסקינן והזכרנו את רומר, נביא עוד מרגנית מדבריו. כלל ברזל הוא בעוברי חוליתנים – מג' שכבות ראשוניות הם נעשים. אקטודרם מזודרם ואנדודרם. כל השרירים בגוף לכל מיניהם נעשים משכבת המזודרם. העין, נוצרת במהלך העיבור מהמוח. שהוא משכבת האקטודרם. רשתית העין – החלק הקולט את האור, היא למעשה ריקמת מח. וכן כל גלגל העין על שכבותיו נוצר משלפוחיות המנצות ממוח העובר, חודרות את ארובות העין – חורים מיוחדים בגולגולת, ובבואן במגע עם העור החיצוני, מפרישות אותן שלפוחיות עין, חומרים מופלאים הגורמים לעור באותו מקום להפוך ל – "עדשת" העין. סביב אותה עדשה, מתפתחת ה"קשתית", שמוצאה מאותה ריקמה אקטודרמית מוחית והיא משמשת כ"צמצם". דהיינו – היא ריקמה שרירית המסוגלת להתכווץ ולהימתך בעידונים דקים מן הדקים כדי להתאים את פתח חדירת האור בדיוק לפי המצב – ריבוי או מיעוט אור מבחוץ. אז זה רעיון נחמד אמנם הצמצם הזה ומובן מדוע שאפה אליו האבולוציה, היא תמיד שואפת לשכלולים על גבי שכלולים, אך ממתי ריקמת אקטודרם מפתחת שריר? ועל זה אומר רומר - "ומוצא אקטודרמלי של סיבי שריר הוא בעיני האמבריולוג המכבד את עצמו תופעה בלתי סדירה, פסולה ומזעזעת... עין העובר מעולם לא קראה ספר באמבריולוגיה ומפרה ברוב תמימותה את הכללים שנקבעו בשבילה".