תשוקה

תשוקה

על אפריון עשוי משיש גרנית נשאו אותך עבדיי הביאוך לבית מקדשי בשנית אבל כבר ידעת תשוקותיי פסעת לבד בין עלי השלכת עלים של עץ האזדרכת עד שהגעת הלום אביט בך פעור פה כאילו היית חלום נגשתי אלייך כפוף שכם כי יצרי הכני עד ללא רחם נשאתיך בשתי ידיי האמונות ועל המזבח הנחתיך מחכה לבאות ואז אעלה אותך לעולה לאל תשוקתי ואת נחרכת נצרבת נשרפת צועקת מייללת בוכה ואף צוחקת ופתאום מגרונך נשמעה יבבה ארוכה כאורך האופק כי באה אלייך האביונה ואני אותך הצלחתי לספק ולא עזבתי עד תש כוחי לתת בך זכרותי נותרת שרועה מעולפת כוח אין בך ללכת אבל בזווית עיניי הגדולה ראיתי אותך מחייכה
 
ליל אמש

הלום ראשי, מליל אמש. עת זרחו בשמים כוכבים, אך לי האירה השמש. הבאת אותי אל ארמונך, ואני את היכל קודשי הענקתי לך. זעקת העונג עודנה באוזניך מהדהדת, וריח איחוד הגופים מסרב מהחדר לסגת. כאש בשדה קוצים, כלהט הלבה, והחרב המתהפכת. את זיכרון הלילה במוחי וליבי, הנני חוקקת. אל הגבהים, אל הפסגות, אל גלי העינוגים. את הלילה הזה, אני אנצור לעולמים. ליל אהבה, ליל קידושים. אנצור, לנצח נצחים. איש אין מילים פשוט,מקסים.
 
מפרי גנך טעמתי

מפרי גנך טעמתי וכם ערב לחייכי ואפילו לרגע פאתי גן-עדן הגעתי אלום ושרף ירד אלי ממירומים שיקשק בכנפיו מסביבי חג סחור סחור נוגע לא נוגע אך לבסוף השאירני מאחור כי לא אלמנה שחורה אלא יצירת מופת של הבריאה
 
למעלה