תשום תנכניקים

[בלוז ליילי]

תשום תנכניקים

אני מחפשת לעבודה הדוקטראט שלי על טראומה, מקור תנכי לטראומה נפשית, לאמור, סיפור המתאר התנהגות שאחרי טראומה, או בעקבות טראומה, למשל, פחד ממשהו שמזכיר את הטראומה, או שדומה לטראומה, שינוים במצב הרוח או בהתנהגות עקב הטראומה, וכד'. טראומה, כמובן, מובנת כאירוע של סכנת חיים מיידית שגרמה לפחד ברמות גבוהות ביותר. (יוסף בתוך הבור זו בהחלט חוויה טראומטית אבל לא כתוב שמאז הוא פחד מהחושך או משהו כזה... או איך עזרו לו להתאושש, כנ"ל לגבי יצחק אחרי שאביו כמעט הרג אותו). אודה על כל כל עזרה

 

[בלוז ליילי]

סליחה תשום זה שלום, בהקלדה נכונה

 

[רותם1024]

דוד נכנס למצב נפשי קשה

כאשר נתן הנביא מוכיחו על חטאו ועונשו. הוא פותח בצום ונוהג מנהגי אבלות. להרחבה ראי שמואל ב' יב' טז-כא מקווה שקלעתי למה שחיפשת.

 

[Marinette]

לא חושבת שזה בגלל החטא עצמו

דוד אומנם מבין את דברי התוכחה של נתן על חטאו ומפנים אותם, אבל הצום ומנהגי האבלות שלו בהמשך הם משום שנאמר לו שהילד שנולד לו ולבת שבע עומד למות (כעונש על מעשיו). הוא צם ומתאבל בניסיון לשנות את רוע הגזירה ולמנוע את מותו של הילד. או אם תרצי במונח פסיכולוגי - הוא מודע לכך שבנו עומד למות ופותח במה שנקרא בפסיכולוגיה "התאבלות מוטרמת"...

 

[פלגיה]

נושא הטראומה קרוב לליבי

אבל לא נראה לי שיש איזכור בתנ"ך לטראומות. בעיקר בגלל שהתנ"ך דן במעשים ומאורעות, ומשאיר את התהליכים הנפשיים מאחורי הקלעים. הדבר הקרוב ביותר שיכולתי למצוא הוא ההתנהגות של תמר לאחר שאמנון אנס אותה: "וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה, בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ", וגם את זה אפשר לפרש בכל מיני דרכים שונות. לי נראה שהיא לא נישאה לאיש, ולא הקימה בית וניתן לשייך את זה לטראומת האונס.

 

[אלי ו.]

התמודדות עם טראומה

תמצאי בסיפור של רצפה בת איה. ילדיה הוצאו להורג והוקעו על החומה. רצפה ישבה מול הגוויות חודשים ארוכים כסתה אותם ולא נתנה לעוף השמים לעלות עליהם.

 

[יוסי ר1]

כל מגילת איכה על תיאוריה הקשים.

והמשפט המצמרר "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" שבתהילים קל"ז. אילו בפירוש דברי אנשים שחוו את הטראומות הקשות ביותר.

 

[יוסי ר1]

עוד על התנהגות טראומטית -

סיום מסכת הקללות בספר דברים כ"ח : " וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. "

 

[יוסי ר1]

עוד איזכור למעשה שנועד בעליל

לגרום טראומה - סיפור סופו של צידקיהו במלכים ב' "ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו; ואת עיני צדקיהו עיוור , ויאסרהו בנחושתיים, ויביאהו בבל". שחיטת בניו לעיניו לפני עיוורו נועדה לטבע במוחו את הזיכרון של הדבר האחרון שראה, בניו הנשחטים.

 

[פלגיה]

זה יותר התנהגות חרדתית

אבל באמת מאוד קרוב למה שהתבקש. תודה.

 

[יוסי ר1]

יש חרדות ויש חרדות

התיאור שם הוא של חרדה כה פתלוגית, שיכול לנבוע או ממוחו של מי שנולד עם הפרעות נפשיות קשות ותחושת רדיפה אובססיבית, או כפי שמצטייר שם, התנהגות של מי שחווה או עדיין חווה את הזוועות הנוראות ביותר, עד שממש אינו יודע נפשו, סף הגירוי שלו נמוך ביותר, סף הרגישות גבוה ביותר, הוא אינו יכול לשאת אפילו את המציאות הפשוטה של היות יום (רוצה שיעבור כבר ויגיע הלילה) או הגעת הלילה (שיעבור כבר ויגיע היום.) לענ"ד זה התיאור החריף ביותר של נפגע טראומה.

 

[פלגיה]

כן, די קשה להפריד

כי חלק גדול מתופעות של הלם פוסט טראומתי הם חרדות. דקויות, לא יותר.

 

[יהוי]

דכאון גם נחשב??

כי אם כן אז יש את דכאונו של שאול לאחר עימותו עם שמואל.

 

[גרי רשף]

איוב

לאחר שחרב עליו עולמו (מות בניו, אובדן רכושו, מחלתו) הוא מתאבל, ומתמודד עם אשתו מצד אחד (שגם היא איבדה את כל מה שהיה לה) ועם רעיו שבאו לנחמו מצד שני.