תשובות
בקשר לסרט שהוקרן באל על. גם אם הפרטים הם בדיוק כפי שציינתם, ניתן להבין את המניע לכך. צפיה בסרט המכיל אלמנטים לא צנועים\ אלימים, חמורה בשבילהם מספיק בשביל לפעול בכח כנגד זה. אני לא חושב שיש כאן מישהו שמתנגד לרעיון כי לפעמים ישנו צורך להשתמש בכח כאשר המטרה היא מוסרית ולגיטימית, למשל, הרחקת סוחר סמים\ רוצח\ פדופיל\ מילדך הקטן. צריך להבין שבשביל החרדים, הסיכון הרוחני אינו נופל בחשיבותו מן הסיכון הגשמי ואף חמור ממנו. ("אז שיעצמו עיניים" - אף אחד לא היה נותן לילד לשחק ברימון חי ולעצום עיניים באותה שעה) בקשר לנבואה על ברית המילה. הועלו הדחיות הבאות: 1. אולי זה בריא יותר 2. מנהג מסופח מעם אחר 3. אחוז השומרים מתדרדר מיום ליום 4. חוסר נעימות חברתית, פחד משינוי 5. הטענה היותר חזקה - אות גופני שיותר קשה לעקרו מן הפולקלור. תשובות 1. עניין זה לא היה ידוע לפני חמישים שנה כשהיהודים שבו לארץ בלי תורה ועם ברית מילה... (לבד מן העובדה שהעניין ההגייני הזה לא יכל להילקח בחשבון לפני אלפי שנים כשנאמרה הנבואה) 2. לא רלוונטי, הדיון כאן לא על מקור המצווה אלא עם מידת שמירותה. 3. מה שקורה מהיום והלאה לא רלוונטי, הנבואה נאמרה לגבי תקופת השיבה לארץ ישראל. 4. אם כן, מדוע דווקא מילה שהיא מצווה כפיתית ואלימה ביותר נשמרה ושאר המצות העיקריות האחרות נעזבו 150 שנה קודם לכן? הנבואה לא יכלה "להמר" על מצווה זו דווקא... מדובר באנשים שמגמתם היא להתנכר ליהדות, לא לשמר אותה אלא לעזור בעקירתה. (כל החילוניות היא בעצם שינוי - רפורמה, התחדשות) 5. מדובר באנשים שמגמתם במשך 150 שנה (מתחילת תקופת ההשכלה ועד הכניסה לארץ) להתנתק מכל שמץ של יהדות ולהתדמות לגויים ככל האפשר, כולל התבוללות וכד´, הסברה הזו עדיין לא מסבירה את העניין. יש לקחת בחשבון, כי אם הנבואה לא הייתה מתגשמת, אזי כל התורה הייתה הולכת "פייפען". זהו סיכון עצום מבחינת התורה. אם בכל זאת ישנה הסתייגות מהראיה בנבואה זו (גם אני לא הייתי מתחיל לקיים מצוות עקב ראיה אחת בלבד שניתן עוד איכשהוא עוד לתרץ אותה בדוחק) מערכת ההוכחות היא מערכת שלמה המורכבת לא רק מן החלק של נבואות שהתגשמו, ובמערכת נבואות שהתגשמו, ישנם עוד עשרות נבואות אחרות. (עיין נבואת הכותל למשל). משל למה הדבר דומה, לחפץ גדול (נגיד חתול) ואני מראה לך אצבע ואומר לך שזה חתול, אין סיבה שאתה תשתכנע שזהו אכן חתול. אבל אם אני מראה לך אח"כ גם רגל ועוד יד ואח"כ גם ראש, עד שאני מגלה את כל החתול, בוודאי שתשתכנע שזהו חתול. כך גם העניין במערכת ההוכחות. כל ראיה מראה על פרט מסויים, אך צריך לראות את כולה בשביל להשתכנע שהתורה אמת.
בקשר לסרט שהוקרן באל על. גם אם הפרטים הם בדיוק כפי שציינתם, ניתן להבין את המניע לכך. צפיה בסרט המכיל אלמנטים לא צנועים\ אלימים, חמורה בשבילהם מספיק בשביל לפעול בכח כנגד זה. אני לא חושב שיש כאן מישהו שמתנגד לרעיון כי לפעמים ישנו צורך להשתמש בכח כאשר המטרה היא מוסרית ולגיטימית, למשל, הרחקת סוחר סמים\ רוצח\ פדופיל\ מילדך הקטן. צריך להבין שבשביל החרדים, הסיכון הרוחני אינו נופל בחשיבותו מן הסיכון הגשמי ואף חמור ממנו. ("אז שיעצמו עיניים" - אף אחד לא היה נותן לילד לשחק ברימון חי ולעצום עיניים באותה שעה) בקשר לנבואה על ברית המילה. הועלו הדחיות הבאות: 1. אולי זה בריא יותר 2. מנהג מסופח מעם אחר 3. אחוז השומרים מתדרדר מיום ליום 4. חוסר נעימות חברתית, פחד משינוי 5. הטענה היותר חזקה - אות גופני שיותר קשה לעקרו מן הפולקלור. תשובות 1. עניין זה לא היה ידוע לפני חמישים שנה כשהיהודים שבו לארץ בלי תורה ועם ברית מילה... (לבד מן העובדה שהעניין ההגייני הזה לא יכל להילקח בחשבון לפני אלפי שנים כשנאמרה הנבואה) 2. לא רלוונטי, הדיון כאן לא על מקור המצווה אלא עם מידת שמירותה. 3. מה שקורה מהיום והלאה לא רלוונטי, הנבואה נאמרה לגבי תקופת השיבה לארץ ישראל. 4. אם כן, מדוע דווקא מילה שהיא מצווה כפיתית ואלימה ביותר נשמרה ושאר המצות העיקריות האחרות נעזבו 150 שנה קודם לכן? הנבואה לא יכלה "להמר" על מצווה זו דווקא... מדובר באנשים שמגמתם היא להתנכר ליהדות, לא לשמר אותה אלא לעזור בעקירתה. (כל החילוניות היא בעצם שינוי - רפורמה, התחדשות) 5. מדובר באנשים שמגמתם במשך 150 שנה (מתחילת תקופת ההשכלה ועד הכניסה לארץ) להתנתק מכל שמץ של יהדות ולהתדמות לגויים ככל האפשר, כולל התבוללות וכד´, הסברה הזו עדיין לא מסבירה את העניין. יש לקחת בחשבון, כי אם הנבואה לא הייתה מתגשמת, אזי כל התורה הייתה הולכת "פייפען". זהו סיכון עצום מבחינת התורה. אם בכל זאת ישנה הסתייגות מהראיה בנבואה זו (גם אני לא הייתי מתחיל לקיים מצוות עקב ראיה אחת בלבד שניתן עוד איכשהוא עוד לתרץ אותה בדוחק) מערכת ההוכחות היא מערכת שלמה המורכבת לא רק מן החלק של נבואות שהתגשמו, ובמערכת נבואות שהתגשמו, ישנם עוד עשרות נבואות אחרות. (עיין נבואת הכותל למשל). משל למה הדבר דומה, לחפץ גדול (נגיד חתול) ואני מראה לך אצבע ואומר לך שזה חתול, אין סיבה שאתה תשתכנע שזהו אכן חתול. אבל אם אני מראה לך אח"כ גם רגל ועוד יד ואח"כ גם ראש, עד שאני מגלה את כל החתול, בוודאי שתשתכנע שזהו חתול. כך גם העניין במערכת ההוכחות. כל ראיה מראה על פרט מסויים, אך צריך לראות את כולה בשביל להשתכנע שהתורה אמת.