תרנגולת ערומה

שהשה

New member
תגיד לי את. את הרי החכמה

דוד לוי עולה בבוקר לאוטובוס עם צפרדע על הראש. הכרטיסן שואל: מה זה? הצפרדע עונה: לא יודעת. קמתי בבוקר, צמח לי מהתחת. מה בדיחה פה? ואני מתכוון לצחוק-פוצץ אם לשאול קמצוץ משדותייך העתירים, לא לצחוק "דוד לוי, דוד לוי, ננה ננה נה נה", הרצף הסטראוטיפי? או "שבירתו"? כן כן אני יודעת זה לא מצחיק משום בחינה, אבל אם זה היה, יכול, אולי, בסיטואציה, כזה, כאילו, להיות?
 
הגרסא שאני מכיר הולכת כך

איש אחד נכנס לרופא עם צפרדע דבוקה לו לראש. הצפרדע פותחת את פיה ואומרת לרופא: "אתה יכול להוריד לי את הגידול מהתחת?" בדיחה מצויינת בעיניי. אני לא מבין איך דוד לוי (או כורדי/פרסי/גרוזיני) יכול לתרום לבדיחה הזו. הרי האיש בבדיחה לא מאופיין במשהו שיכול להתאים לסטראוטיפ כלשהוא.
 

שהשה

New member
איתך באש ובמים

אז מה מצחיק פה? הסטראוטיפ של איש שהולך לרופא כשגדל לו משהו משונה על הראש? או שהמשהו הזה פונה במפתיע לרופא בדברים? נראה לי שהגירסה הדוד לוית טובה יותר. לא בגללו, כי אם בגלל שה"פוצץ" (הצפרדע עונה לשאלת הרופא) קצת יותר מפתיע. לשאלתך בעניין התרומה. זו סוגת בדיחות שעיקר תכליתה הגדרת טיפשות הסטראוטיפ. תאר לך כמה טיפש יכול סטראוטיפ להיות אם אפילו לצפרדע הוא צומח מהתחת.
 

אלי ו.

New member
ועוד בדיחת סטריאוטיפ (ואחת לא)

בחור מלואיזיאנה מגיע לסוכנות נסיעות ומתענין בחופשה. סוכנת הנסיעות לוחצת על זמזם, שני בריונים מגיעים, לוקחים לו את הארנק, מכניסים אותו לשק, וזורקים לנהר. עוד בחור מלואיזיאנה מגיע לסוכנות, שוב, הסוכנת כפתור, ארנק, שק ולנהר. בעיקול הנהר השניים נפגשים. שואל האחד: תגיד, בשייט הזה מגישים אוכל? עונה השני: אני לא חושב, בשנה שעברה לא הגישו. ---------------- ואחת בלי סטריאוטיפים: בחור מגיע לשערי גן העדן לסיינט פיטר (שמעון בשבילכם) שמעון מנסה לברר איזה מעשים טובים הוא עשה. צדקה נתת? - לא לכנסיה הלכת? - לא עשית מעשים טובים - לא. שמעון כבר חשב לשאול אותו אם הוא אוהב מקומות חמים אבל.. - בעצם רגע, היתה אישה זקנה אחת שהקיפו אותה חבורה של אופנענים. הם לקחו לה את התיק, הטילו אותה על הרצפה, וצחקו. מה עשית? נגשתי אליהם, חטפתי למנהיג שלהם את התיק, אמרתי לו שהם חבורה של פחדנים עלובים וירקתי לו בפנים. שמעון התרשם, מתי זה קרה? זה לא מופיע במחשב שלי. - לפני 5 דקות בערך.
 

מארסו

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif הראשונה מצויינת

את השניה כבר הכרתי
 

hapax legomenon

New member
כנראה לא מספיק

כדי לרדת לסוף דעתך. אפילו לקסיגלי לא הצליחה לתרגם לי את דבריך לשפה מובנת. אעשה איפוא כמיטב יכולתי. לא נגעתי בשאלה אם הסטריאוטיפים בבדיחה משתמרים או נשברים, רק טענתי שהם אינם הכרחיים ליצירת בדיחות. אבל כיוון ששאלת, הרשה לי להשיב באמצעות בדיחה אחרת, מהז'אנר של הבלונדיניות: ג'ינג'ית, ברונטית ובלונדינית כולן בכיתה ג'. למי יש החזה הכי גדול? לבלונדינית. היא כבר בת 16! הבדיחה הזאת נשענת על שני סטריאוטיפים: גילן של תלמידות כיתה ג' וטיפשותן של בלונדיניות. הראשון נשבר כדי לשמר את השני. למעשה, מתבצעת כאן שבירה של סטריאוטיפ חזק מפני סטריאוטיפ חלש יותר, לשם חיזוק האחרון. עניתי לשאלתך?
 

שהשה

New member
תראי, אם גם לך זה מספק

הזדמנות לדוג לעצמך עוד בדיחת קרש את מוזמנת לעבור מייד לבדיחה והיה זה שכרך בעמלך המפרך בשדות הקש והגבבה. אם את בעניין של להתייחס, לא לדוג, מה לא ברור במשפט: מהותה של בדיחה אינה הסטראוטיפ כי אם שבירת הסטראוטיפ? מה זה חשוב אם 'את לא נוגעת בסטראוטיפ או בשבירה', הרי סטראוטיפ ושבירתו זה בדיוק תת-הדיון בו מנסים לעסוק בתוך הרעשת בדיחות הקרש. וכן, סטראוטיפים ושבירתם הם תנאים הכרחיים ליצירת בדיחה. אם לדעתך לא כך, דברי על זה. אבל אל תטעני לי כאן בלא על זה אני מדברת. הקטע עם 'סטראוטיפ חזק וחלש' מרוכז מדי בשבילי. את מוכנה לדלל אותו בעוד כמה מילים כדי שגם חיכי נעדר השיניים יוכל לבלוע ולעכל? למען הסר ספק: סטראוטיפ איננו טיפוס זה או אחר מאופיין בקווים פשטניים גסים וחסרים, כי אם שבלונה מוכרת, נדושה, מובנת מאליה וצפויה מראש.
 

hapax legomenon

New member
הבדיחה שלך נראתה לי בוטה מדי

ולא רציתי לדון בה. גם העדפתי להציג את הרעיון באמצעות בדיחה שבה היא יותר ברורה. כנראה טעיתי. בכל אופן, הבה נתחיל בהגדרת המילה סטריאוטיפ - דימוי או אפיון כלליים ולרוב פשטניים, שמקובל לראותם כמאפיינים או כמייצגים טיפוס מסוים. (רב-מילים) במחשבה נוספת, אני לא בטוחה שזו אכן המילה המתאימה. למעשה, נראה לי שהמונח היותר קולע הוא הנחה א-פריורית, שהסטריאוטיפ הוא מקרה פרטי שלה: סטריאוטיפ משקף איזו הנחה א-פריורית לגבי עניין מסויים, אך יש הנחות א-פריוריות שהן לאו דווקא סטריאוטיפיות. עכשיו אנסה להמחיש את הרעיון על הבדיחה שלך. כשאדם מופיע וצפרדע על ראשו, ההנחה הא-פריורית היא, שהאדם עיקר והצפרדע טפלה. זאת הנחה א-פריורית די חזקה, כמו שהכלב מכשכש בזנב, ולא הזנב מכשכש בכלב. ההנחה הא-פריורית לגבי דוד לוי היא, שהוא טיפש. זאת הנחה א-פריורית חלשה יחסית, כי היא יותר מוסכמה של בדיחות, ויש להניח שהמציאות קצת יותר מורכבת. כמו כן, במקרה זה, ההנחה הראשונה איננה סטריאוטיפ, בעוד השנייה כן. (בבדיחה שאני "דגתי" - שתי ההנחות היו סטריאוטיפיות, לכן היה לי יותר קל להשתמש בה.) באופן כללי, הנחות א-פריוריות מעוררות ציפיות מסויימות. בגלל הציפיות האלה, לא תופתע לראות מכונית נוסעת בכביש, כושי מדבר אתיופית, או זאב טורף כבש. כן תופתע לראות מכונית מעופפת באוויר, כושי מדבר יידיש, או זאב מנמנם בחיקו של כבש. נוכחות בסתירה להנחה א-פריורית תמיד מפתיעה, ולעתים גם מאוד משעשעת. זכורתני פרק מסויים בסדרה "הנסיך המדליק", שבו נראה כוכב הסדרה, צעיר אמריקני שחור וגבוה, מחפש דירה להשכרה. באחת הדירות פותחת לו את הדלת קשישה לבנה קטנטונת. הוא מדבר אליה בזהירות ובחשש, בעוד היא מרימה עליו את קולה בלא מורא. הוא נבהל ונמלט משם. הגיחוך שבסיטואציה בפירוש נבע מהסתירה המוחלטת להנחות הא-פריוריות (שהן גם סטריאוטיפיות), לפיהן בהיתקלות בין שני טיפוסים כאלה מצפים שהצעיר השחור יהיה המאיים, והקשישה הלבנה תהיה המאויימת. בעצם, גם הגיחוך שבסלפסטיק נובע מאלמנט ההפתעה: צפייה באדם הולך יוצרת הנחה א-פריורית (אבל לא סטריאוטיפית) שהוא ימשיך ללכת. כשאותו אדם לפתע מחליק על קליפת בננה ונופל - מתקבלת סתירה להנחה, ויש הרואים בכך עניין משעשע. יוצא, אם כן, שההומור לסוגיו נוצר מתוך סתירה מפתיעה להנחות א-פריוריות. עם זאת, לא כל סתירה כזאת היא הומוריסטית, והדבר תלוי במידה רבה בתרבות ובטעם אישי. אז מהן בדיחות סטריאוטיפיות? בדיחות שמנצלות את הסתירה להנחה א-פריורית אחת כדי לחזק את הסטריאוטיפ שבהנחה א-פריורית אחרת: משולבות בהן שתי הנחות א-פריוריות, שאחת מהן, החזקה יותר (צפרדע טפלה לאדם) נסתרת בשביל האפקט ההומוריסטי. במקביל, ההנחה הא-פריורית האחרת, החלשה יותר (דוד לוי טיפש) משתמרת, וממילא מתחזקת הסטריאוטיפ שהיא מייצגת. שים לב, שלבדיחה זו הובאה כאן גרסא נוספת, שבה דוד לוי לא מופיע. הסתירה להנחה הא-פריורית עדיין היתה בה, אבל היא לא נוצלה כדי לשמר סטריאוטיפ כלשהו. בתקווה שכעת הרעיון מדולל מספיק ויתעכל בקלות בחכך חסר השניים.
 

אלי ו.

New member
אני נותן בהם סמנים

יש בדיחות סטריאוטיפיות בהן הסטריאוטיפ משרת את הבדיחה. במקום תאור כללי משתמשים בסטריאוטיפ. במקום "אדם קמצן" נאמר פרסי, זה כבר ייצור דמות מוכרת. במקום אישה קרירה מינית שמפיצה רגשי אשם נאמר "פולניה". לעומת זאת יש בדיחות בהן הבדיחה משרתת את הסטריאוטיפ או סתם משמשת כדרך לפגיעה באדם או במגזר. הוריאציה של בדיחת הצפרדע ודוד לוי היא כזו. אני זוכר שבתקופת ביבי נתניהו ראיתי הרבה בדיחות ישנות שמוחזרו כשביבי במרכזן לעתים קרובות בצורה שאינה משרתת את הבדיחה. אתן שתי דוגמאות: בדיחה על לאה רבין ז"ל: אמרו ללאה רבין שיקראו בשמה מלון באילת, היא התרגשה ושאלה אם מדובר במלון Princess ענו לה שמדובר במלון Royal Bitch. טוב, הבדיחה לא מאוד מצחיקה (גם לא בחיי לאה רבין) אבל לאה רבין משרתת את הבדיחה. (אפשר כמובן להחליף אותה בכל דמות נשית קשה) בדיחה על ביבי: (פורסמה בעיתון העיר) אדם נכנס לבר עם תנין, הברמן צועק עליו "אתה משוגע, זו חיה מסוכנת!" האיש מדגים שהתנין לא מזיק ע"י הוצאת אבר מינו, הוא שם אותו בפי התנין ונותן לתנין מכות על הראש, התנין לא נושך. הוא שואל אם עוד מישהו רוצה לנסות. ביבי נתניהו קם ואומר: "אני, אבל אל תרביץ לי כל כך חזק על הראש". זו בדיחה שמטרתה לנגח, ביבי לא משרת את הבדיחה, הבדיחה משרתת מטרה. כמובן שיש גם את מקרי הביניים אותם את מתארת, מקרים בהם הסטריאוטיפ משרת את הבדיחה ולהיפך.
 

שהשה

New member
שברת אותי ילדה.

אבל מה לך השטות הזאת עם הרב-מילים? את הרי משופעת במילונים עתיקים וטובים כמו ש"ס בכתבי בי-דין. לכי תציצי רגע. בינתיים אני הולך ללמוד לשחות. את כשאומרים לך לדלל את מדללת.
 

שהשה

New member
מזל הלכתי ללמוד לשחות

הייתי קופץ ראש - שובר פדחת. כולה 10 ס"מ עומק ולא בממוצע. שכשכתי, שכשכתי, שכשכתי ולא הצלחתי למצוא התייחסות לשאלת הנושא: מהות הבדיחה – האם סטראוטיפ או שבירה? את יכולה לסטות לאן שבא לך. לפעמים זה יכול להיות מענין הרבה יותר מדרך המלך. אבל אנא, אל תתיימרי כאילו את ממשיכה וטוענת באותו נושא. שעורים המה, בתי.
 

hapax legomenon

New member
10 ס"מ עומק

של פדחת?! מה הפלא ששום דבר לא חודר פנימה. אתה, ידידי, אינך זקוק לחומר מדולל, אלא לפטיש ולאזמל! בעצם, אחרי פדחת בעומק כזה, בכלל נשאר מקום למוח? אם כן, עצתי לך - עזוב את השחייה. נצל את מעט התאים האפורים שיש לך כדי ללמוד לקרוא (ובהזדמנות חגיגית זו - גם לכתוב). יותר יעיל בחיים. כן, גם לי יש נקודת שבירה. פעם ראשונה לעגת לי והתעלמתי. פעם שנייה לגלגת עלי והבלגתי. פעם שלישית - לא עוד. לעצם העניין, ניסחת את שאלתך כשאלה קוטבית: "האם [שימור?] סטריאוטיפ או שבירה?" אולי לא הבנתי נכון את שאלתך, ובעצם התכוונת למשהו אחר. אבל כמו שאני הבנתי, אף לא אחת משתי השבלונות שברוב טובך העמדת לרשותי מתאימה לדעתי. אתה חושב שמותר לי לשבור כאן כמה סטריאוטיפים?
 

hillelg

New member
בקשר לכתבה

אני די מסכים עם הזלזול ה"סנוביסטי" הרוסי בהומור הישראלי הרדוד והשטוח.
 

אלי ו.

New member
קראתי את המאמר

והספק נשאר. אני בדעתו של ד"ר אליעזר לשם, שמדובר בסוג של קבלה לחברה.
 

גרי רשף

New member
../images/Emo31.gif

יש הרבה בדיחות עדתיות או מינניות רדודות שמהרישא אתה מקיש לסיפא (נוצרי, מוסלמי ויהודי טסים במטוס => היהודי ידפוק את שניהם בסוף), אבל דווקא מה שאטיוד הביא אינו רדוד ואינו סטראוטיפי אלא נוגע בצורה חיננית בבעיות תקשורת בין גברים ונשים ובפרשנות השונה שכל צד נותן למה שנאמר מילולית. הדבר הרדוד היחידי היתה התגובה שלי שרמזה כאילו "הנה שוב הבנים צוחקים על הבנות והבנות יכעסו בצדקנות ויתקעו לשון בלחי כדי לא לצחוק".
 
עוד אחד באותו מחיר

הבה ננצלש...
---------------------- הכי חשוב זו עבודת צוות ---------------------- נכון, לכל אחד יש את הקצב שלו. אני למשל קצת איטי. הבוקר אשתי סירקה את הגדולה ביד אחת, הכינה ארוחות בוקר ושני כריכים לבית הספר ביד השנייה, ערבבה את החלב לתינוק (כנראה בעזרת הסנטר), ענתה לאיזה שאלה לגבי שיעורי בית, והזכירה לבן הגדול לצחצח שיניים. בינתיים אני הרתחתי מים לקפה. אחר כך אשתי הכינה קפה עם המים שהרתחתי, אספה את השיער של הגדולה לקוקיה ביד אחת (איך בכלל היא מצליחה לעשות קוקיה ביד אחת?), שמה את החלב בקערת מים קרים כדי שיתקרר קצת, סידרה את הפרוסות בילקוטים והוסיפה בקבוקי מים (עם הכתף?). בו בזמן אני הוצאתי את הקטן מהמיטה. אשתי החליפה לו טיטול, שלחה את אחיו להחליף בגדים (הוא בוחר בגדים כמו אבא שלו), בדקה שכל מה שנדרש למערכת נמצא בשני הילקוטים, הפעילה את המדיח, העבירה את הבגדים ממכונת הכביסה למייבש, והכניסה בגדים למחזור נוסף של כביסה. אני בזמן הזה הספקתי ללחוץ על כפתור ההפעלה של המייבש. האמת היא שהתכוונתי ללחוץ גם על כפתור ההפעלה של המדיח, אבל בזמן שעשיתי את המסע בן שני הצעדים מהמייבש למדיח, ראיתי איך אשתי בתנופה אחת מכניסה מלח למדיח, סוגרת אותו ומפעילה אותו כשביד השניה היא מאכילה את התינוק מהבקבוק. שאלתי הבוקר במשרד. מסתבר דווקא שלהרבה גברים יש נשים מהירות נורא. מנחם אומר שהדבר הכי חשוב שהגבר צריך לדעת בבוקר זה לא להפריע (למשל לא לעמוד בדרך בין המייבש למדיח) כי זה פוגע בעבודת הצוות
 
למעלה