דוקא לא
אמנם לא מהטעמים שדויד פירט קודם (שתוקיות או ממזרות), אבל בכל זאת אני מסכימה עם דויד שמבחינה הלכתית עדיף שיתרום את זרעו בצורה לא-אנונימית מאשר שילך לבנק הזרע. גם אם צאצאי בנק הזרע יוכלו להתחתן מבחינת ההלכה, האנונימיות בהחלט אינה אופטימלית. בעניין קיום מצוות "פרו ורבו" ע"י בנק הזרע יש דעות לכאן ולכאן. ובכל זאת, זאת לא נראית לי הדרך המומלצת. יש בכך פוטנציאל גדול להרס חייהם של כל המעורבים: הנישואין של דויד ואשתו, הנתרמת הפוטנציאלית והילד (הפוטנציאלי גם-כן). עדיף שדויד ואשתו ילכו ליעוץ נישואין. דרך אגב, דויד, אני כתבתי את המאמר (אי פעם בעברי הרחוק, לפני שהיו לי ילדים והיה לי קצת זמן לפתוח ספרים).