ניסיון א' מקווה שלא ארוך מידי
אם יש טעיות כתיב אמכם הסליחה הוא ניצב על הספינה שהתחילה להפליג. 'החופשה הראשונה' חשב, הוא הסתכל על המפלים שהוא התקרב אליהם. אדם ( האיש), היה בערך בגיל ה 30, שוטר במקצועו הרשמי אך בעצם היה חלק מארגון מיוחד של שיתוף בין המשטרה למודיעין. הוא חי בשביל העבודה, בשביל האקשן אך כל זה השתנה אחרי שהוא התחתן, אישתו לא הסכימה להתרחקות הזה שלו מהחיים הפרטיים ודרשה יותר ויותר חלקים מחייו. הוא חייך שחשב על היום המיוחד שהוא זומן לחדר המפקד ושמע מה אישתו עשתה: " היא התקשרה אלי את הטלפון, התחילה לצרוח ולאיים עלי מה יקרה עם אני לא אשלח אותו לחופשה" ככה אמר לו המפקד , בחיוך משועשע. כמובן שהוא לא באמת נשלח לחופשה, הוא ועוד שלושה מחברים נשלחו לשמור על אחד המפקדים שלהם שנסע לכינוס בקנדה. הספינה התחילה להפליג ולפתע הוא שם לב שהיא כמעט ריקה, מוחו התחיל לעבוד בקדחנות כמו שלימדו אותו, דבר ראשון הוא היה צריך לענות על כמה שאלות: • מי ידע שהמפקד יהיה פה, מי יודע שהוא נסע? • למה אין אנשים על הספינה? • מה הסיכון? על שני השאלות האחרונות היה קל לענות, המפלים נחשבים אחד ממקומות התיירות הגדולים בעולם אז רק משהו לא שיגרתי היה גורם לאנשים לא לעלות, הוא לא ידע איך אבל חייב היה להיות קשר למשהו ביטחונו, צירוף מקרים לא היה דבר מקובל בעבודתו. הסיכון גם היה ברור, הוא צריך להגן על המפקד בכל מחיר, הוא התקדם לכיוון החלק התחתון של הספינה, ידע ששם נמצא אורי- יווני שהיה חברו לשמירה. הוא התקדם בשקט, זיעה התחילה לנזול במורד גופו, הוא ניצב בפתח של הדלת ושלף את האקדח שלו( משתיק וכל העסק אני לא מבין), הוא פתח את הדלת חרש והיה מוכן לכל. רובה היה מכוון אליו, ונשימתו נעתקה, אחרי זמן שנראה כמו נצח הוא הבחין שמחזיק הרובה היה אורי ואנחה ברחה לו. שניהם הורידו את הרובים ואז אדם הבחין בשני הגופות מאחוריו , אחת מהם הייתה של סיוון והשנייה של מישהו שהוא לא מכיר. " היא בגדה בנו, מכרה אותנו לקבוצה הזאת" אמר אורי בקול קר. "סיוון? ,למה לה לבגוד בנו?" שאל אדם בבלבול, סיוון הייתה אחת מהוותיקות בחבורה, בארגון כולו אפילו. " שאלה טובה אני לא יודע עדיין אבל מהרגע שהאדם השני נכנס היא הוציע את הרובה שלה וכיוונה להפתעתי לכיווני, אם לא היית מסיח את דעתה לרגע בגלל הצעדים הרועשים שלך לא היינו חיים כרגע". אדם בלע רוק , הוא ידע שהוא רק מתחיל בארגון אך כל פעם שהוא סיכן את החברים הוא הרגיש עוד "תיק על הגב", שהכביד עליו והקשה עלי, הוא ניסה להתעודד שבזה שהוא התגנב ברעש הוא עזר לחברו. קול צעדים נוסף נשמע במדרגות ומיד שניהם כיוונו את הנשק שלהם לדלת, ברגע שהיא נפתחה והם ראו שהבגדים הם אותם בגדים של המת הקודם הם התחילו לירות. הם שמעו מישהו רץ מגרם המדרגות השני והתכוננו לגרוע מכל , המפקד שלהם עמד בדלת ואדם נשם לרווחה – לפחות הוא הצליח בינתיים לעמוד במשימה. " אנחנו נסרוק את השטח" אמר אורי , "בו" . 'משהו מסריח פה' חשב , ' סיוון לא הייתה בוגדת'. אדם ואורי עלו למעלה, התחילו לסייר בספינה ולבדוק עם נשאר מתנקשים , שלפתע הם הבחינו שהם ניצבים ממש ליד המפלים , במקום השיא של ההפלגה. אדם הביט לרגע במפלים בהרגשה נפלאה, הוא סוף סוף רואה את זה ואז הוא הבחין בנצנוץ מימינו. הכל הפך להיות לאט יותר , אדם הבין- הזמן המושלם, אף אחד לא יראה , לא ישמעו את הירייה במפלים ואז אורי ירצח את המפקד, אסור לתת לזה לקרות. אורי כיוון לעברו את הרובה אך אדם השתמש בכל מה שהוא ידע, והצליח לגרום לכדור לסטות ממקומו , הוא נפגע בכתף. אדם התגלגל וחש בכאב, שרוולו התמלא בדם והוא התחיל לראות מטושטש, הוא כיוון את האקדח וירה, מקווה להצליח. נשמע נפץ ואז אורי נפל , נפל לזרועות של אדם . אורי הביט לכיוון המפלים ומלמל כמה מילים ביוונית, אדם הבין אחת מהם : אכרון. נהר המוות בממלכת השאול, הנשלט ע"י האדס.
