לא ברור לי מה את מנסה להוכיח
די ברור שנשים שנרצחו ע"י בני זוגן (או קרוב משפחה אחר) לא נרצחו על רקע פלילי, ולהפך - מי שנרצח על רקע פלילי או אחר לא היה אישה שנרצחה ע"י בן זוגה. אלה קבוצות זרות (למעט מקרים בודדים, אם בכלל), כך שאי אפשר לראות במקרי הרצח האחרים "רעש רקע" וההשוואה לא ממש עוזרת במשהו. בכל אופן, אם אני זוכר נכון, מספר מקרי הרצח בכלל בארץ הוא מאות בודדות בשנה (מעבר לזה אני לא יודע). 40-60 מקרים בשנה (בקישור שהבאת המספר הוא בין 17 ל-28 דווקא) הם אמנם מספר "יציב" (סטיית תקן של כ-15%), ואפשר לעשות עליו סטטיסטיקות (וזה מה שנעשה בקישור שהבאת, על פני 10 שנים, שזה עדיף מבחינה סטטיסטית, והמסקנות די ברורות לדעתי). בכל זאת, אם משווים לגודל האוכלוסייה (6-7 מיליון) זה לא מספר גדול מאוד. הדרך היחידה לדעת אם המספר הזה באמת גדול היא להשוות אותו לאותו נתון במקום אחר, רצוי ארץ בעלת אוכלוסייה גדולה לפחות כמו ישראל, או קבוצת ארצות כלשהי. אם יתברר שגם בסין מספר הרציחות של נשים בידי בני זוגן הוא 40-60 אז אפשר לומר בבטחון שהתופעה בארץ היא חמורה מאוד. די ברור לי שזה לא המצב, וככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, גם המספר הזה גדל (בממוצע). הדבר היחיד הקובע הוא השיעור, כלומר מספר הרציחות האלה לנפש (או ל-1000, או ל-100,000, זה לא ממש משנה כל עוד משתמשים באותן יחידות), והדרך היחידה לקבוע אם מדובר במספר גדול היא להשוות ל"קבוצת ביקורת" כלשהי. בנוסף - מי קבע ששנה הוא טווח הזמן הנכון? אם נסתכל על מספר הרציחות לשעה או ליום, פתאום המצב לא ייראה נורא כל כך (כמה רציחות כאלה יש בממוצע ביום? קרוב מאוד ל-0! בסין זה בטח נראה אחרת), אבל זו כמובן אשליה וברור שכל רצח כזה הוא יותר מדי. על זה אין ויכוח. מה שאני מנסה להסביר הוא שבדברים כאלה מספרים מוחלטים לא אומרים כלום כל עוד הם תלויים בטווח זמן שרירותי, וללא השוואה למקומות אחרים.