תרבות קריאת הספר?

[ג רפאל]

תרבות קריאת הספר?

יצא לי היום לשוטט ברחובה של עיר. ומכיון שעייפתי מעט, ומהיעדר מקום מוצל אחר לישיבה קצרה, התיישבתי לע על ספסל בתחנת אוטובוס.
ולידי על מדפים ראיתי ספרים. לקחתי לידי ודפדפתי בהם. כל מיני. ספרים במספר שפות נפוצות אך הרוב בעברית.כרכי אנציקלופדיה ספרי ילדים רומנים בלשים היסטוריה. היו בתחנה עוד אנשים, גם באו והלכו וירדו ועלו. אי ש לא הסתכל בספרים הנעלבים.
לקחתי ספר של טרויה הביתה. ביוגרפיה היסטורית. ספר חדש לגמרי. מעולם אבל מעולם לא נפתח.למרות החותמת הוצא מהספריה.
מחר אשים בתחנה אחרת את תמורתו = ספר שנקנה במסגרת 4 במאה ונקרא כבר.
תרבות קריאה?

 

[רון סי]

פעם קריאת ספרים הייתה הדרך היחידה

להחשף לתכנים ומידע שמעבר לסביבה הקרובה. וזו הייתה דרך מוגבלת למדי, כי ההכוונה הייתה לספרים קנוניים בעיקר.
היום עם האינטרנט, הפייסבוק והיוטיוב, אנשים נחשפים לתכנים חדשים ומגוונים מדי יום ואפילו מדי שעה.
הספר (בוודאי המודפס) אינו נדרש יותר.

 

[אור חבצלות]

לספרים יש חיים תוססים גם בעידן האינטרנט.

הכנסו לספריות הצבוריות.

יש ביקוש גם לספרי עיון, גם לספרי קריאה, וגם לאתרי הרשת.

עשרת הנקראים ביותר? התנ"ך מוביל בגדול...

משאיר רחוק מאחור את הרי פוטר אבל גם יומנה של אנה פרנק סוגר את הרשימה.

 

[רון סי]

נראה שהאנושות מתעניינת בעיקר בפנטסיה

אלים, קוסמים ומכשפים, נביאים, והדרך אל הגאולה (הרוחנית והכלכלית).

 

[בנדק חביב]

התפקיד של הספר השתנה לגמרי בעשרים

השנים האחרונות.
מאידך ידיעת קרוא וכתוב בשתי שפות לפחות הפכה נחוצה כאוויר לנשימה.

 

[יעל ניסן]

רשימת מדרג מדכאת עד מאוד

 

[Immanuel Goldstein]

תמיד צריך לקרוא את האותיות הקטנות

מבוסס על מספר העותקים שהודפסו ונמכרו במשך חמישים השנים האחרונות.
כמה דוגמאות לכאן ולכאן למה התחרות בעייתית:
1) לתנ"ך יש פור של 35 שנים על הארי פוטר.
2) הארי פוטר יצא לאור בשבעה חלקים. מה שאומר שמי שקנה את כל הסדרה נכנס 7 פעמים לסטטיסטיקה ומי שקנה את כל התנ"ך נכנס רק פעם אחת.
3) סביר להניח שאת הארי פוטר שואלים מהספריה יותר מאת התנ"ך.
4) יש לא מעט גופים המחלקים תנ"כים חינם. לי אישית יש 4 תנ"כים שקיבלתי חינם.
5) מי שיש לו הארי פוטר בדרך כלל קורא את הספר. מי שיש לו תנ"ך קורא בספר בהנחה שהוא פותח אותו בכלל.

 

[מאליו יובן]

אתה רומה לומר שפייסבוק הוא תחליף להארי פוטר?

אפשר לטעון שהעתונות המכוונת מחליפה את העתונות המודפסת.
שפייסבוק והמייל מחליפים חלקית את שיחות השכנים ואת חלופת המכתבים והטלפונים לקרובים ולחברים.

ספרים הם הרבה יותר ממידע ותוכן, הם חויה שמאפשרת לך לעבור לכמה שעות לעולם אחר בעזרת הדמיון.
פייסבוק לא יאפשר לך לעקוב אחרי הארי רון והרמיוני במלחמתם בוולדורמורט או להבדיל לעקוב אחרי עלילות משפחת ג'אד בקליפורניה בזמן המשבר הכלכלי הגדול.

 

[רון סי]

לאו דווקא פייסבוק, למרות שהיא יכולה להיות

ספרות פנטסטית מאפשרת לקוראים בריחה מהמציאות שלהם. זו המטרה שלה. רשתות חברתיות נותנות שירות דומה, בין שהבריחה היא למציאות אמיתית, אבל של מישהו מספיק רחוק ממך, ובין למציאות שמישהו ממציא ומפרסם בדף שלו. זה הרבה מעבר לשיחות בין מכרים (כידוע המושג "חבר" ברשתות החברתיות שונה לגמרי במשמעותו מהמקובל באולם הממשי).

מלבד פייסבוק ישנם בלוגים, ויש מי שמשתמש בהם לפרסום סיפורים.
גם אתרי וידאו מאפשרים הן פרסום סיפורים פנטסטיים, והן פרסום מאמרים והרצאות (במיוחד TED), שחושפים את הגולש למגוון עצום של מידע.

 

[מאליו יובן]

רון, האם אתה קורא לפעמים ספרים?

כי נראה לי שאנחנו מדברים בשפות שונות.
זה לא שאני לא מסכים איתך, אני ממש לא מצליח להבין מה אתה אומר.

 

[רון סי]

אם ב"ספרים" אתה מתכוון לאלה שמודפסים על נייר

אז כבר כמעט ולא. אם הכוונה יותר רחבה והיא ל"ספרים" במובן של יצירות מלאות, בנות כמה מאות עמודים, גם אם בפורמט אלקטרוני, התשובה היא שכן. אבל הנקודה היא שהצרכים שעד לפני כמה שנים מולאו אצלי באופן בלעדי ע"י ספרים (של נייר), כיום מתמלאים יותר ויותר מבלוגים, מאמרים באינטרנט שאני מגיע אליהם בעקבות חיפוש, חומר שאני מגיע אליו דרך "חברים" בפייסבוק, וסרטונים ב-טד וביוטיוב (גם, בדרך כלל בעקבות המלצות בבלוגים וברשתות חברתיות).

 

[מאליו יובן]

בוא וננסה אחרת

מה שלושת הספרים האחרונים שקראת ואתה ממליץ עליהם?
לא משנה אם קראת אותם על נייר או על צג ספר אלקטרוני או על קירות הרכבת התחתית.

=======
זה לא מבחן או משהו, אני פשוט לא בטוח שאני מבין את מה שאתה מנסה לומר.

 

[רון סי]

אני אניח שב"ספרים" אתה מתכוון

בנות כמה מאות עמודים. אני לא נוהג להמליץ, אבל הספר הנוכחי וזה שלפניו הם מסדרת מילניום של סטיג לרסון, לפני כן פרנהייט 451 (ברדבורי), לפני כן "עריצה היא הלבנה", לפני כן אני לא יודע בדיוק כמה רומנים של אגתה כריסטי, עוד כמה ספרי מד"ב, וכן הלאה.
אין מה להשוות את זה לסוג הספרים שהייתי קורא לפני שנטשתי את עולם הנייר.
האם אתה יכול ללמוד על נוהגי הקריאה, והחומר שאני צורך, מרשימת ה"ספרים" הזו?
התשובה היא, וזו הנקודה שלי, שלגמרי לא.

 

[מאליו יובן]

אני יכול להבין שאתה מדבר על ספרים

ועכשיו אני לא מבין איך מפייסבוק אתה יכול להשיג חוויה דומה לספרים.

 

[רון סי]

לאו דווקא פייסבוק

אבל אם תתייחס לפייסבוק כאל קובץ של סיפורים בהמשכים, רומן שבו הגיבורים חיים באמת, ועלילותיהם נפרשות לאורך "ציר הזמן", תקבל חוויה דומה לזו של ספר עלילתי. לא זהה, כי העלילה אינה מתוכננת מראש ואינה מסודרת, אבל בכל זאת עלילה שמספקת את הצרכים שמספק הספר העלילתי.

 

[תרנגולת ערומה]

ההבדל בין מעללי גיבורים חיים

לעלילה מסודרת ומתוכננת היא הבדל מהותי וחשוב ביותר בין קריאת ספר לפייסבוק! זה כלל לא הבדל זניח.

 

[ג רפאל]

כל התקשורת האלקטרונית מספקת בעיקר רעש

הכל מהיר הכל חפיף הכל נקלט נפלט במהירות.
הכל רדוד. בתמונות מבליחות ונשכחות
הכל אלים. הכל מנסה בכח לתפוס את מקומו בשפע המיותר. שופוני כי אני אינני.

עולם הקריאה בספר הוא עולם היחיד המשוחח עם הספר.
אין מה להשוות
ובעיקר אין הכרח לקרא ספרים.

 

[רון סי]

יש ברשת גם עומק

אנשים מנהלים שיחות לאורך ימים. ילדים בני 20 מדברים על פילוסופיה ודת, חוקרים את הנושאים באנציקלופדיה, ומפגינים ידע לא מבוטל. איפה היה לנו את זה בגילם?
ויש ברשת גם מהירות ורדידות. אבל כנראה שלא כל נושא ראוי שיתעמקו בו יותר מדי.
העובדה שקריאה בספר אינה דיאלוג, אינה לזכותו בעיני.

 

[ג רפאל]

עניתי דעתי למטה.

כאשר אני הייתי בן 20 התווכחנו על דת ופוליטיקה ופילוסופיה והיסטוריה והחזקנו ספרים עבי כרס עם סימניות להוכחת טענותינו.
הכרנו ספרים - לא דייג'סטים מוכנים שלהם.

ראיתי במקום אחר ויכוח על גרמניה והנאצים וכד.
איש מהמתווכחים לא קרא למשל את יוסטוס צ'מברליין 1000 עמודים בפורמט גדולל או ספר קצת קטן ממדים ממנו המתכתב איתו של רוזנברג.
קראו על [בהערה בספר היסטורי שמחברו כן קרא או בויקיפדיה שאני בספק עם עורך הערך קרא.
וזו דוגמית מני רבות

 

[רון סי]

לא תמיד 1000 עמודים עדיפים על 3.

אם יש לך ספק באשר לנכונות מידע שמופיע בויקיפדיה, אתה יותר ממוזמן להגיש את התיקונים שלך. אתה מוזמן גם לשתף את הציבור בידע העצום שאתה מחזיק בו (שהרי זה הרושם שנוצר).