אתה יודע מה זה מו"מ? מה זה תהליך?
נראה לי שלא...אתה כל הזמן שקוע ב"להפסיק לכבוש". רוב העם והמערכת הפוליטית בעד "להפסיק לכבוש", אך רוצים לעשות את זה בצורה המסודרת והמקובלת כדי ליצור הסדר. לשם כך חייבים פפרטנר שמכיר בך, מפסיק את כל הפעילות הטרוריסטית ולהכיר בהסכמים: אין את זה בצד השני. לשם כך אתה חייב בצד השני מנהיג חזק, מה זה אומר? מנהיג שמסוגל להשיג תוצאות, שמצליח לכפות את מרותו, שיש לו מונופול על הפעלת כוח, אחד שפשוט עושה את זה בלי תירוצים, בלי "אבל" ובלי בכיינות על "כיבוש". ערפאת יכל עד לרמה מסויימת לעשות את זה, הוא לא רצה ולכן זה לא נעשה, אבו מאזן יכול להיות רוצה לעשות את זה יותר מערפאת אבל הוא לא ערפאת, הוא חלש. החמאס מהווה יותר מחצי ממשלת האחדות, שום דבר לא עובר בלי הסכמתו, הוא מחזיק את אבו מאזן חזק בביצים. אז אני מסכים איתך, צריך פשוט "להפסיק לכבוש" - להפסיק לסיים את השליטה על העם הפלשתיני, זה לא אומר פינוי 400 אלף איש מביתם, זה לא אומר חזרה לקווי 67', רוב הגדה היתה ועודה ריקה!, זה רק אומר לסיים את השליטה על העם הפלשתיני, שהעולם אולי אומר וה"חוק" (איזה חוק, מי אוכף בדיוק את אותו חוק בינלאומי?) שכל השטח בגדה שלהם לא הופך את זה לכזה, גם ישראל לא בקווי 47', זה שהעולם השלים עם זה שגדלנו עד 49' לא משנה דבר. ברגע שעושים "קודם" עושים חד צדדית, זה אומר שמוותרים על מו"מ, מוותרים על הסכם ופרטנר ובעצם עושים..."כמה אנוכי" את מה שטוב לנו! לצערי ואולי לצערך, את הקונספציה הזו עדיין לא מצינו, עדיין לא הבנו, המערכת הפוליטית עדיין מאמינה ב"תהליך" ב"מו"מ", חבל. ציפינו לתגובה "חיובית" מהפלשתינים לאחר ההתנתקות, זו היתה טעות, אם היינו חוסמים ומבצרים את ציר פילדפי כדי למנוע הברחות נשק ועם הקסאם הראשון מתחילים לחסל ללא הפסקה, אז ההתנתקות היתה מצליחה באמת, אותו הדבר לגבי הגדה, יציאה חד צדדית מרוב השטח ובמקביל פעילות אנטי-טרור אגרסבית וממושכת (להתעלם מהודנות, אנחנו אלה שנחליט מת תהיה הודנה ומתי לא).
