תקשיבו לזה! + שאלה

[לורנס איש ערב]

תקשיבו לזה! + שאלה

באתר של ההתאחדות האירופית לקנדו ישנה רשימה של חברי ההתאחדות בארץ. שמו של ניר מלחי מופיע שם כבעל דאן 3 בקנדו. האם זה נכון? לינק מצורף: http://www.ekf-eu.com/general_info.asp?Country=972 שאלה ללא קשר: בעבר הייתה רשימה של חברי הפורום בה ניתן היה לאתר חברי פורום ולשלוח להם מסרים. היכן היא כיום? כיצד אני יכול לשלוח מסר לחבר שלא מרבה לכתוב בפורום, ולכן קשה לי למצוא את הכרטיס שלו ע"מ לשלוח לו מסר? בתודה, לורנס

 

[סלבו לוי]

כן

ניר מלחי למד בעבר קנדו (לפני שהגיע לטאי צ'י). לשאלתך - אולי כדאי לעשות רשימת אי מיילים פעילים של חברי הפורום. כך יהיה ניתן להודיע על מפגש , סדנה או כל הודעה חשובה אחרת.

 

[לורנס איש ערב]

ובכל זאת, יש איזו דרך שבה אני יכול

לאתר כרטיס של חבר שלא כתב הרבה זמן בפורום כדי לשלוח לו מסר?

 

[בודוקאן]

תנסה...

לרשום את שם המשתמש ב"חיפוש מתקדם" למעלה. תקבל חלון חיפוש שיבקש ממך קטגורית חיפוש, ואז תבחר כמובן ב"שם משתמש". בהצלחה וחג שמח.

 

[מיתר נדיר]

יותר פשוט:

תיכנס למסרים שלך עצמך (למעלה, לורנס איש ערב, 0 מסרים וזה), ובחלון למטה בצד שמאל יש כפתור "חפש אנשים". זה די נוח אפילו! (הפולניה שבי מ-ז-ו-ע-ז-ע-ת)

 

[לורנס איש ערב]

תודה לשניכם וחג שמח! ../images/Emo155.gif ../images/Emo48.gif../images/Emo6.gif

 

[גוטמן האפור]

לא קשור למלחי, אבל

גם לדעתי חבל מאוד שכבר אי אפשר לראות את חברי הפורום, אבל, אם זכור לך שם המשתמש, כנס בתיבת המסרים האישיים שלך ל"חפש משתמש", והקש את שמו, וכך תוכל לשלוח לו מסר. מהארכיון והחיפוש לא תוכל לשלוח לו מסר מפני שבארכיון אין דרך לפתוח את הכרטיס האישי של המשתמש. גוטמן האפור

 

[לורנס איש ערב]

../images/Emo51.gif גם לך!

 

[דוד כפרי]

ניר מלחי אכן למד קנדו, משם הגיע

לטאי-צ'י. הסיפור בערך כזה: הוא הגיע ליפן ללמוד קראטה, והמורה שאליו הגיע (אותו הכיר עוד מישראל) עשה לו שיעור-מבחן: הם עמדו אחד מול השני, המורה היה מתקיף וניר היה צריך להגיב בזמן. ניר נכשל כישלון חרוץ - הוא היה מבין שהוכה, כשהמורה כבר היה מאחוריו. כשניר ניסה להכות, המורה היה חובט בו עוד לפני שהתחיל לזוז. כשהמורה ראה שניר לא מבין מה הוא רוצה ממנו, הוא שלח את ניר ללמוד קנדו, ואמר לו שיחזור אליו עם דאן ראשון בקנדו. ניר הגיע ללמוד קנדו עם כושר של לוחם בשייטת: הוא היה עושה, בתור "חימום", ספרינט של 400 מטר, מחכה שהדופק ירד ל-120 ויוצא שוב, וכך 8 פעמים - 8 ספרינטים של 400 מטר בתור חימום לאימון. כשהגיע לאימון הראשון שלו בקנדו, אחרי 15 דקות הוא הרגיש שהראש מסתחרר לו והוא קרוב להתעלפות, בעוד המורים שאיתם עבד קופצים, רצים, צועקים בקולי-קולות וחובטים בו בלי שתהיה לו יכולת להגיב. הוא למד בדוג'ו שהמורה הצעיר בו היה בן 60 (שישים), והמבוגר - בן 92 (תשעים ושתים). הם היו חובטים בו ללא רחם, עושים ממנו צחוק, וכמוהם כל המתאמנים במקום. בשביל אדם שהיה גאה ביכולת הגופנית שלו, זה היה די שוק לראות "צעיר" בן 92 חובט בו כמו בילד קטן. ניר הבין שכאן יש משהו שהוא לא מבין. אחרי שלמד קצת, הגיע למסקנה שה"משהו" הזה הוא שחרור. הוא הלך לחפש דרכים להשתחרר, ומצא, בין השאר, טאי-צ'י. בין אחרים, הוא למד גם אצל מיצ'יקו ניטובה, שלימדה פעם בארץ. אבל הטאי-צ'י שהוא ראה, ברוב המקומות ביפן, לא היה אמנות לחימה אלא רק שיטה לרגיעה ובריאות. יום אחד הוא ראה איש מתאמן בטאי-צ'י שנראה אחר לגמרי - היה ברור שהאיש לוחם. הוא ניגש אליו, ביקש לדעת יותר, והתחיל ללמוד את השיטה של וואנג שו-צ'ין. יותר מאוחר הוא הכיר את מאסטר וונג פו-לאי, ועבר ללמוד אצלו. לקראטה הוא לא חזר, אבל קנדו הוא המשיך ללמוד עוד כמה שנים, לפני שעבר להתמקד בקונג-פו שהוא לומד ומלמד עד היום. אחד הישראלים הרשומים בדף שצירפת הוא תלמיד שלו, מאחי לשיטה.

 

[לורנס איש ערב]

סיפור נפלא!

האם המורה לקראטה עליו מדובר הוא במקרה רונן כץ הענק?

 

[דוד כפרי]

המורה הנ"ל היה יפני,

טומו TOMO, אני מניח שזה קיצור של השם המלא. אני די בטוח שהשם המלא הוא לא "רונן כץ הענק"

ניר פגש אותו בארץ, הוא הגיע לכאן לסמינר וחזר ליפן. אחרי הצבא ועוד כמה דברים, ניר נסע יָפָּנה ללמוד אמנויות לחימה, והגיע אליו שוב. ממה שאני זוכר, טומו למד קראטה גוג'ו-ריו, קנדו, ועוד איזו שיטה מסורתית-משפחתית שאפילו לא היה לה שם. כנראה שהוא הגיע למסקנה שיש איזה עיקרון בסיסי, שהכי מהר לומדים אותו בקנדו. ניר סיפר פעם (אם אני זוכר נכון) שטומו היה עובד רך מאוד, משוחרר מאוד - הרבה יותר ממה שניר הכיר אצל אנשי גוג'וריו אחרים; משהו מיוחד מאוד. אבל טומו לא הצליח להעביר את ה"משהו" הזה לניר, בלי לשלוח אותו ללמוד קנדו. ניר טוען (שוב, אם הבנתי נכון) שאת ה"משהו" הזה אפשר לקבל מטאי-צ'י, אם מתאמנים נכון, אבל - מצד אחד - זה לוקח יותר זמן מאשר בקנדו, ומצד שני - זה הרבה פחות מזיק לגוף בטאי-צ'י מאשר בקנדו. אבל כל מה שכתבתי כאן זה מהזיכרון ומההבנה שלי - לא בטוח שזה מה שבאמת היה.

 

[ויס הנפח]

קנדו, כושר, אתר האיגוד ושאר ירקות

לגבי הסיפור על ניר, רק מי שהגיע להתאמן בקנדו ביפן יכול להבין בדיוק במה מדובר. אבי נרדיה, שהתאמן באומנויות לחימה כל חייו (וממשיך...), ומחזיק בדאנים בשש שיטות (כולל דאן 5 בקנדו), אמר לי פעם שאחרי שנים של קראטה, ג'יוג'וטסו ומואי-תאי, והרבה קרבות רחוב (הס מלהזכיר), קנדו היה ונותר הדבר הקשה ביותר שהכיר. המדהים הוא שאדם יכול להתאמן כמעט בכל רמת כושר או מאמץ, לפי יכולתו או נכונותו להשקיע. המורה, עם זאת, יכול תמיד להציב רף גבוה יותר. בעבר, כשהגיעו משלחות של מורים מיפן, היינו עושים סמינרים "פתוחים" ומזמינים מדריכים מהרבה שיטות, כדי שיכירו את הקנדו. בלי שמץ זלזול בשום שיטה אחרת או בכושרו של מי מהם, כולם בלא יוצא מן הכלל פשוט שפכו לאגר אחרי רבע שעה. הערה ללורנס ובכלל - הרשימות באתר האיגוד האירופי לא מלאות, לא בשמות החברים ולא בדרגות. כמו שהם לא טורחים לבקר בארץ, הם גם לא טורחים לעדכן הרבה פרטים לגבי הקנדו כאן. לא רוצה להשמע יהודי מדי, אבל יש כאן בעיה "טכנית" עם הגישה שלהם. זו הסיבה שהשנה שמתי לי למטרה לצרף את האיגוד הישראלי לאיגודים אחרים בעולם, ואולי אז מישהו שם יתעורר קצת. איל.

 

[Connor MacLeod]

כמי שלמד קנדו אצל אבי לתקופה מסוימת

אני חייב להסכים עם הכל ... וואו, הזיכרון של בקנטים ... בעבר (כשעוד התאמנתי בקנדו) ביקר בארץ (בהזמנה של אבי) ראש השיטה (שאני לא זוכר את שמו - פשוט נורא) ... הוא הביא איתו שני אנשים: את תלמידו הראשי (טאקאשי) ועוד תלמיד שלו (זקן בן 67 שאני לא זוכר גם את שמו). אני חייב לציין שני דברים: 1. אף אחד מאיתנו (והיו אז אנשים בקושר חבל"ז) לא הצליח לעמוד בקצב של הזקן בזמן החימום, שלא לדבר בקרבות. 2. בעוד שבזמן שאבי נרדיה מקבל מבט של טירוף בעיניים בזמן שהוא מתאמן בקנדו (גם בזמן הקיריקש - קקריקיקו שמהווים חלק מהחימום וגם בקרבות עצמם) היפנים נשארו עם מבט קפוא שאישית היה נראה הרבה יותר מאיים ... אבי נרדיה תמיד הגדיר את הקנדו כ"הצורת הלחימה המחורעת (לא מכוערת אלא במחורעת) של הסמוראים". לא פעם הוא אמר לנו: תארו לכם עדר של סמוראים עוברים דרך כפר בשאגות אימה כאשר הם עוברים ומשמידים כל דבר שנקרא בדרכם. אין ספק שלקנדו יש את הקסם שלו, אבל צריך גם את אותו הטירוף המיוחד כדי להכנס לזה בלב ובנפש.

 

[לורנס איש ערב]

גם אני למדתי קנדו כחודשיים

אייקידו יותר כיף

 

[Connor MacLeod]

לורנס ידידי...זה לא עניין של כיף../images/Emo8.gif

זה יותר עניין של מצב רוח ... ולא רק זה, כל אחד משני הדברים (אייקידו/קנדו) ילמד אותך על עצמך דברים שלא ידעת ... כל אחד - דבר אחר ...

 

[לורנס איש ערב]

הכל אינדיווידואלי כמובן

כל אחד, ומה שעושה לו את זה

 

[סלבו לוי]

אגב כושר

כיצד מתבצע החימום בקנדו? (בעיקר אותו חימום מדובר).

 

[Connor MacLeod]

החימום ... בוא נראה אם אני זוכר

אני לא זוכר בדיוק את הרצף ... אבל היו מספר אלמנטים: ההתחלה היתה (אם אני לא טועה) ריצה קלה להעלאת הדופק, אח"כ או תוך כדי, שולבו כפיפות מרפקים (עד כאן אני לא בטוח). לאחר מכן מתחלקים לזוגות (שתי שורות) ומתחילים בהצלבת שיניי מעל הראש, תוך כדי קפיצות, בהתחלה בקצב איטי 30 או 40 פעם, ועשרה או 20 אחרונים בקצב כפול. לאחר מכן יש קיריקש ואחריו קקריקייקו, ש... יודע מה, אני אשתדל לזכור להביא שיניי אחד לפחות למפגש ואשמח להדגים ... בהמשך או אם אבי רצה לבצע דברים שונים, אז בסוף השיעור ישנה עמידה במעגל, כאשר כל אחד מחזיק משהו שונה: שיניי, בוקן, שני שיניים, בוקן עבה (לא יודע אם יש לזה שם מיוחד, מן הסתם כן) וכו' בצורה לא מסודרת. עושים רצף של 20, 30 הנפות ומחליפים כלי (SHIFT LEFT). כך מגיעים לבין 100 ל150 הנפות. זה פחות או יותר מה שאני זוכר, אבל אני בטוח שאזכור עוד כשהשיניי תהיה ביד ... אחרי החימום מתחיל השעור ... וזה החלק הקשה ... (מרגע לבישת המסכה)

 

[סלבו לוי]

מה ההבדל בין

קיריקש לקקריקייקו? אגב, שינאי ולא שיניי.

 

[Connor MacLeod]

מקבל את התיקון

פשוט סטים שונים של תנועות ... אתה מגיע למפגש?