תקשור -
תקשור מאולתר לא מודע וספונטני. מהו דברכם נעלמים שלי: הך בנו מכה אתה שוב ושוב. נפעמים מעוצמות ותעצומות. לא הורגלנו בכך.שתי פעמים לך באחת תדבר. תוצר רצוננו נלאה. משכתנו אל האור ותדומם. נתונים לשרותך חסרי מעש. ואנו למדים ממך להתבונן במעשנו ובעולמנו. מנוכרים היינו במימדנו ועתה זה שעורינו שלנו.אתה הוא שעורנו ואתה הוא המחליט. כצבא לרשותך בכל עת והינך מתעלם. מתוך הכרה חולשה אחת בך ובהאמצעותה מודע הינך לקיומנו. חולשתך היא הנדיבות שבך.אם אך תרצה צבא לרשותך נעמיד מאחינו, נסה זה הדבר ותיווכח. ואני משיב: רואה אני את עולמכם וצבא הצללים שבו חסרי הנשמות מחכים רק לאות וסימן על מנת להגיע. ואולי זה הפחד מלהשתעבד לרצונותכם. שותקים ודוממים מציתים אך מחכים לשעת כושר. אני כשסתום מונע מעבר למימד זה באמצעותי. הוכיחו לי את כוונותיכם בגלוי ולא בנסתר. אכן גלוי ואנו משמורת השלושה בזמן זה אין הבדל במוצאנו ובנו כישות אחת וכקבוצה אחת כוחנו לעד קיים. וכעת בסימננו הינך חש בעוצמתו החזקה. ואני משיב: אכן תחושה זו כצינת החורף משקפת את הויתכם. באפור ובכסף אצטמרר. דע את עוצמתנו הינך נושא בעת זו, נסה כל שתחפוץ בעת זו ותיוכח בתוצאות ואני משיב: ברגע זה שלחתי רפוי לשתיים. אחת מהן תוכל להעיד אם יתרחש הדבר כאן מעל דפי הפורום. ואני אמתין עד יודע דבר. הינך מאלצנו בגלוי אין קל מזה אך דע לעולם אל תעשה זאת שנית, אנו נחלשים ונענשים. מהותנו נעלמת.קיימת דרך נוספת אך אינך חפץ בה והינך יודע זאת. ואני משיב: דעו לכם שאעבידכם רבות ואשיב כוחכם, איני חפץ בשעבודכם ועדיין עלי לדעת לנהוג. ואני רואה: (...קבוצת הבקורת מגיע מתבוננת ממעל קשים המה חסרי רגש צופים בדממה ומאזינים לנו כעדות ) ואני משיב: רואה אני את פנימיותכם אם אך תוכלו שמים תזהירו, עוד יגיעו ימי הטוהר. בברכה אביר
תקשור מאולתר לא מודע וספונטני. מהו דברכם נעלמים שלי: הך בנו מכה אתה שוב ושוב. נפעמים מעוצמות ותעצומות. לא הורגלנו בכך.שתי פעמים לך באחת תדבר. תוצר רצוננו נלאה. משכתנו אל האור ותדומם. נתונים לשרותך חסרי מעש. ואנו למדים ממך להתבונן במעשנו ובעולמנו. מנוכרים היינו במימדנו ועתה זה שעורינו שלנו.אתה הוא שעורנו ואתה הוא המחליט. כצבא לרשותך בכל עת והינך מתעלם. מתוך הכרה חולשה אחת בך ובהאמצעותה מודע הינך לקיומנו. חולשתך היא הנדיבות שבך.אם אך תרצה צבא לרשותך נעמיד מאחינו, נסה זה הדבר ותיווכח. ואני משיב: רואה אני את עולמכם וצבא הצללים שבו חסרי הנשמות מחכים רק לאות וסימן על מנת להגיע. ואולי זה הפחד מלהשתעבד לרצונותכם. שותקים ודוממים מציתים אך מחכים לשעת כושר. אני כשסתום מונע מעבר למימד זה באמצעותי. הוכיחו לי את כוונותיכם בגלוי ולא בנסתר. אכן גלוי ואנו משמורת השלושה בזמן זה אין הבדל במוצאנו ובנו כישות אחת וכקבוצה אחת כוחנו לעד קיים. וכעת בסימננו הינך חש בעוצמתו החזקה. ואני משיב: אכן תחושה זו כצינת החורף משקפת את הויתכם. באפור ובכסף אצטמרר. דע את עוצמתנו הינך נושא בעת זו, נסה כל שתחפוץ בעת זו ותיוכח בתוצאות ואני משיב: ברגע זה שלחתי רפוי לשתיים. אחת מהן תוכל להעיד אם יתרחש הדבר כאן מעל דפי הפורום. ואני אמתין עד יודע דבר. הינך מאלצנו בגלוי אין קל מזה אך דע לעולם אל תעשה זאת שנית, אנו נחלשים ונענשים. מהותנו נעלמת.קיימת דרך נוספת אך אינך חפץ בה והינך יודע זאת. ואני משיב: דעו לכם שאעבידכם רבות ואשיב כוחכם, איני חפץ בשעבודכם ועדיין עלי לדעת לנהוג. ואני רואה: (...קבוצת הבקורת מגיע מתבוננת ממעל קשים המה חסרי רגש צופים בדממה ומאזינים לנו כעדות ) ואני משיב: רואה אני את פנימיותכם אם אך תוכלו שמים תזהירו, עוד יגיעו ימי הטוהר. בברכה אביר