תקשורת - הצעה לדיון (לכבוד שבת
)

תקשורת - הצעה לדיון (לכבוד שבת ../images/Emo3.gif)

איך אתם מתקשרים עם הסביבה? עד כמה אתם מתווכחים כדי להיות צודקים, והאמת נזנחת בצד - ובינתיים, הנפש "מתחממת" מהויכוח וצוברת כעסים. עד כמה אתם באמת מקשיבים תוך כדי שיחה, או שמחכים להישמע ולהגיד את שלכם? איך אנחנו מדברים עם ההורים שלנו, איך עם חברים, או מורים, או קולגות לעבודה, או לקוחות... מצרפת כתבה להנאתכם
 
נגעת בנושא שהעסיק אותי לאחרונה

לדעתי ככל שמתמודדים בחיים עם קונפליקטים ומתקדמים בתהליך הגדילה היכולת לתקשורת אמפתית נרכשת ונטמעת יותר והצורך "לצדוק" מתוך עקשות ווכחנות פוחת. דבר נכון שהיא כתבה בכתבה שהוספת <שהייתה מהנה לקריאה
> זה שהנטיה לשיח עקשני/תוקפני נובע מן העובדה הלא מודעת שאנשים לא מאמינים שיקשיבו להם אחרת. הפתרון להרגלי תקשורת לקויים הוא קודם כל פיתוח של מודעות עצמית. להבין איך אני מגיב במצבים, איך אני נתפס ע"י הסביבה. אני זוכרת שבתחילת הטיפול שלי נפלה בי תודעה שלמעשה אין לי מושג איך רואים אותי מהצד. הייתי כ"כ שקועה בתחושה של הערכה עצמית נמוכה שלא יכלתי לדמות בעיני רוחי תמונה יותר אובייקטיבית שלי. כמובן שזה השפיע על דרכי התקשורת שלי. כמובן שגם עקב התפיסה העצמית הלקויה תפסתי גם את האנשים מסביב בצורה לקויה. למשל: אם הרגשתי טפשה אז באופן טבעי ניסיתי להסתיר את זה ואם מישהו העיר לי על משהו אז ישר חשתי שהוא מנסה לרמוז שאני טפשה והתגוננתי מיד. התנגדתי או שתקתי, זה לא משנה מה בדיוק, אבל בעצם לא באמת הקשבתי לו- לאדם מולי. לא פיענחתי נכונה את כוונותיו האמיתיות. הכל נבע מכך שהייתי כבולה להתעסקויות פנימיות שנבעו מהנחות יסוד מוטעות שנטמעו בי בילדותי. אלה היו נכונות לאז, אך כבר לא רלוונטיות להווה, ואת זה למדתי במשך זמן רב. ככל שהטיפול התקדם למדתי להשתחרר מהנחות היסוד המושתתות אצלי. דברים שהבנתי בסופו של דבר שהתקיימו רק בראש שלי, מטענים מן העבר שכבר לא היו נכונים או מתאימים להווה החדש של חיי, למדתי לזנוח את התפיסות הקודמות, להשתחרר מן החוויות השליליות של פעם שכבלו אותי גם עתה ורק כך, עם התקדמות התהליך הזה למדתי לראות טוב יותר גם את האחר ולשפוט כוונות של אנשים ומצבים בצורה יותר מפוקחת, אמפטית ומבינה.
 

Neora Barak

New member
אוי אני אוהבת את השאלה שלך ../images/Emo6.gif

כשאני נפגשת עם מישו, יש לי דפוסי התנהגות קבועים בדרך כלל, מחייכת מישירה מבט מקשיבה שואלת שאלות עוצרת רגע, חושבת על ניסוח שמתאים לאדם ולשפתו, ואומרת את דעתי. במידה ודעתי לא מתקבלת, או נתקלת בשצף קצף, אני שוב שואלת שאלות כדי לנסות להסביר את עמדתי, לא לשכנע, אם דעתי לא מתקבלת, ואני רואה שהאווירה נעשית טעונה, אני מייד משנה נושא, ואומרת לאדם שזכותו לחשוב כך, וזכותי- אחרת. כיוון שאני לא מבקשת את אישור הסביבה לדעתי, ומעדיפה לנתב את האנרגיות שלי לדברים שישפיעו עלי ועל הסביבה חיובית, וכיוון שאני רודפת שלום והרמונייה במהותי, וכיוון ש-
יש ברוך השם ממילא, אני מעדיפה לבחור בדרך שבה אשמור על דעותי, לא ארגיז או אתרגז, ולא אתרום למשהוא שיגזול אנרגיות שליליות מ- 2 הצדדים. המאמר שהבאת מאוד מעניין, ואני מסכימה עם רובו. תמיד יש לך מחשבות כאילה עמוקות בערב שבת להבונת?
אוהבת ת'ראש שלך ילדה !!!
 

רננהלי

New member
טל

כמעט כל פעם שאני קוראת אותך אני שואלת את עצמי: זה לא אני כתבתי
? ממש כאילו את כותבת מתוכי כל כך דומה לדברים שאני מרגישה בעצמי תגידי, למה את לא מתווכחת? כי את חוששת להשמיע את דעתך? או אולי את לא מרגישה שהדיעה שלך מספיק חשובה? או אולי את לא יודעת מה הדיעה שלך בכלל?או אולי נראה לך שאם תכנסי לחילוקי דעות עם אנשים אתם תכנסו לריב והקשר ביניכם לא יחזיק? אני כבר למדתי כן להשמיע את דעתי. לדעת שיש לי מה למר, שיש לי דיעות ואנשים מקשיבים. כן. וזה מעניין אותם מה שיש לי לומר. וזה גורם לי לפתח עוד יותר את המחשבות שלי והעמדות שלי. ואנשים יודעים להעריך אנשים שמביעים את דעתם. ואם אומרים את זה בשקט ובנחת, לא רק שזה לא מפרק כלום, אלא זה גם תורם. והדיעה שלי חשובה. כן. היא חשובה. להקשיב זה חשוב, אבל להקשיב ולהתווכח זו בעצם הקשבה פעילה, תורמת. מה את אומרת טל? משהו ממה שאמרתי נגע במה שאת מרגישה? למה את לא מתווכחת?
 
למה לא ?

אני חושבת שזה שילוב של דברים אני יודעת בדיוק מה דעתי אבל אני לא אוהבת להכנס לווכוחים אני לא רוצה לנתק קשרים בגלל ויכוח והרבה פעמים אני חוששת להשמיע את דעתי
 
על התגובות

מתה על אינטרנט. שואלים שאלה, ומקבלים זוויות ראייה כ"כ שונות. תקשורת שנובעת מתוך הערכה עצמית נמוכה, ותקשורת שמתחילה להיבנות לא מלמידה, אלא מתוך הגעה למצב של סליחה וחמלה ל"אני". תקשורת שבתוך ויכוח והבחירה של כל אחד כיצד "לעצב" את הויכוח.
 

s h i r k u s h

New member
תקשורת ../images/Emo40.gif

תקשורת זה דבר מאוד חשוב עבורנו בני האדם. אני אישית משתדלת להיות סובלנית לאנשים ונחמדה ולבבית כי ככה חינכו אותי וזאת האני האמיתית- אוהבת לחייך, חברותית וכו'. אני משתדלת להקשיב אבל לא תמיד מצליח, כי מכירים את זה שמתים לומר משהו ואין סבלנות להקשיב עד שהצד השני ישמיע את דברו.
 
למעלה