תקראו את זה...
משהו יפה... בכפר ערבי קטן חי שייח' מאוד עשיר, אבל למרות שהוא היה עשיר הוא תמיד הקשיב לבעיותיהם של בני הכפר, ועזר להם בכל דרך שיכל, ועל כן מאוד אהבו וכיבדו אותו בכפר. באותו הכפר חי עוד איש עשיר, אחמד שמו, שהיה מאוד קנאי, ובמיוחד הוא קינא בשייח' בגלל שהיה לו סוס ערבי יפהיפה מזן נדיר ויקר. פעמים רבות אחמד ניסה לקנות את הסוס מהשייח', אבל הוא לא הסכים למכור אותו תמורת שום סכום שבעולם, כי הוא אהב את הסוס. לכן, אחמד החליט להשיג את הסוס בדרך אחרת. הוא ידע שכל בוקר השייח' עובר על סוסו בדרך מסוימת, אז הוא לבש סחבות וליכלך את בגדיו בעפר ונשכב בצד הדרך. ואכן, לא עבר זמן רב והשייח' הופיע רכוב על סוסו. כשהוא ראה את האיש בצד הדרך הוא עצר, ושאל אותו:"מה קרה בני? אתה רעב או חולה? האם אוכל לעזור לך?" אחמד (המחופש לקבצן) ענה לו:"כן, אני מאוד רעב, כבר לא אכלתי 5 ימים ואני גווע" השייח' שריחם עליו אמר לו:"אם כך, גש אלי ואתן לך כסף כדי שתוכל לקנות אוכל ותרופות בעיר" אבל אחמד ענה:"תודה לך, אבל אני כל כך רעב שאינני מסוגל לעמוד על רגלי אפילו, ובטוח שלא אוכל להגיע לעיר" אז השייח' ירד מסוסו ואמר לקבצן:"אם כך, בוא, אני אעזור לך לעלות על הסוס שלי ואקח אותך לעיר" רק הספיק אחמד לעלות על הסוס, הוא תפס במושכות והתחיל לדהור מהמקום תוך שהוא צוחק בקול רם. השייח' צעק לו לחכות, וכשאחמד היה במרחק גדול ממנו הוא עצר, לשמוע מה יש לו לומר. השייח' ניגש אליו ואמר לו:" אין לי בעיה שתיקח את סוסי, רק יש לי תנאי אחד- אף פעם, אל תספר לאף אחד באיזו דרך השגת אותו". אחמד צחק ושאל:"מה, אתה מפחד שאנשים ידעו שסידרתי אותך?" "לא, אני מפחד שאם באמת ישכב איש רעב בצד הדרך, אנשים יפחדו לעזור לו, לאחר שישמעו את סיפורך" ענה השייח'.
משהו יפה... בכפר ערבי קטן חי שייח' מאוד עשיר, אבל למרות שהוא היה עשיר הוא תמיד הקשיב לבעיותיהם של בני הכפר, ועזר להם בכל דרך שיכל, ועל כן מאוד אהבו וכיבדו אותו בכפר. באותו הכפר חי עוד איש עשיר, אחמד שמו, שהיה מאוד קנאי, ובמיוחד הוא קינא בשייח' בגלל שהיה לו סוס ערבי יפהיפה מזן נדיר ויקר. פעמים רבות אחמד ניסה לקנות את הסוס מהשייח', אבל הוא לא הסכים למכור אותו תמורת שום סכום שבעולם, כי הוא אהב את הסוס. לכן, אחמד החליט להשיג את הסוס בדרך אחרת. הוא ידע שכל בוקר השייח' עובר על סוסו בדרך מסוימת, אז הוא לבש סחבות וליכלך את בגדיו בעפר ונשכב בצד הדרך. ואכן, לא עבר זמן רב והשייח' הופיע רכוב על סוסו. כשהוא ראה את האיש בצד הדרך הוא עצר, ושאל אותו:"מה קרה בני? אתה רעב או חולה? האם אוכל לעזור לך?" אחמד (המחופש לקבצן) ענה לו:"כן, אני מאוד רעב, כבר לא אכלתי 5 ימים ואני גווע" השייח' שריחם עליו אמר לו:"אם כך, גש אלי ואתן לך כסף כדי שתוכל לקנות אוכל ותרופות בעיר" אבל אחמד ענה:"תודה לך, אבל אני כל כך רעב שאינני מסוגל לעמוד על רגלי אפילו, ובטוח שלא אוכל להגיע לעיר" אז השייח' ירד מסוסו ואמר לקבצן:"אם כך, בוא, אני אעזור לך לעלות על הסוס שלי ואקח אותך לעיר" רק הספיק אחמד לעלות על הסוס, הוא תפס במושכות והתחיל לדהור מהמקום תוך שהוא צוחק בקול רם. השייח' צעק לו לחכות, וכשאחמד היה במרחק גדול ממנו הוא עצר, לשמוע מה יש לו לומר. השייח' ניגש אליו ואמר לו:" אין לי בעיה שתיקח את סוסי, רק יש לי תנאי אחד- אף פעם, אל תספר לאף אחד באיזו דרך השגת אותו". אחמד צחק ושאל:"מה, אתה מפחד שאנשים ידעו שסידרתי אותך?" "לא, אני מפחד שאם באמת ישכב איש רעב בצד הדרך, אנשים יפחדו לעזור לו, לאחר שישמעו את סיפורך" ענה השייח'.
