תקופה מוזרה עוברת עלי

[אושר לעד 29]

תקופה מוזרה עוברת עלי

לא יודעת מה קורה איתי,גיליתי היום את הפורום הזה ואני חושבת שזה הכי מתאים לשאלה שלי:אני נשואה+ לא אגיד שאני מאושרת כי אני לא,וגם לא הייתי.....אולי רק לפני שהתחתנתי,מאז שהתחתנתי אני מרגישה שאני לחוצה ועצבנית ושמתי לב שמשנה לשנה ומילד לילד זה הולך ומחמיר,החודש האחרון זה כבר גרוע מאוד,אני לא מספיקה כלום בבית,(אני טיפוס מאוד תקתקן וחייבת לראות בעיניים בית מסודר וילדים מטופטפים וזו בעיה)וכשאני לא עומדת בצפיות שלי אני מאוכזבת ומצוברחת ועוד יותר עצבנית וזה מוציא אותי מדעתי...עכשיו אני בתקופה לחוצה מאוד עד כדי שאין לי חשק לאכול ולא לעשות כלום,מה קורה איתי?איך מתמודדים עם הלחץ הזה של החיים?המרוץ הזה אחרי הזמן?ההספק? אשמח לעצות ולכל דבר שיעזור...

 

[פרפרי אהבה]

הלחץ של החיים...הגדרה כל כך יפה../images/Emo45.gif

אני חושבת שנכנסת למעין סחרור כזה שקשה לך לעצור אותו ולמען עצמך והבריאות שלך כדאי שתעצרי ומהר. זאת לא בושה לבקש או לקחת עזרה בתשלום-אם זה מנקה אפילו רק פעם בשבועיים זה מקל,אולי להוציא כביסה החוצה למכבסה,או להזמין קניות דרך האינטרנט במקום ללכת ולקנות. כל אלה חוסכים זמן,נכון הם עולים כסף אבל זמן שווה כסף. אולי שווה לעשות לעצמך כל שבוע רשימת מטלות מסודרת וכל פעם לסמן מה הכי חשוב ולפי זה לפעול,לשתף את שאר בני הבית בהתאם לגילם בעבודות וכמובן גם את בן זוגך. ואל תשכחי להותיר זמן לעצמך-אני מסוגלת לג'נגל בין אלף דברים אבל בלי היום החופשי שלי שחזר אליי סופסוף אחרי חצי שנה של ספקים,פגישות ועוד לקראת החתונה-לא הייתי שורדת-זה הזמן שלי לעצמי. אז יום חופשי זה קצת בעייתי במיוחד עם הילדים אבל פני לעצמך זמן במהלך השבוע שיהיה מוקדש לעצמך-פגישה עם חברה,ללכת לבית קפה עם לפטופ/ספר טוב-זה נותן אנרגיות כל כך חזקות ומיוחדות שזה שווה הכל.

 

[אושר לעד 29]

תודה רבה על העצות החכמות

עצה אחת אני אכן כבר מקיימת-פעם בשבוע אני מביאה ביביסיטר לכמה שעות ואני יוצאת להתאורר,לפעמים נפגשת עם חברה ולפעמים לבד אבל חייבת את זה,אני יוצאת עם עצמי,מטיילת,קונה-שזה גם נותן לי ספוק גדול ואכן חוזרת חדשה...לא להאמין,כמה שצריך את זה....תודה רבה לך על ההקשבה והעצות...ושיהיה לנו רק טוב...

 

[נסיכת הכוכב]

אולי נולדה אמא

תמיד אני אומרת שאשה יולדת ילד/ה נולדים גם אמא ואבא ואז האשה והגבר משתנים קצת בגלל האחריות לילד/ה שנולדו דואגים להם לכסות קורת גג ולמזון , החיים משתנים מאד ואותך זה קצת מלחיץ האחריות לילדים עם הילדים גדלה האחריות זה בהחלט מובן, אולי את עכשיו צריכה רגע לעצור לקחת אויר ולהרגע הילדים מטופלים ומטופלים היטב והגיע הזמן גם קצת להנות מהילדים אולי ללכת לטיפול קצר מועד לראות איך אפשר לשנות את התחושה הפנימית שלך לבדוק את זה בשיחה עם מטפ/ת באחד ואחת למצוא מקום בו תוכלי להרגע קמעה

 

[omer73]

לרוץ מהר לרוץ מהר, לפני שיגמר

אני חושב שבתוך כל הסחרור, הלחצים והרצון להגיע להספק את צריכה גם זמן לעצמך, זמן שבו את עושה נטו לעצמך, למה שטוב לך וגורם לך להיות מאושרת, זו לא בושה לבקש עזרה מהמשפחה/ בן זוג אם זה אפשרי, ואם המצב הכלכלי מאפשר להביא עוזרת. את יכולה גם לקבוע לך ובן זוגך יום כייף כזה שכולל ארוחה מסאז' ובריכה, או כל דבר אחר שמשמח אותך...

 

[לנושנוש]

איפה בן זוגך בעניין?

את פשוט חייבת לטפל במצב. איך שאת מתארת את צועדת בצעדים בטוחים לכיוון של משבר. בקשי עזרה מבעלך, שתפי אותו במה שעובר עליך. חפשי מטפל טוב. סטרס ממושך זה מסוכן לבריאות. גם לזוגיות וגם הילדים שלך סובלים. בהצלחה!

 

[אושר לעד 29]

אכן כך,גם לי נראה שזו הדרך למשבר

ולכן אני מנסה לעשות הכל כדי שזה לא יגיע לשם.....לשאלתך בעלי כמעט ולא נמצא (עובד המון שעות ומפוצלות)כך שעזרה ממנו יש מעט מאוד וכל השאר על הראש שלי,הקטע הוא שעד עכשיו הסתדרתי מצוין,עמדתי בכל הצפיות שלי מעצמי,הכל תקתק כמו שאני אוהבת והייתי מספיקה המון ביום,ובתקופה האחרונה אני מגיעה לשעה 12 בלילה והעבודות עוד לפני.... ואז אני דוחה דברים,נהיית עצבנית,נהיית מבולבלת...נהיה גם דפקט קל בזכרון כתוצאה מהעומס ואין לי מושג איך מסדרים את המצב?כמובן שיום בשבוע אני מביאה ביביסיטר לכמה שעות ואני יוצאת להתאורר עם עצמי...עכשיו גם לזה אין לי זמן,אני ישנה מאוחר קמה מוקדם (אני גם עובדת בנוסף...)והעייפות רק מקשה עלי עוד יותר... בקיצור עייפתי....

 

[לנושנוש]

היי, אשמח אם תחזרי אלינו ותוסיפי פרטים.

ראיתי אותך במיקרה בפורום שקשור להריון ונישמע שאת קצרת רוח לילד נוסף. לא כדאי קודם לבדוק את גורמי הסטרס? אני קצת מבולבלת. את כותבת שאחרי כל ילד הלחץ מתגבר. הפעם את חושבת שיקרה קסם ויהיה אחרת??

 

[אושר לעד 29]

כנראה לא הבנת נכון...

היה לי שם בלבול מסוים מבחינה הורמונלית זה הכל... ולא היה לי מושג מה זה אומר (עד עכשיו אין לי מושג)התגובות שם היו בהתאם למה שכתבת אבל כנראה שגם הן הבינו ככה...אז זה בטוח לא סיבה בשבילי כרגע לסטרס...

 

[לנושנוש]

בלבלת אותי לגמרה.

סליחה שאני מגיבה קצת באיחור. את לא רוצה עוד ילד? את לא יודעת מה זה היה?? דחוף לפסיכולוג או התיעצות כלשהיא. אם את כותבת דברים שאין לך שליטה עליכם זה מדאיג ביותר... האם בעיה ממשיכה גם כיום? מה עשית בקשר ללחץ שאת נימצאת בו?