תקונים
תקוני נפש (עבור הנשמה) כאן נמצאות התשובות.-אי הסכמות-תקלות-עכובים-משברים-אכזבות-אובדן ועוד ועוד יוצרים אצל האדם תחושות שונות, החל מאי נעימות ועד כאב. תהליך זה משותף לבני אדם. קונפליקט וטראומה ברמה כלשהי גוררים את האדם לתגובה. מרגע זה ואילך הכל תלוי בידו על מנת "ללמוד" לתקן ולצאת "נשכר". כאן האדם נופל בפח שנטמן לו רגשית או מנטלית. האחד בשעת כעס ניגש אל המקרר ומלעיט את עצמו כפיצוי. כל עוד הכעס מתעורר ההלעטה העצמית נמשכת.-וכך נמצאות המון תגובות שגויות שהאדם מבצע מתוך חוסר הבנה או יכולת. 1.הלעתה עצמית 2. בריחה (איורור) 3.התפרצויות זעם 4.דכאון 5.חולשה פיזית 6.יצירת מחלה (התקפף לב) 7. איבוד יכולת הרכוז 8.אבוד תאבון 9. סגריות-שתיה-סמים 10. נטישה אוכל למנות עוד רבות מאוד.-משלמי המחיר הם הנפש והגוף הנאכל בגללה.-חוסר המוצא אף מוביל לחשיבה לקויה ותפיסת המציאות אחרת. - אם נצא מנקודת הנחה שהנשמה תצטרך באחד הימים להיפרד מכל הטעויות הללו-תצטרך להזדכך כאן או בדרך לאנשהו, אולי נשקול את תגובותנו בעיתות משבר אלו ונשלוט על תגובותנו. הרי לרוב תגובותנו הם עבור נוחות הנפש והגוף. עלינו לשנות תפיסה ולא להגיע כלל למצבים כאלו. עלינו לשרות באיזון נתונים אנו למבחנים והתנסויות כאלו מידי יום, ואנו שבים שוב ושוב על אותן תגובות. הבה נטיב להתבונן ולזכור ובכך לנסות לשנות את תגובותנו. המשמעויות יהיו לפתע חסרות ערך ונמצא שפיצוי כלשהו שעל פיו נהגנו אינו מטיב עמנו כלל. ההיפך הוא הנכון.אומרים שהאדם בודד לעצמו, אין האדם בודד כלל מלבד יחידה נפרדת מתפקדת. הוא מעורה בכל הנמצא במציאות חייו באמצעות חושיו רגשותיו ומחשבותיו. הוא יוצר קשרים החל מרגע לידתו. כל קרע של קשר, או כל נסיון לקרוע חבל (של הזולת) כואב ומכאיב (לך ולאחר) יש לזכור הכל משפיע על הכל. ומכאן הנשמה הנלווית מנותבת ונקשרת ורק בידנו להתירה מן הסבך שנוצר.באחת מהתאורים של האנתרופוסוף רודולף שטיינר, מספר הוא שהנשמה מגיע לאחר שנפרדה מהנפש והזדככה אל עולם יצירת זרעי החיים. ושם הנשמות עוברות האחת דרך השניה, הן שקופות ועבירות- מעשי האדם השלילים נשקפות כהילות בעלות דמויות אפלות-ובמסה הנשמה יכול אדם להגיע (תקשור) בכדי לפגוש את עצמו מהותו הרוחניים. לכן עלינו להפסיק ליצור כאב, עלינו ללמוד למנוע את היווצרותו למען שלמות הנפש הגוף והנשמה. בברכה אביר
תקוני נפש (עבור הנשמה) כאן נמצאות התשובות.-אי הסכמות-תקלות-עכובים-משברים-אכזבות-אובדן ועוד ועוד יוצרים אצל האדם תחושות שונות, החל מאי נעימות ועד כאב. תהליך זה משותף לבני אדם. קונפליקט וטראומה ברמה כלשהי גוררים את האדם לתגובה. מרגע זה ואילך הכל תלוי בידו על מנת "ללמוד" לתקן ולצאת "נשכר". כאן האדם נופל בפח שנטמן לו רגשית או מנטלית. האחד בשעת כעס ניגש אל המקרר ומלעיט את עצמו כפיצוי. כל עוד הכעס מתעורר ההלעטה העצמית נמשכת.-וכך נמצאות המון תגובות שגויות שהאדם מבצע מתוך חוסר הבנה או יכולת. 1.הלעתה עצמית 2. בריחה (איורור) 3.התפרצויות זעם 4.דכאון 5.חולשה פיזית 6.יצירת מחלה (התקפף לב) 7. איבוד יכולת הרכוז 8.אבוד תאבון 9. סגריות-שתיה-סמים 10. נטישה אוכל למנות עוד רבות מאוד.-משלמי המחיר הם הנפש והגוף הנאכל בגללה.-חוסר המוצא אף מוביל לחשיבה לקויה ותפיסת המציאות אחרת. - אם נצא מנקודת הנחה שהנשמה תצטרך באחד הימים להיפרד מכל הטעויות הללו-תצטרך להזדכך כאן או בדרך לאנשהו, אולי נשקול את תגובותנו בעיתות משבר אלו ונשלוט על תגובותנו. הרי לרוב תגובותנו הם עבור נוחות הנפש והגוף. עלינו לשנות תפיסה ולא להגיע כלל למצבים כאלו. עלינו לשרות באיזון נתונים אנו למבחנים והתנסויות כאלו מידי יום, ואנו שבים שוב ושוב על אותן תגובות. הבה נטיב להתבונן ולזכור ובכך לנסות לשנות את תגובותנו. המשמעויות יהיו לפתע חסרות ערך ונמצא שפיצוי כלשהו שעל פיו נהגנו אינו מטיב עמנו כלל. ההיפך הוא הנכון.אומרים שהאדם בודד לעצמו, אין האדם בודד כלל מלבד יחידה נפרדת מתפקדת. הוא מעורה בכל הנמצא במציאות חייו באמצעות חושיו רגשותיו ומחשבותיו. הוא יוצר קשרים החל מרגע לידתו. כל קרע של קשר, או כל נסיון לקרוע חבל (של הזולת) כואב ומכאיב (לך ולאחר) יש לזכור הכל משפיע על הכל. ומכאן הנשמה הנלווית מנותבת ונקשרת ורק בידנו להתירה מן הסבך שנוצר.באחת מהתאורים של האנתרופוסוף רודולף שטיינר, מספר הוא שהנשמה מגיע לאחר שנפרדה מהנפש והזדככה אל עולם יצירת זרעי החיים. ושם הנשמות עוברות האחת דרך השניה, הן שקופות ועבירות- מעשי האדם השלילים נשקפות כהילות בעלות דמויות אפלות-ובמסה הנשמה יכול אדם להגיע (תקשור) בכדי לפגוש את עצמו מהותו הרוחניים. לכן עלינו להפסיק ליצור כאב, עלינו ללמוד למנוע את היווצרותו למען שלמות הנפש הגוף והנשמה. בברכה אביר