תפסתי לי צעצוע יפה ..

[bonbonita2]

תפסתי לי צעצוע יפה ..

זה מה שהוא אמר, ואני משחזרת את המשפט ומפליגה בזיכרוני כאשר ראיתי סצינה באח הגדול, כאשר שי חי ביקש מתניה לעמוד בבריכה ולהסתובב כדי להראות לו את בגד הים שלה...
משהו הסצינה גירה אותי וקישרתי בין הדברים וגיליתי שאני בעצם אוהבת החפצה? לכנות אותי בצעצוע הדליק אותי. וזה מוזר כשיש לי קצת פמיניזם, איך אני מרשה לו, יותר מזה למה אני אוהבת את הכינוי?
ולמה אני נרתעת להיות בקשר עם מישהו שבכל רמח אבריו הוא שליט ואדון ולטעמי? למה אני מקבלת רגליים קרות ומוותרת?
למה ?
סתם שאלות עולות לי בראש.
שבוע טוב!!!

 

[A לוןA]

נתחיל מהסוף

למה את נרתעת מלהיות בקשר עם שולט?
יכולות להיות לזה 1001 סיבות- יכול להיות שאת לא רוצה/יכולה לשחרר שליטה, אולי זו סתם פנטזיה שאת לא באמת רוצה להגשים, אולי יש לך עכבות מסויימות (חינוך, בעיה בלתת אמון, קושי בלשחרר, קושי בלהיפתח עד הסוף וכו') או שסתם לא מצאת את זה שבאמת יהיה בעינייך "שווה" או "ראוי" או "מתאים" לעשות איתו את הדרך הזו. ויכולות להיות גם המון סיבות אחרות. אז השאלה הזו היא באמת משהו שרק את יכולה לענות עליו.
בקשר לנושא ההחפצה-
1. החפצה היא משהו שהמון אנשים (גם אני) נהנים ממנו. למה? מכל מיני סיבות, אבל השאלה של "למה" לא ממש רלוונטית.למה אנשים מסויימים אוהבים מתוק ואחרים מעדיפים מלוח? ככה. כל עוד זה עושה לך טוב ומתבצע תחת SSC- ה"למה" פחות חשוב בעיני.
2. אבל אני פמיניסטית! איך יכול להיות שאני גם פמיניסטית וגם אוהבת להיות מוחפצת/מושפלת/מוצלפת?
אז זהו. שיכול להיות. אין קשר בין זה שאת אוהבת להיות מוחפצת בפן האינטימי לבין זה שאת מתעצבנת שבשביל למכור מכונת כביסה צריך כוסית בביקיני על המודעה, אין קשר בין זה שאת אוהבת להיות מוצלפת לבין זה שאלימות נגד נשים בחברה מקוממת אותך וכו' וכו'. את יכולה להגשים את עצמך בפן האינטימי/זוגי בכל צורה שתבחרי ועדיין, אידיאולוגית לתמוך בשיוויון זכויות וחובות, להתנגד להחפצת נשים ולכל היתר.
ואני מצטט את רוח הדברים של חניתה דרלינג שכתבה פה פעם- פמיניזם בשבילי הוא מתן האפשרות לכל אישה להגשים את עצמה בדרך שנראית לה הנכונה ביותר. אם בשם הפמיניזם אני מדכאת חלק כ"כ חשוב במיניות שלי- מה הועיל לי הפמיניזם? עברתי מהשליטה החיצונית הפטריארכלית לשליטה הפנימית הפמיניסטית- אבל שתיהן ממשטרות אותי ומחליטות בשבילי מה נכון לי. וזה לא פמיניזם עבורי.
&nbsp
מציע לך לקרוא את השרשור הזה, מהנבחרות:
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/507/170766908

 

[bonbonita2]

איך השוני הזה יכול להתקיים באותו אדם?

אלו שני דברים מנוגדים לחלוטין, האישיות והאופי משתנים במין?
האם זה מקום שבו הנפש בורחת מהמוסכמות?
בורחת דווקא ללא מקובל בחברה? האם ההתנגדות למוסכמות זה מה שעושה את העונג?
האם החופש מעייף אותנו הנשים?
הרבה הרהורים וכנראה אין תשובה אחת נכונה מלבד שזה יכול להתקיים מבלי לחפור לעומק ולהבין ממה זה נובע .. ואולי כן אבל לא מוכנים להודות בסיבות הנכונות.
&nbsp
וכן הקשר הבדסמ מצריך את כל מה שכתבת עליו, והכל נכון מבחינתי.
מלבד המראה החיצוני שהיה טוב +
לא קל לשחרר את השליטה בתחום הזה
למרות שבסקס דווקא אני כן משחררת שליטה.
&nbsp

 

[A לוןA]

זה רק בגלל שאת לוקחת את זה בצורה דיכוטומית

בפועל, יש לנו המון מרכיבים באישיות, שחלקם מובלטים החוצה יותר בנסיבות מסויימות, וחלקם פחות.
את לא מתנהגת אותו דבר במסיבת חוף בקופנגן כמו שאת מתנהגת בעבודה, לא מתנהגת מול ההורים שלך כמו מול הילדים שלך, לא מתנהגת מול הרמטכל כמו שאת מתנהגת מול הטירון וכו'.
גם סופרמן צריך את קלרק קנט כדי להירגע, וגם אנשים מאוד דומיננטיים ביום יום יכולים להגיע הביתה, לשים קולר ולרדת על 4.
משום מה כשמספרים על מנכלים שהם כנועים במיטה כולם מהנהנים בהבנה (נו, מה... הם צריכים את המקום הזה כדי להוריד אחריות...), וכשזה מגיע לפמיניסטיות שנהנות מהתפקיד הכנוע זה פתאום "לא מסתדר".

 

[Tranquility40]

זה תמיד קשה

הרבה מתחום ה BDSM מנוגד לכאורה לחינוך המודרני שאנו מקבלים. אנחנו רגילים כל כך הרבה שנים ש "החפצה" הוא מושג בעל קונוטציות שליליות, כך שזה יוצר תגובה פבלובית של רתיעה.
תראי לאדם מהרחוב תמונה BDSM-ית והוא מיד יקשר זאת או כדבר שלילי, או כדבר פרוע וסוטה המוגבל לפנטזיות בלבד.
לוקח זמן, מחשבה ואף תרגול כדי להבין שדחיית הרעיון היא בעצם תקיעה ברובד הראשון - רתיעה מכל דבר שנראה לא שוויוני, רק לאחר עבודה עצמית ונסיון מוחשי עם בן זוג תורם, מבינים שיש פה שוויון. רק שהשוויון הוא לא בכך ששני הצדדים יתנהגו אותו הדבר, אלא בכך שכל צד חופשי לבחור את מה שעושה לו טוב ותואם את נטיותיו.
זה בסדר גמור אם למשל האישה היא זאת שתתקע את המסמרים בקיר ותוריד את הפח, בעוד הגבר יעשה את הספונג'ה ויחתל את התינוק. או להיפך...

לוקח זמן להפנים שזה גם נכון בסקס ולשליך מעלייך את הטאבויים.

 

[bonbonita2]

זה מובן לי שזה מדליק אותי..

ואני חושבת שלאחר הסרט והספר של 50 גוונים של אפור, החברה פתוחה יותר לנושא הבדסמ ומתייחסים לזה בהתאם.
זה פתח את הנושא הסודי כל כך לכלל
אמנם שהתחום נחשב לנדיר, אבל מספר האנשים שנכנסים ונפתחים לנסות מתרבה עם הזמן.
נשים יותר לפי דעתי )
משילה מעליי לאט לאט לא חושבת שנשאר הרבה

 

[אייבורי]

למה כובע

&nbsp
בעיקר כי יש פער גדול בין התפיסה העצמית שלנו
לבין המציאות.
בתפיסה העצמית שלך את רואה עצמך אישה חזקה, עצמאית, פמניסטית.
במציאות את כנראה אוהבת להיות כלבה קטנה שמשתמשים בה.
ולרוב האנשים לוקח זמן לקבל את המציאות ולהבין שאפשר להיות פמניסיטית בחוץ
וכלבה קטנה בבית.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[bonbonita2]

ממ אז אתה אומר ש

אני משחקת ? באחד משניהם?
או באינטימי או בחוץ?
או פשוט אוהבת להוריד מנגנות בבית?
יש משחק לדעתך?

 

[אייבורי]

אני אומר

&nbsp
שיש לך תפיסה עצמית מסויימת שלא חופפת עם מה שמגרה אותך מינית.
חלק מהאנשים מסתבכים עם הבעיה
וחלק בסוף מקבלים אותה
מבינים שבחוץ אפשר להיות פמניסטית קרייריסטית או מה שהיא רוצה
ובבית היא יכולה להיות אחרת.
דין יחסים בין אישיים הוא לא דין יחסי אדם עם החברה.
&nbsp
בנוגע למשחק, תמיד אפשר לשחק, אני הכי בעד משחקים זה לגמרי כיף.
אבל מערכת יחסים לאורך זמן לא יכולה להתקיים רק על משחקים
ובסוף צריך למצוא מקום שבו מרגישים נוח.
&nbsp
לפעמים לוקח זמן לחיות בשלום עם העובדה שמגרה אותך החפצה
או שמגרה אותך כאב \ השפלה
וזה לא סותר את היותך אדם מורכב שבמערכות היחסים עם העולם מתנהג אחרת.
בבית יש חוקים אחרים.
ככה זה כאשר המשיכה מינית היא כזאת, אתה נתקל בדילמות הדייג אוהב דגים.
או בבדס"מית, אם אני אוהב אותה אז למה אני משפיל אותה ומכניס לה מכות.

 

[Tranquility40]

זה "פשוט"

אני לא ממשיך את השרשור "שלי" מפני שזה נוגע לכל התגובות.
את "פשוט" צריכה ללמוד להרפות. כמובן שזה לא פשוט, אבל יש תחומים מסויימים בהם צריך להפסיק לנתח ולהרהר, אלא פשוט ללכת אחרי משאלות לבך - אחרי תשוקותייך (אם זה באמת מה שאת חושקת בו).
לרוב תשוקות ורציונל אינם עולים בקנה אחד ואין טעם לנסות ולהפגיש ביניהם. את יכולה להיות אישה חזקה, דעתנית, יפה וחכמה שמחלקת הוראות כל היום, אבל עדיין להשתוקק להישלט, להרפות ולתת לדום שלך להוביל ולהשתמש בגופך להנאתכם המשותפת.
ברגע שתפנימי שאין בזה סתירה, כשאת מודעת לכך שבכל רגע שתחליטי זה מסתיים - אז יתחיל המהפך.
אצל רבות זה תהליך. מעטות נכנסות בסשן הראשון לתוך חליפת לייטקס. רוב הנשים צריכות בתחילה לעבור את התהליך יד ביד עם בן זוג מתאים, בו הן יכולות לבטוח.
אני מקווה ומאחל לך שהוא כזה.

 

[G מאסטר]

אממממ...

מעניין.

 

[Rainbow40]

באופן אישי...

הי בונבוניטה,
אני רק אשתף למה גם אני (לפחות נכון לעכשיו) "נרתעת להיות בקשר עם מישהו שבכל רמח אבריו הוא שליט ואדון ולטעמי?". הסיבה העיקרית היא שנדמה לי שאותו "שולט בכל רמ"ח איבריו" לא באמת יראה אותי וידאג לי עד הסוף, אלא שיחשוב קודם כל על האינטרסים שלו ושידרוש יותר ממה שאני יכולה לתת. אני מדמיינת משהו מאוד חונק וחלק מהחוויות שהיו לי עם אנשים מהתחום בהחלט חיזקו את הרושם הזה.
יחד עם זאת, ברור לי שלא כולם ככה ושקשר בדס"מי טוב אינו מגביל וחונק אף צד. נראה לי שהדרך הנכונה למצוא קשר כזה היא לחפש מישהו שקודם כל רוצה קשר אמיתי ולא רק מישהו (או משהו

) שיספק את צרכיו, ושמתאים מבחינת הסגנון הבדס"מי שלו (24/7 לעומת יחסים שיוויוניים מחוץ למיטה, כמה מהשליטה תהיה מנטלית וכמה פיזית, עם או בלי השפלות, כאב וכו' וכו').
בהצלחה לשתינו!

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

היכולת להתמסר,

לתת את גופך מתוך ידיעה והסכמה מלאה זה כוח עצום!
אז זה לגמרי משאיר אותך בקטגוריית האישה החזקה והשלמה שיכולה להיות כל מה שתרצה או תבחר.
&nbsp
ועוד משהו קטן-
נראה לי שיותר נוח לך להשאר במרחב הוירטואלי, בדילמות וברמה הפילוסופית.
ברגע שימאס לך מזה ותרצי יותר- יעברו לך ה"רגליים הקרות"

 

[tinky2]

 

[הילי 122]

אז ככה

מנסה להבין אותך מהרמזים בין המשפטים שלך.
את לא ממש במקום של נשלטת ועדין בחוסר בטחון עם עצמך .
תרפי עם עצמך ותזרמי יחד איתו.
תנסי לסמוך עליו ועל עצמך וברגע שתפסיקי להכניס לעצמך "רעש" מסביב
את תהני .