תפילת קדיש אחרת

[perhay]

תפילת קדיש אחרת

במסגרת שיטוטי ברשת, הגעתי לפורום מספרי סיפורים מספרד. שם התוודעתי לסופר ממוצא ארגנטינאי, שחי כ-10 שנים בישראל ועכשיו מתגורר בשבדיה. בקשתי את אשורו לתרגם אחד מסיפוריו, והוא מצורף כמסמך וורד להודעה זו.

 

[שחרזדה האחת]

יופי של סיפור,פרי

כמה חוכמה יש בסיפורים האלה, והלואי ויכולתי להפנים כל החוכמה. תודה לך.

 

[yaely2]

פרהיי, נהניתי מהסיפור שלך עד אין קץ

הכל מושלם. הסיפור נפלא, זכיתי גם שתתרגמי לי אותו אחרת לא הייתי מכירה. מה אומר על התרגום? אני מרגישה כמה עבודה השקעת כדי שיהיה מושלם. ועוד להעביר את הסיפור במקוצר ממש נהדר. באמת ובכנות, נפלא

 

[י מ י ת 1]

כתובת הקומונה

שלום יעלי, אני לא מצליחהלהכניס את כתובת הקומונה. מדוע?

 

[המספרת המספרית]

סיפור מעניין פרהי, כל הכבוד!../images/Emo141.gif

 

[הגבירה מן האגם]

מאוד מאוד יפה. ../images/Emo51.gif

הסיפור גם כתוב באופן המאפשר ביצעו על במה למרות הלופים הפנימיים וההשתקפויות שבו. אתגר מעניין לביצוע. ומשרה שלווה של חידה שאת פתרונה לא דחוף למצוא. תודה על עבודת הגישור שבתרגום וגם זה לטעמי, סיפור מצויין על גשר. מה את אומרת?

 

[perhay]

גשר בין העולם הזה והעולם הבא?

האם לכך את מתכוונת? זה אפשרי. אבל אני הייתי מכניסה אותו בקטגוריה של עולם יהודי, בגלל הסממנים שקיימים בסיפור כגון בית-כסנת, תפילת הקדיש ואזכרה.

 

[הגבירה מן האגם]

גשרים...

בין החיים באושר ומטרה פנימית לבין חיים מונחי שדים, בין אמון ואי-אמון, בין מציאות ודמיון, בין זמנים ועולמות, בין הזכרון לאי-הזכרון, בין מה שנאמר למה שלא נאמר וכל האפשרויות ההפוכות... ודאי ששיוכו של הסיפור - עולם יהודי. פשוט סיפור "גשרים" יהודי מצויין

 

[perhay]

מדהים כל המכלול שמצאת../images/Emo70.gif

 

[perhay]

וגם ../images/Emo51.gif על התגובות

שגם הועברו למחבר היצירה.

 

[הגבירה מן האגם]

../images/Emo51.gifלך../images/Emo140.gif

 

[פרי גן העדן]

תפילת קדיש-סיפור מיוחד.../images/Emo91.gif

היי פרהיי הסיפור מאוד מיוחד. חן חן פרי גן העדן

 

[הומינר]

סיפור מיוחד - יפה אך עצוב מאוד

הסיפור הוא סיפור יפה מאוד, מעוצב יפה, אך עצוב מאוד, ברצוני להסתכל עליו במבט שונה קצת, מי שהולך לבית הכנסת שלוש פעמים ביום, שמח אם בנו מניח תפילין בבית לפחות, מי שהולך לבית הכנסת פעם ביום שמח אם בנו מגיע לבית הכנסת פעם בשבוע בשבת. מי שהולך לבית הכנסת בשבתות וחגים, שמח אם בנו מגיע לפחות בחגים,וכך הטבלה הולך וחסרה בסיפור הזה אנו רואים יהודי אשר כבר אין לו מושג, ואינו זוכר מתי היה בבית הכנסת לאחרונה, אינו מכיר את התפילות, אינו מכיר את המנהגים, אבל זיק יהודי עדיין יש לו, הוא זוכר שביום הזיכרון של אבא צריך להגיד קדיש והוא הולך לבית הכנסת, ואני בטוח כי הקדיש אינו אומר לו שום דבר, אבל הוא מרגיש צורך להידבק לאביו, והמנהג היהודי נותן לו את הכלים על ידי הקדיש להגיע להידבקות ולזכרון לאביו. חבל שעל ידי החומרות וההגבלות שהטלנו על עצמנו, לא השכלנו למשוך את בנינו ואת בני בנינו להיות עימנו בבית הכנסת, לספוג את המנהגים ללמוד על שבתות וחגים , על תפילות ונוסחים, המנגינות הנפלאות של התפילות, כל עדה ומנהגיה כל עדה ומנגינותיה. במקום געפילטע פיש וחריימה, קיבלנו סושי ופירות ים, היכן ריחות התבשילים של שבת, נכון שריח החמין הממלא את הבית מפריע קצת לאנשים מסויימים, אבל מי שחונך על כך בבית, מדי פעם נזכר ואומר לעצמו ולאחרים, כמה אני מתגעגע לריח החמין של שבת, כאשר הולכים לבית הכנסת בבקר, ואפשר להתגנב לסיר ולקחת חתיכת תפוח אדמה חום, וביצה קשה, ולאכול בחטיפה, שאף אחד לא יראה, אבל האמא לקחה זאת בחשבון, ובלתי נראית היא ראתה הכל, וחייכה בהנאה. הארכתי בדברים, אבל סיפור הקדיש, העלה דברים אלו בזכרוני

 

[הקוראת בקקאו]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

אל תתעצב, הומינר קדיש, שבת, נר זכרון לאבא חגים גם אם לא כולנו מקיימים מצוות בקבע וגם אם באנו הנה שונים במנהג ובצבע יש איזה מכנה משותף שמאחד אותנו בימים הטובים והקשים ומלבד היותנו מספרי סיפורים רובינו הגדול (בפורום הזה לפחות ותקנו אותי בבקשה אם אני טועה) יהודים.

 

[המספרת המספרית]

מרגישה כמוך, הומינר היקר

במיוחד בימים קשים אלה...

 

[יונה כחולה]

סיפור מצויין-../images/Emo51.gif