תפילה קטנה לבוקר

שירה כמים 1959

Well-known member
הבוקר תמיד היה כלב רחוב נובח חושף שיניים משוטט מחפש לעשות לי חור בטוסיק
הבוקר תמיד היה חושך אחד גדול של שמש צורבת בעיניים הבוקר תמיד היה זוועת גהינום
הבוקר תמיד היה קולו של אבא מהמטבח ואחותי השונאת ואימא הקרה תמיד היה הבוקר
לא לתפארה
לחסל אותי רצה
 
יצא לא רע, יותר דרמטי מהקודם. עכשיו הבנתי שהרעיון לתאר את הבוקר כשלילי. אולי כדאי להוסיף אחר כך את הרעיון מהגרסה הקודמת שתרצי שהבוקר ילקק את אפך בעדינות, כדי לעדן וליצור תקווה. אני מבין שהרעיון של טוסיק קשור למין, מעניין איך הוא מתקשר אבל בסדר.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
יצא לא רע, יותר דרמטי מהקודם. עכשיו הבנתי שהרעיון לתאר את הבוקר כשלילי. אולי כדאי להוסיף אחר כך את הרעיון מהגרסה הקודמת שתרצי שהבוקר ילקק את אפך בעדינות, כדי לעדן וליצור תקווה. אני מבין שהרעיון של טוסיק קשור למין, מעניין איך הוא מתקשר אבל בסדר.
חכה... אני מקווה לכתוב עוד שירי בוקר.. ואז זה יצור אולי הקשרים נוספים וברורים יותר מתוך המכלול. תודה שהגבת:)
 

שירה כמים 1959

Well-known member
נראה שיש פה סימן לרעיון מעניין אבל לא ממש אהבתי את המלה פלוצקלאכים, היא נראית כבדיחה.
פילוסוף היקר
אני מבינה שכוונותיך טובות,
אבל אני נורא מבקשת שבבקשה תימנע מלהעיר לי על השירים, אני כותבת כאן דברים טריים ואני לא רוצה לקבל כל הזמן ביקורת.
אני נורא מקווה שאתה מבין.
תודה רבה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ובלילה באו האריות והנמרים
והאכלנו אותם מכפו ידינו
הרגשתי את הנשימה של האריה על שפתיי
הרגשתי הרגשץח הרגשתי
כשנסענו משם האריות והנמרים רצו אחרינו
לוהטים
כף היד רגל של אחד מהם נלכדה במכונית
כל כך אהבו אותנו האריות והנמרים
עד שרצו לטרוף אותנו.

והחתולים?
אלוהים, שמור נא על החתולים בכל מאודך הרצחני.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ובלילה ישנתי.
פשוט ישנתי.
אלוהים חסו עלי הלילה
ובכל הלילות האחרונים.

ובערב שבת תתכנסי
את ועצמך, ילדתי, בתי, חברתי, רעייתי -
ודברי איתם את שעל לבך,
ושירי,
וחגגי.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הענקת יציבות
בנית אל תוך האדמה
ודפקת מעגנים
לאוהל נע ברוח שהנני
נדה לגורלי
בבוקר שמשי
רב תקווה זה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
העצב נגמר
חכי
עוד מעט וייגמר
העצב נגמר
לא?
חכי
עוד מעט וייגמר
הימה שלו תטבע בים
הימה שלו תהיה אוהבת אדם
ותטבע בים
על מנת שלא להכביד
שלא להציף
אורח מתחשב הוא העצב
בכל העומקים
בכל הגבעות
אמרי זאת
אמרי זאת שוב
והאמיני
ואמצי

בובת הכאוס תיכף תיעלם
ימת העצב תטבע בים
עברך יתמוסס בתוך שלולית
 
למעלה