אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תעצומות נפש
- פותח הנושא יגאל רזון
- פורסם בתאריך
הציפור הלבנה11
New member
הילד החריג
הסיפורים שאמליץ לך הם יותר קבלת השונה או אולי שבירת סטריאוטיפים מקווה שיבירו לך תועלת. 1.ציפ ציפורה הציפור-ד"ר סוס 2.גומות החן של זהר-מאיר שליו 3.פרנצסקו והדרקון-נמצא כאן בפורום במאמרים אדם וטבע 4הנקודות הציבעוניות של פיתי החיפושית-חלי גולדברג 5.מפרשיות-נורית זרחי 6.הגמד גמדן והקוסם תותן-שלומית כהן אסיף רוב הסיפורים מתאימים לגילאי6-3 בהצלחה.
הסיפורים שאמליץ לך הם יותר קבלת השונה או אולי שבירת סטריאוטיפים מקווה שיבירו לך תועלת. 1.ציפ ציפורה הציפור-ד"ר סוס 2.גומות החן של זהר-מאיר שליו 3.פרנצסקו והדרקון-נמצא כאן בפורום במאמרים אדם וטבע 4הנקודות הציבעוניות של פיתי החיפושית-חלי גולדברג 5.מפרשיות-נורית זרחי 6.הגמד גמדן והקוסם תותן-שלומית כהן אסיף רוב הסיפורים מתאימים לגילאי6-3 בהצלחה.
שחרזדה האחת
New member
ברוך הבא להולנד- הילד החריג
לעיתים קרובות אני מתבקש לתאר את החוויות של לגדל ילד עם צרכים מיחודים, לנסות לעזור לאנשים רגילים שלא חולקים חוויה יחודית זואת להבין, לנסות לדעת את ההרגשה, אז זה כך: כשעומד להיוולד לך תינוק, זה כמו לתכנן חופשה אגדתיתתתתת באיטליה. אתה קונה ממפה וספר הדרכה, ומתכנן תוכניות נפלאות של מה תעשה ולאן תלך, גונדולות, פסל דוד, ועוד, אפילו לומדים להגיד מספר מילים באיטלקית, מתרגשים מאד מהחוויה הצפויה. חסר סבלנות כבר להוט לצאת, והנה מגיע היום המיוחל, נרגשים אורזים מזודות, יוצאים לדרך וכמה שעות אחר כך נוחתים, והדיילת אומרת: ברוכים הבאים להולנד- הולנד? אתם שואלים, מה זאת אומרת הולנד? אנחנו אמורים להגיע לאיטליה, כל חיי חלמתי להגיגע לאיטליה, אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתה בהולנד וכאן אתה צריך להישאר. הדבר החשוב שלא הגעתם למקום דוחה או נורא, עם רעב, מגיפות או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום שונה ממה שתיכננתם. עכשיו צריך לצאת ולקנות מדריך אחר, מפות אחרות וללמוד לדבר בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם לא פגשתם. אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה, אולי פחות מהודר, אבל רק מקום אחר, שונה. לאט מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה, ומתחילים להתבונן סביב, ורואים תחנות רוח, פרחים יפים, ואפילו אומנים מפורסמים. עדיין אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים בלנסוע ולחזור מאיטליה מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכם תמיד תאמרו: כן, שם גם אנחנו אמורים להיות, כך תוכנן, והכאב על אותו חלום אבוד ילווה אותכם תמיד תמיד. הנקודה החשובה היא שאם תבזבזו את חייכם בלהתאבל על חלום שלא יתגשם , לעולם לא תוכלו לראות ולהנות מכל הדברים הנפלאים והיחודיים שיש להולנד להציע לכם
לעיתים קרובות אני מתבקש לתאר את החוויות של לגדל ילד עם צרכים מיחודים, לנסות לעזור לאנשים רגילים שלא חולקים חוויה יחודית זואת להבין, לנסות לדעת את ההרגשה, אז זה כך: כשעומד להיוולד לך תינוק, זה כמו לתכנן חופשה אגדתיתתתתת באיטליה. אתה קונה ממפה וספר הדרכה, ומתכנן תוכניות נפלאות של מה תעשה ולאן תלך, גונדולות, פסל דוד, ועוד, אפילו לומדים להגיד מספר מילים באיטלקית, מתרגשים מאד מהחוויה הצפויה. חסר סבלנות כבר להוט לצאת, והנה מגיע היום המיוחל, נרגשים אורזים מזודות, יוצאים לדרך וכמה שעות אחר כך נוחתים, והדיילת אומרת: ברוכים הבאים להולנד- הולנד? אתם שואלים, מה זאת אומרת הולנד? אנחנו אמורים להגיע לאיטליה, כל חיי חלמתי להגיגע לאיטליה, אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתה בהולנד וכאן אתה צריך להישאר. הדבר החשוב שלא הגעתם למקום דוחה או נורא, עם רעב, מגיפות או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום שונה ממה שתיכננתם. עכשיו צריך לצאת ולקנות מדריך אחר, מפות אחרות וללמוד לדבר בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם לא פגשתם. אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה, אולי פחות מהודר, אבל רק מקום אחר, שונה. לאט מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה, ומתחילים להתבונן סביב, ורואים תחנות רוח, פרחים יפים, ואפילו אומנים מפורסמים. עדיין אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים בלנסוע ולחזור מאיטליה מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכם תמיד תאמרו: כן, שם גם אנחנו אמורים להיות, כך תוכנן, והכאב על אותו חלום אבוד ילווה אותכם תמיד תמיד. הנקודה החשובה היא שאם תבזבזו את חייכם בלהתאבל על חלום שלא יתגשם , לעולם לא תוכלו לראות ולהנות מכל הדברים הנפלאים והיחודיים שיש להולנד להציע לכם
שחרזדה האחת
New member
ועוד על הילד החריג. אמא,
אמא, אני עוד מעט אצל לעולם, אני יודע שהרבה זמן חיכית לי. 9 חודשים, חיכית לי ודמיינת איך אראה, אבל, אמא, יש לי משהו להגיד לך, אני לא בדיוק מה שאת מחכה לו, את מבינה- אני לא בדיוק מה שרצית. אני אחר. אני מפחד אמא. אני מאד רוצה שתרצי אותי. הייתי מאד רוצה שתאהבי אותי. אני רואה אור, אני כבר בחוץ. הגעתי אמא, תחבקי אותי! תחזיקי אותי קרו באליך. את בוכה, אני יודע- גם אני! את תתרגלי אלי. אבל אני מבקש ממך אמא: תעזרי לי, תעזרי לי להתרגל להיכנע. ואם קשה לך- אני אלחם לבדי. אני אראה לכולם, אמא, שאני יכול לצמוח ולפרוח. אני יכול להיזתקף ולעמוד על רגלי., אולי לא אעבוד כל כך ישר, אולי לא תמיד יבינו אותי ואת מה שאומר, אבל תגידי להם, אמא, שאני אל רוצה את הרחמים שלהם, אני לא רוצה רחמים של אף אחד.. אני בן 27, שלא ילטפו לי את הראש וישאלו: מה שלומך מותק? איך אתה מרגיש?- אהלן- זה מספיק. יש לי קשיים, ולא תמיד אני מצליח, אבל בתוכי, אמא, פועם לב שיודע לאהוב, שיודע לשנוא, שכואב ופורץ בצחוק כמו כל אדם אחר- אני אדם, אמא, כמו כל אחד אחר, אני אדם אמא,, אני אדם. תצפו ממני ללכת בדרך כל אדם- ואני אלך בדרכו. גיליתי שאני יכול ועכשיו אתחיל לעמוד זקוף. רופאים בדקו אותי, פסיכולוגים, מדריכים..- תגידי להם , אמא, שילמדו אותי דברים, אבל יותר מכל אני רוצה שילמדו אותי איך לא להזדקק להם. פתחו לי דלתות- שיניחו לי לעבור בהן בכוחות עצמי. אני , ורק אני, אדאג שהדלתות לא תסגרנה יותר. אני יכול, אמא, אני יכול. אני אומר לך זאת היום. נכתב על ידי: אריה פינקוביץ. והוקרא בכפר תקוה.
אמא, אני עוד מעט אצל לעולם, אני יודע שהרבה זמן חיכית לי. 9 חודשים, חיכית לי ודמיינת איך אראה, אבל, אמא, יש לי משהו להגיד לך, אני לא בדיוק מה שאת מחכה לו, את מבינה- אני לא בדיוק מה שרצית. אני אחר. אני מפחד אמא. אני מאד רוצה שתרצי אותי. הייתי מאד רוצה שתאהבי אותי. אני רואה אור, אני כבר בחוץ. הגעתי אמא, תחבקי אותי! תחזיקי אותי קרו באליך. את בוכה, אני יודע- גם אני! את תתרגלי אלי. אבל אני מבקש ממך אמא: תעזרי לי, תעזרי לי להתרגל להיכנע. ואם קשה לך- אני אלחם לבדי. אני אראה לכולם, אמא, שאני יכול לצמוח ולפרוח. אני יכול להיזתקף ולעמוד על רגלי., אולי לא אעבוד כל כך ישר, אולי לא תמיד יבינו אותי ואת מה שאומר, אבל תגידי להם, אמא, שאני אל רוצה את הרחמים שלהם, אני לא רוצה רחמים של אף אחד.. אני בן 27, שלא ילטפו לי את הראש וישאלו: מה שלומך מותק? איך אתה מרגיש?- אהלן- זה מספיק. יש לי קשיים, ולא תמיד אני מצליח, אבל בתוכי, אמא, פועם לב שיודע לאהוב, שיודע לשנוא, שכואב ופורץ בצחוק כמו כל אדם אחר- אני אדם, אמא, כמו כל אחד אחר, אני אדם אמא,, אני אדם. תצפו ממני ללכת בדרך כל אדם- ואני אלך בדרכו. גיליתי שאני יכול ועכשיו אתחיל לעמוד זקוף. רופאים בדקו אותי, פסיכולוגים, מדריכים..- תגידי להם , אמא, שילמדו אותי דברים, אבל יותר מכל אני רוצה שילמדו אותי איך לא להזדקק להם. פתחו לי דלתות- שיניחו לי לעבור בהן בכוחות עצמי. אני , ורק אני, אדאג שהדלתות לא תסגרנה יותר. אני יכול, אמא, אני יכול. אני אומר לך זאת היום. נכתב על ידי: אריה פינקוביץ. והוקרא בכפר תקוה.
שחרזדה האחת
New member
ליגאל- מקוה שעזרתי.
אם תספר ולמי , אנא הגד לנו איך עבר הסיפור לאחרים שזקוקים לעידודים ולחיזוקים. אני עובדים עם החריגים ולא עם עם הוריהם , כי הם מבוגרים.
אם תספר ולמי , אנא הגד לנו איך עבר הסיפור לאחרים שזקוקים לעידודים ולחיזוקים. אני עובדים עם החריגים ולא עם עם הוריהם , כי הם מבוגרים.
שחרזדה האחת
New member
ולילדים , יכול להשתמש בסיפור שלי
ראש ראש, שנמצא במאמרים, סיפורי ילדים. אני עובדת עימם והם מדהימים. יישר כח.
ראש ראש, שנמצא במאמרים, סיפורי ילדים. אני עובדת עימם והם מדהימים. יישר כח.
שלושה סיפורים
ישנם שלשוה סיפורים שאני מכיר ארשום את שמם (לא בא לא להקליד את כל הסיפור) אם אינך מכיר אז אקליד אותם למחשב. 1. הסיפור עם הילד שבא לבית הכנסת ביום הכיפורים - ומחלל בחליל. 2. החסיד התמים שהיה מניח חלה בבית הכנסת ובטוח שאלוהים אכל אותה (השמש אכל אותה). 3. די דומה - החסיד התמים שהיה מברך את בניו בכל יום שישי ביציאה מבית הכנסת ובמקום לומר עליהם ברכת כהנים היה קורא את קורבן השבת. האם אתה מכיר את הסיפורים הללו, או שמא, וזו שאלה לגבירה, האם הם מופיעים האתר.
ישנם שלשוה סיפורים שאני מכיר ארשום את שמם (לא בא לא להקליד את כל הסיפור) אם אינך מכיר אז אקליד אותם למחשב. 1. הסיפור עם הילד שבא לבית הכנסת ביום הכיפורים - ומחלל בחליל. 2. החסיד התמים שהיה מניח חלה בבית הכנסת ובטוח שאלוהים אכל אותה (השמש אכל אותה). 3. די דומה - החסיד התמים שהיה מברך את בניו בכל יום שישי ביציאה מבית הכנסת ובמקום לומר עליהם ברכת כהנים היה קורא את קורבן השבת. האם אתה מכיר את הסיפורים הללו, או שמא, וזו שאלה לגבירה, האם הם מופיעים האתר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.