תעזרו לי לחשוב רגע

[מותק 9]

לצערי אין מישהי אחרת להעזר בה

בדרך כלל אני עובדת עד 15:30 ואני לבד בתפקיד - אין מי שיעזור.
אם כי אני מאמינה שאפשר למצוא דרך לגבות אותי - לעשות תורנות בין שאר האנשים במשרד לענות לטלפונים, להעביר את הטלפונים אליי או להחליט שבשבועיים האלו יום העבודה מתקצר.
לא יודעת.
בחיים לא עמדתי בסיטואציה כזו ונראה לי שלאור המצב הציפייה שלי להבנה היא הגיונית

 

[maysher]

נראה לי שלצאת שבועיים מוקדם ב13:30 באמת לא יראה בעין יפה

אבל אולי יש אפשרות לאיזה פאזל?
נניח יום הילדון איתך בעבודה, יום את מוצאת חברה שתקח אותו (אין לו חברים בחופש?)
יום הוא מתלווה לאביו לעבודה. יומיים הוא עם הביביסיטר ואת יוצאת מוקדם, אבל לא רצוף אלא נניח יום שני ויום רביעי.
שווה גם לבדוק מודעות ביד 2 ולמצוא תיכוניסטית נחמדה שתשמור על הילד. לא מדובר בילד קטן, הילד כבר בן 6 וזה יכול להיות פתרון לא רע.

 

[numi70]

מה עם חבר מהגן?

אולי לנסות לסדר סידור עם ההורים האחרים מהגן שכל יום אמא אחרת שומרת? ואז תצטרכי לקחת חופש או לעבוד מהבית רק בחלק מהזמן?

 

[סקרלט אוהרה 2]

לצאת שבועיים באחת וחצי? לא מכירה בוס שיסכים.

אני מביאה מישהי בתשלום שתשמור עליהן למשך 8-9 שעות ביום. אכן יקר, אבל אני מעדיפה את זה על ג'ינגול בלתי פוסק. בחלק מהזמן יהיה לי סידור ליום פה יום שם.

אם זה לא בא בחשבון מבחינתך - האבא יצטרך להתגייס, ואז תוכלו לנהל מערכת גמישה יחסית. לפעמים הילד יהיה איתך, לפעמים איתו, לפעמים האבא יישאר איתו נניח עד 10 בבית ויבוא מאוחר לעבודה, ואת תבואי באותו יום מוקדם מאד ותוכלי לצאת מוקדם מאד ואז הבייביסיטר תהיה לפחות שעות, ואולי הבייביסיטר יכולה להביא אותו אליך לעבודה אם זה במרחק נסיעה קצרה או הליכה?

 

[פרת וחידקל]

מה קורה עד אז? הוא במסגרת עד אמצע

אוגוסט, או שאת בחופש עכשיו שבועיים ואז היה אמור לנסוע לסבאסבתא? ומה מצב ימי החופש שלך? יש לך ימים לתת או לא? אני שואלת כי אם הוא במסגרת עד אז ולך יש ימי חופש, והמכשול היחידי הוא חוסר ההבנה של הבוס - קחי את הבוס לשיחה (לא במייל), תגידי לו שיש לך ילד, שיש חופש גדול, שהמצב הנורמלי הוא שהורים לא זמינים לעבודה 100% מהזמן בחופש הגדול, שנכון שלא תכננת מראש שכך יהיה אבל המצב עכשיו לא מאפשר שייסע לסבא וסבתא לשבועיים, ושאת רוצה לדבר מה הכי נוח - שתעבדי חצאי ימים, שתעבדי מהבית, שתקחי חופש X ימים. אחרי שתחליטו ביחד מה נוח לשני הצדדים - תשתמשי בבייביסיטר במה שנשאר. בעיניי עדיף שיהיה גם כמה ימים בחופש לגמרי אתך אם זה אפשרי, אבל זה כבר תלוי בך.

אם את מנצלת את ימי החופש עכשיו, או שלא נשארו לך מסיבות אחרות ולקחת עוד ימי חופש זה בעצם להיכנס למינוס שעות ולקבל את ברכתו של הבוס לכך, המצב קצת שונה ומי הבוס שלך וכמה הוא יכול לבוא לקראתך ולאפשר נניח עבודה מהבית בשעות גמישות. אואם את חושבת שעדיף שלא תחתכי שעות או תקחי ימי חופש - תתחילי לחפש פתרונות אלטרנטיביים לבייביסיטר - אולי מישהי יותר זולה, או מישהי שתשמור עליו יחד עם ילד אחר שאתו הוא כן מסתדר? יש קרובי משפחה אחרים שיכולים לקחת על עצמם יום או שניים?

 

[moma422]

אם את יכולה להתנהל מול הבוס כמו שפרת הציע זה יהיה ממש

טוב
להסביר שהמלחמה עלולה לגרום לשינוי לא צפוי בתוכנית ושאת צריכה להערך לאפשרות ומה אפשר לעשות כדי שהמשרד יפגע כמה שפחות אבל בהתאם לאפשרויות שלך.
את לא יכולה לצפות שאת תעמידי תוכנית והוא מיד יסכים (הוא לא ממש מבין את הענין לעומק) ואז תכף להאשים אותו שהוא לא מסכים בגלל שאין לו ילדים ואת היחידה עם ילד... כאילו הוא חייב לקבל את ההצעה שלך. תחשבי על מה שיש לך להציע. אל תגידי שהילד לא מסתדר עם הילד השני אלא שהביביסיטר יכולה רק עד 13:00 בדר"כ .
&nbsp
מאוד חשוב שהשיחה תהיה ענינית ולא ריגשית ברוח של "מה כבר ביקשתי?"
&nbsp
תסבירי שזו רק תוכנית חירום ושאם הכל ילך בסדר אז בכלל לא תהיי בעיה. וחשוב שתשלחי לו מייל סיכום על השיחה כדי שלא יהיו אי הבנות במקרה ש.
&nbsp
&nbsp

 

[rnavina]

מצטרפת ומוסיפה שתחשבי את על האפשרויות הקיימות ואז תציעי

לו את מה שרלוונטי.
להפיל על המנהל שאת צריכה לצאת בעוד שבועיים באחת במקום בשלוש וחצי למשך שבועיים נשמע לי לא סביר. נשמע לי סביר ששני הצדדים יתגמשו לאור המצב.

 

[לאאט ובזהירות]

תחפשי קייטנה

בטוח יש עוד קייטנות פרטיות שפועלות גם במהלך אוגוסט.
תבררי בגן, במתנ"ס, אצל חברות, איזה עוד אפשרויות יש.
תשלמי על כמה ימים שרק אפשר, ואת השאר תחלקו ביניכם, ועם קצת בייביסיטר, ואולי עד אז ירגע כאן קצת.
&nbsp
זה לא יהיה זול, אבל קשה לי להאמין שבוס יקבל בהבנה היעדרות כזו.

 

[פרת וחידקל]

למה לא? בהנחה שנשארו לה ימי חופש, למה שבוס לא יבין

שעובדת מנצלת ימי חופש שלה בחופש הגדול? אולי יותר מנומס לעדכן בתכניות לחופש חודשיים מראש ולא שבועיים מראש, אבל אם היא רוצה לקחת כמה ימים או חצאי ימים זה לגמרי בסדר.
(ואולי אני לא מבינה כלום בשוק העבודה האמיתי. צריכה לברך כל יום על הגמישות במקום העבודה שלי).

 

[rnavina]

לא מדובר ביום-יומיים חופשה אלא בעבודה של חצאי ימים למשך

שבועיים. לא כל עבודה מאפשרת גמישות כזו ולא כל מנהלת תאפשר זאת. מעבר לכך, אני מניחה שגם הסיבה משמעותית. בחופש הגדול יש כל מיני פתרונות. אם חס וחלילה היה מדובר באשפוז של קרובת משפחה מדרגה ראשונה אז זה היה אחרת, לדעתי.

 

[לאאט ובזהירות]

השאלה כמה

אם היה מדובר על חופש של 4 ימים אולי, או אם היה מדובר על שבוע של חצאי ימים.
במקרה כזה, נשמע שמדובר על היעדרות של הרבה זמן יחסית. לצערי, יש בוסים שזה ממש לא מתאים להם, ולא מקבלים את זה בהבנה בכלל.
&nbsp
(וכמובן מצטרפת לסוגריים שלך. אני רואה שרשורים כאלה כל שנה, על איך אנשים עושים סלטות באויר כדי למצוא סידור לאוגוסט, ומודה על כך שמצבי בכלל לא רע)

 

[פרת וחידקל]

אולי באמת חצאי ימים לא מתאים לכל מקום עבודה

(אם כי יש מקומות שמאפשרים לקחת חצאי ימים), אבל אולי היא יכולה לקחת כמה ימי חופש שלמים ואז להשאיר אותו עם הבייביסיטר כמה ימים ארוכים? עצם הרעיון של ניצול ימי חופש בחופש הגדול לא צריך להיות כל כך מוזר לשום בוס.

 

[לאאט ובזהירות]

לא מוזר

אבל בהחלט מחזיר אותנו לסוגיית עבודה-ילדים, ולידיעה שיש מקומות עבודה ובוסים שלא רואים העדרות בגלל ילדים בעין יפה בשום זמן. (ונשמע שבמקרה הזה ספציפית יש בהחלט גם חוסר רגישות לצירוף של אוגוסט והמצב)
&nbsp
&nbsp

 

[rnavina]

אבל בדרך כלל יש שני הורים שיכולים לקחת חופשה.

אצלנו לצערי אני לא יכולה לקחת באוגוסט חופשה כי זה שיא הלחץ ולכן בן זוגי לוקח שבועיים חופשה, אבל הוא הודיע עליה כמעט חודשיים מראש.

 

[פרת וחידקל]

ואם זה לא בגלל ילדים? אם עובד רוצה "סתם" לנצל את ימי החופש

שלו? הבעיה היא בהתרעה הקצרה? אילו היא הייתה מודיעה ביוני שתיקח חופש באוגוסט זה היה בסדר? אני מנסה להבין איפה פה בדיוק הבעיה - אם הקושי נעוץ במחסור בימי חופש, בהתרעה קצרה מדי על ניצולם או באופן עקרוי בחוסר מוכנות של הבוס לאשר חופשה לעובדת.

 

[לאאט ובזהירות]

לא יודעת

השאלה שלך כללית, ואני מניחה שהתשובה משתנה לפי כל מקרה פרטי.
בעולם אופטימלי, התשובה היתה שהכל לגיטימי, ושכל בוס יבוא לקראת העובד שלו עד כמה שרק אפשר. בעולם האמיתי, זה לא תמיד קורה, ויש עוד שיקולים שצריך לקחת בחשבון.
&nbsp
(אני באמת לא האדם הנכון לשאול, כי המציאות שלי שונה מאד. אני רואה סביבי שזו לא הנורמה, וכנראה שהרבה יותר מסובך בדרך כלל)

 

[מותק 9]

את יודעת - בשנה וחצי שאני פה לקחתי ימים בודדים של חופשה

במקרה יצא שבשבוע הראשון של ה"מבצע" לקחתי יומיים וחצי בתחילת השבוע בגלל שחמותי נפטרה, ומיד אחר כך התחיל הבלגן, והיה עוד יום שאחד הילדים היה בבית ושמע פיצוץ חזק, התקשר אליי מבוהל לאללה, אמר שלא הייתה אזעקה אבל היה פיצוץ שהרעיד את הבית והוא חושב שנפל משהו בחצר.
הוא פשוט ירד לממרתף, לממד עד שהגעתי.
זה היה שאחת וחצי.
למחרת ננזפתי קשות על ידי המנכ"ל שאמנם לא באשמתי אבל נעדרתי הרבה, וגם כשאני פה קשה לי להתרכז (דא!!).
זה מאד הדגיש לי את חוסר ההבנה והרגישות.
אני, למשל, מתפקדת מצויין באזעקות, כשאני בחוץ פחות ובנהיגה לא התנסתי למזלי, אבל כשמגיעות אלי שמועות על אירועים ברצועה, ולצערי הן מגיעות אליי בשלב ראשוני מאד מאד, ויש כמה שעות טובות עד שהתמונה מתבהרת, אז קשה לי מאד לתפקד, החרדה לאחי ולחיילים האחרים משבשת את היכולות שלי.
לא מובן לי האטימות, והפליאה לקושי.
כלומר מובן לי - כי שני המנהלים שלי ללא ילדים, וחיים בעולם כנראה הרבה יותר רגוע משלי, (אחת מהן אגב, נכנסה לאמאמא של הלחץ כשרקטה התפוצצה בעיר המגורים של הוריה, אבל למחרת כשהתפוצצה 100 מטר מבית ההורים שלי ונגרם להם נזק - לא הבינו למה אני נסערת).
הייתי רוצה לראות אותה שוומרת על קוליות כשההורים שלה בוכים מבהלה בטלפון והיא לא יכולה לעשות כלום כדי לעזור.
נראה לי שפה נכנסו לשגרה, והתרגלו....


לבית ההורים שלום אגב, כמה מנורות ותריסים ניזוקו, ונבהלו מאד מאד. עבר...

 

[moma422]

תשמעי את בסטרס ובצדק רב

אבל את מחפשת אמפטיה במקום הלא נכון=אצל הבוסים שלך.
עזבי את ההשוואות ואיך הם ואיך את וכו... זה ממש לא משנה. עכשיו יש בעיה שצריך להתמודד איתה באופן יצירתי.
המצב הטוב שהם היו בוגרים ומבינים ואז מן הסתם לא היתה בעיה .אבל הם צעירים ולא מבינים (כך אני מתרשמת).
רגשות סוערים לא יועילו לך לדעתי במקרה הזה.
&nbsp
תסבירי את הצרכים ושאת מוכנה לקחת ימי חופש... שאת אכן נמצאת במתח אבל כרגע אין מה לעשות עם זה ומילים כמו "תירגעי" ממש לא עוזרות לך.
כמובן שמבחוץ קל יותר להשיא עיצות כאלו, אבל באמת שאת מחממת את עצמך וזה לא עוזר לך, גם לא להתמודד עם המתח.

 

[פרת וחידקל]

טוב, אז אני לא יודעת מה לומר לך

(חוץ מזה שאם הייתי עובדת אצלכם היו מפטרים אותי מזמן).

 

[יוליק12]

ומה עם ימי מחלה? אין לך כאלו שאת יכולה לנצל?

לא אידאלי אבל הם לא משאירים לך הרבה ברירות. נשמע שהם חיים ביקום מקביל.