אפילו אם תהיה תוכנית מסודרת , לא בטוח שתוכלי לראות שיפור (ממה שאת מגדירה כשיפור
אבל זה לא אומר שלא יהיה שום דבר בפנים . לדברים לוקח זמן לצאת החוצה, אפילו כשהם קיימים בפנים.
לעמוד עם סטופר ולבדק מתי כבר יקרה שיפור - זה מדכא. אבל להסתכל אחורה ולבדוק מה היה ולאן הגענו (לפני שנה, לפני חודשיים) - זה מעודד .
לגבי תמונות - ייתכן שהוא לא מבין למה את מתכנוות. ילד א"ס יכול להכיר את האדם (קרוב משפחה) אבל לא לקשר שהתמונה שלו מתארת את האדם עצמו , ועוד את השם של האם הספציפי. מבחינתו זה יכול להיות נייר עם תמונה של בן אדם. אם לאדם האמיתי קוראים זרובבל , הוא יכול לא לדעת שגם למי שנמצא על התמונה צריך לקרוא זרובבל.
תנסי לעשות דבר כזה: קודם כל כשהבת לידכם (נניח , זרובבלה