תסמינים שהם רק שלו...?!

נתמי72

New member
תסמינים שהם רק שלו...?!

אז כבר קראתי והבנתי שנידנוד , ניפנוף בידיים,הכנסת אצבעות לפה הם חלק מהעניין.

לבני יש תופעה שהוא שוכב על הריצפה מותח חזק ידיים ורגליים ,מכניס את הראש בין הידיים וככה יכול להיות לפחות רבע שעה
הוא מרבה לעשות את זה. בכדי שהוא יפסיק אני מתחילה לשיר לו שיר או מתחילה בהקראת סיפור או לחילופין מדליקה הטלויזיה
כלומר בכדי שהוא יפסיק אני צריכה לעניין אותו בדבר מה שהוא אוהב אם אנחנו סתם מפרעים לו ומושבים אותו הוא מתעצבן/בוכה.

יצא שהוא עשה זאת גם ליד הרופאה ההתפתחותית באיבחון והיא חשבה שאולי זו אוננות (להזכיר שהוא בן שנתיים)

תופעה מוכרת או שיש לו בלעדיות..?
 
בואי נסכם שכל ההתנהגויות האלו הן חלק מהאוטיזם

שלו.
מה זה משנה אם זה ייחודי או לא? הבן שלי כשהוא מתוח מתחיל להסתובב כמו פורפרה ולפתוח את כל הדלתות של כל מה שיש בבית, לגעת במה שבפנים, להוציא דברים החוצה ואם אפשר לפזר אותם על הריצפה. את חושבת שזה משנה אם זה ייחודי לו או שעוד מליון אוטיסטים עושים את זה? בסוף אני צריכה לטאטא, זה מה שמעניין אותי...

השאלה, מה מפריע לך בהתנהגות הספציפית הזו?
למה את צריכה שהוא יפסיק?
האם זה מסיבה פרקטית לדוגמה, שאת צריכה ללכת לאנשהו והוא שוכב על הרצפה ולא מוכן לצאת?

איכשהו מהאופן שהתנסחת, נשמע לי שמפריע לך שהוא עושה את זה כי אלו התנהגויות לא מקובלות או כי אז רואים שהוא אוטיסט.
אלו רגשות טבעיים, אבל אני אנסה להאיר לך את זה מהזווית שלו -
בואי נניח שהוא עושה את זה כי הוא זקוק לסגור את עצמו מפני הצפה חושית שהוא לא עומד בה. זו התנהגות של הרגעה עצמית כשהוא מרגיש מתוח והוא מאוד קטן מכדי לעבד את ההצפה שלו בצורה אחרת. בזה שאת מפריעה לו באמצע, כי זה דוקר לך בעין, את שוללת ממנו את אמצעי ההרגעה הזה שהוא לא הרסני ולא פוגע בכם או בסביבה ובסה"כ לא נראה כמו איך שילדים אחרים מתנהגים.
ילדים עושים כל מיני דברים להרגיע את עצמם, אוטיסטים או לא ולרוב כשהם מתבגרים ורוכשים כלים נוספים, הם מפסיקים עם ההתנהגויות האלו.
למה שלא פשוט תתני להתנהג ככה, כל עוד זה לא פוגע בהתנהלות המשפחתית?
 

נתמי72

New member
בסוף אני אפנים...

את צודקת. בסופו של דבר כל השאלות ששאלתי בפורום עד כה, כולן סובבות סביב הדאגה שלי לעתיד.

כשהוא שוכב בבית ועושה זאת , זה פחות מפריע לי, זה מדאיג אותי ברגע שאני חושבת על העתיד ומדמיינת אותו ילד בן 8...9 עושה זאת במקום ציבורי.

אני מודה לך שרשמת לי כביכול מהזוויות שלו כי זה נשמע נכון והגיוני. למשל קלינאית התקשורת שמטפלת בו כרגע המליצה לי לא לתת לו לשקוע כך ולהציק לו כשעושה זאת בכדי "לעורר" אותו.
 

dina199

New member
תפסיקי לחשוב על גיל 7-8 (או 20
).

האם זה יעזור אם אני אגיד את זה עוד 20 פעם ?
 
אני חושבת שכל התנהגות מסוג כזה ואולי בכלל

שרוצים שתיפסק, כדאי לגשת אליה ממקום של חמלה.
הדאגה שלך מאוד מובנת ואף בלתי נמנעת, אבל בכל זאת את והוא נמצאים כאן ועכשיו.
עוד שבע שנים יהיה לך הרבה יותר ניסיון בלהיות אמא של אוטיסט ואת תדעי הרבה יותר טוב מה היכולות שלו, על מה לוותר וממה להימנע.
עוד שבע שנים, יהיה לך ילד בן תשע עם הרבה יותר כלים לבטא את עצמו ולהתמודד ממה שיש לו היום.
אבל עכשיו, זה מה שהוא יכול. אז נכון, זה מראה שהוא אוטיסט. אבל זה לא פוגע באף אחד ועוזר לו. אז למה להילחם בזה? הוא עוד ישתנה לך מאה אלף פעמים עד הגיל המדובר.

לצד זה, אזכיר שאוטיסט הוא גם בנאדם ובני אדם לא אוהבים כשמציקים להם ולרוב זה לא מוציא מהם את המיטב.
לי למשל, יש עודף משקל. אבל אם הבנזוג שלי היה בודק מה אני אוכלת ואומר לי שש עשרה פעמים ביום שכדאי שאני אוכל פחות או משהו אחר, לא הייתי משתגעת על זה בלשון המעטה ואני די בטוחה שזה לא היה גורם לי לשנות את התנהגותי. מה שכן זה היה גורם לי זה לפתח אנטי חד משמעי לבנאדם.

עיצה טובה יותר לדעתי היא להבין מה גורם להתנהגות הזו ואז לעבוד עם מה שמאחוריה, במידת האפשר. בכל זאת בן שנתיים.
 

dina199

New member
ממתי מתיחת גןף זה אוננות?


כל אחד מתמתח.
אז אצלו אולי הצורך בהתמתחות יותר גדול. כמו כל עניין של ויסות חושי.
 

נתמי72

New member
במתיחה הזו שלו...

יש גם סוג של רעידות לכן היא חשבה על זה...

וחוץ מזה יקירה, מתה כבר להפסיק עם המחשבות על העתיד שסתם מבאסות אותי מעציבות אותי עד מאד כביכול בניתי לקטנצ'יק הזה
את התסריט הכי שלילי למרות שאני דרככן מבינה שאי אפשר לדעת כרגע על העתיד...
 

dina199

New member
אז מה אם יש רעידות ?

במתיחה של שרירים יכולות לניות רעידות .
אם אצל הגברת הנכבדה כל ירעידה מעידה על אוננות, משהו חסר לה
 

נתמי72

New member
לצערי דווקא ריפוי בעיסוק...

אין לו כרגע כי המרפאה נסעה לחודשיים לחו"ל ולא מיהרו לתת לו מחליפה כי ידעו שעומד להיכנס למעון השיקומי.

בזמנו אמרו לנו שזה קשור לנושא הגרייה.
 

נתמי72

New member
יכנס למעון בתחילת אוקטובר...

ובמכון להתפתחות הילד לא דאגו למחליפה.
 
אספר לך סיפור על בני,

שאינו אוטיסט כלל וכלל.

כהוא היה קטן (בן שנתיים בערך) כל הליכה שלי אתו למכולת הוא היה נשכב על הרצפה וצורח במבה! הוא היה מכה באגרופיו הקטנים על הרצפה וגם ברגליים. המראה היה קורע לב, אבל אני לא קניתי לו במבה, אם זה לא היה מתוכנן לקנות במבה.
כמובן, שאנשים צפו מדי פעם בי ובו. ואני חשבתי לעצמי, הרי אם הוא היה בן חמישים - זה היה נראה ממש מגוחך, וכל פעם הייתי מדמיינת אותו בן חמישים עושה את זה....

זה הצחיק אותי, כי ברור שזה לא מה שיקרה כשהוא יהיה בן חמישים.

הבן שלי ממש רחוק מלהיות בן חמישים, אבל אני יכולה להרגיע אותך: הוא לא עושה את זה.
למה? כי הוא גדל. הוא השתנה.

את כל הזמן שואלת מה יקרה כשהילד שלך יהיה בן... (כל פעם מספר אחר) אם הוא ימשיך לעשות (לא חשוב איזו התנהגות).
כשבכלל לא בטוח שהוא ימשיך לעשות את זה או שעד אז זה יהיה בכלל חשוב לך אם הוא עושה את זה או לא.

תני לילד שלך לגדול בשקט! את לוקחת אותו לאבחון, ועד אז תשתדלי להנות ממנו ולראות כמה דברים מתוקים הוא עושה ביום אחד.

היום הסתכלנו על סרטי וידאו שצילמנו כשהילדים היו קטנים. זה היה מאוד נחמד וגם מעניין לראות איך הם השתנו לגמרי. ואפילו הילד שהלך לכל מקום עם שני מוצצים, כבר לא משתמש אפילו באחד...
 

נתמי72

New member
אתן צודקות, זו כנראה הדפיקות שלי...

העתיד שכל הזמן "קופץ" מפחיד/מלחיץ אותי

כולי תקווה שעם הזמן זה יעבור.

ושוב תודה לכולן
 

dina199

New member
העתיד מטריד את כולם


פשוט המחשבות עליו לא עושות שום דבר מבחינה מעשית
 

TikvaBonneh

New member
זו לא דפיקות

אחד התפקידים החשובים שלנו בתור אמהות הוא לדאוג לעתיד של הילדים שלנו.
זו המהות של חינוך.
אנחנו מחנכות ילד עכשיו כדי שבעתיד הוא יתנהג יפה.
החדשות הטובות הינן שהילד שלך צעיר מאוד, ויש לך את כל הזמן שבעולם לחנך אותו ולשנות את ההתנהגות שלו.
לבן שלך יש עוד המון מה ללמוד. זה יהיה קשה, וזה מתסכל לפעמים, ביחוד מפני שילדים אחרים פשוט קולטים מהאויר דברים שאצלנו דורשים עבודה קשה, אבל זה משתלם.
את בתחילת הדרך. אם תשקיעי בחינוך של הילד, בעיקר במסגרת חינוכית טובה ומתאימה, הדרך תהיה מוצלחת.
 

נתמי72

New member
תודה Tikva ו dina

כולי תקווה שבקרוב כשתהיה לו תוכנית עבודה מסודרת יותר (במעון) אני אוכל לראות שיפור.

יש לי תחושה שהריצות לטיפולים והעבודה בבית שאנו עושים איתו היום לא מספיקים.

ביומיים האחרונים אני מראה לו תמונות של ביתי הבכורה ושל האחיין שלי שתמיד ידע לנקוב בשמם ולא, הוא לא עונה לשאלתי מי זו? מי זה?

זה מסוג הדברים שיכלו להפיל אותי בקטע של מחשבה על העתיד אבל אני מחזיקה עצמי...נראה לי שהימים שאני over מודאגת לא עושים כאן טוב לאף אחד בבית.

אז שוב ארצה להודות לכן וכל מי שהגיבה...
 
למעלה