תסכול

[מתעוררת לחלום]

תסכול

יש לי ככ הרבה דברים לעשות, ומשימות, ופרוייקטים, ועבודות, שבסוף אני לא עושה כלום, פשוט כלום במשך שעות.
מסתובבת חסרת מנוחה בסיבובים סביב עצמי, כועסת על עצמי, ובגדול- נכנסת ללופים מאוד לא טובים שמובילים למקומות שלא כדאי להיות בהם.

מישהו\י מזדהה\מכיר את המצב הזה ויש לו פתרונים?
אני כבר ממש מיואשת מהמצב הזה.
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהבת את הדברים שאני עושה... פשוט משהו מנתק אותי ולא מאפשר לי להתחיל לזוז מהמקום.

מקווה שאני מובנת, לפחות קצת..

תודה על המקום

(יאיי אייקון חדש?)

 

[ניק37]

מכירה

אני גם נמצאת בתקופה מאוד עמוסה עכשיו. לימודים, עבודה, חתונה וכ'ו.. המון המון עומס. מרוב עומס אני לא עושה כלום!! לא מצליחה ללמוד, לא לעשות סידורים. הראש שלי נמצא בהמון מקומות רק לא במה שצריך לעשות. בסוף, מאוחר בלילה או כמה שעות לפני השיעור שאני מעבירה אני תופשת את עצמי ומצליחה איכשהו לעבור.
אבל - אם כל זאת, בעבר זה הכניס אותי למקומות מאוד לא טובים. גם שזה היה עומס של דברים שאני אוהבת. אך כיום אני לא נותנת לזה להכניס אותי למקומות לא טובים. יש לי מטרות, יש לי עתיד.. ואני כל הזמן חושבת על זה ולא נותנת לי ליפול..
אולי זה גם משהו שיכול לעזור לך? להסתכל קדימה? לצפות למשהו? או להיזכר על נפילות בעבר ולרצות למנוע אותם כ"כ שזה יתן כח להמשיך רק לא ליפול?
3>

 

[מתעוררת לחלום]

קודם כל מזל טוב!!!!

עוד לא יצא לי לאחל לך אז תודה על ההזדמנות
וזה בדיוק זה, מרוב עומס בסוף לא עושים כלום.
אבל אולי פשוט יש תקופות כאלו וצריך לקבל את זה.
מה גם שזו תקופה מתוחה בכללי בארץ וזה כנראה גם משפיע עלי...

 

[ניק37]

תודה!

איזה כיף זה לקבל המון איחולים פה מכולם בהזדמנות הזאת אני יגיד לכולם תודה על כל הברכות וההתרגשות יחד איתי.
היום בבוקר היה לי מבחן ממש קשה. אתמול כל היום אני לא הצלחתי ללמוד. בעיקר בגלל מה שקורה בארץ. בראש נמצא במקום. איך אפשר להתרכז על לימודים כשאני יודעת שהעם שלי בדרום נמצא ממש בסכנה! סיפרתי למורה שהתארסתי אז היא אמרה שאני לא אדאג והיא תעביר אותי את הקורס.
עכשיו יש לי עוד עבודה למחר, אבל היא לא תתחשב בי. ובמקום לעבוד, אני שקועה ב ynet עם העיניים ואם האוזניים בחלון, מתה מפחד לשמוע צבע אדום!
למרות שלא אני פתחתי את ההודעה, היא היתה בשבילי ממש במקום. את כתבת בשבילי.
אז תודה רבה,
והמון בהצלחה!!!

 

[lital172]

מוכר לגמרי..

לפעמים הדברים שצריך לעשות מול העיניים ובכל זאת קשה להתרכז.. ומשהו לא שקט בפנים. אני מציעה לך אולי ללכת לבית קפה עם החומר. להתנתק ממה שיכול להפריע. להזמין לך כוס קפה טוב ולאט לאט להתחיל לשנן ולזכור וללמוד. . לעשות הפסקות בין לבין. אולי גם ללמוד עם חברה.. לפעמים זה עוזר שיש עוד מישהו לידנו.. . להגיד לעצמך הנה אעשה ככה וככה ואז אוכל גם להתפנות לדברים אחרים ולהיטען מחדש... ותמיד יכול לעזור זו קובית שוקולד טובה וטעימה. . .

 

[levshavur]

לליטל

שלום לך,
אני שמחה על הרצון שלך לעזור ולתרום מהניסיון שלך, רק רציתי להזכיר שציון של מאכלים בפורום זה לא לפי התקנון.
לבשה

 

[lital172]

אוי צודקת.

תודה שסבת את תשומת ליבי... מצטערת... תמחקו את ההודעה.

 

[lital172]

הסבת

 

[מתעוררת לחלום]

לבשה, נראה לי תגובה קצת מוגזמת...

עברתי על תקנון הפורום בעיון ולא מצויין שם שאסור לפרסם שמות של מאכלים. בטח לא בהקשר בו ליטל ציינה אותו. באם אני טועה אשמח שתפני אותי לסעיף הרלווטני...
תודה

להלן התכנים האסורים לפי התקנון:
חל איסור מוחלט על פרסום משקלים בכלל, ומשקלים נמוכים בפרט, בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום מספרי של ירידה/עליה במשקל, בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום תפריטי דיאטה מכל סוג שהוא, בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום חישובי קלוריות, BMI ומשקל בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום תחרויות צום או אכילה כפייתית, בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום קבצים בכלל, ותמונות בפרט, המעודדים פרו !
חל איסור מוחלט על פרסום אתרי פרו בפורום !
חל איסור מוחלט על פרסום אתרים מתחרים בפורום !

 

[ג ר נ י ו ם]

גם אני חושבת כמוך..

 

[levshavur]

למתעוררת לחלום ולגרניום

שלום לכן,
אני עדיין בשלבים של מעבר על כל הכללים שקשורים לפורום, כולל התקנון, ויש לי זכרון ברור שבעבר נמחקו מפה הודעות שהזכירו שמות של מאכלים, חוץ מזה שיש נשים שאזכור של אוכל מתוק מסוג מסוים יגרום להן דחף לבלמס. לכן גם אם אני לא אמצא אזכור לעניין הזה בתוך הכללים של הפורום, אני עדיין בדעה שלא צריך לכתוב את הדברים האלה, וגם להציע למישהי אוכל בתור פתרון לקושי רגשי או אחר, זה לא משהו שמעודד החלמה, אלא להפך, כחלק מהתהליך הוא להפריד בין האכילה לבין הרגש. ולכן אני כן בדעה שזה לא היה מוגזם. אם הייתי חושבת שהיה משהו שנוגד את התקנון בצורה קיצונית, הייתי מוחקת את ההודעה ושולחת מסר לכותבת עם הסבר למה מחקתי את זה. אבל עובדה בחרתי לא למחוק את ההודעה ולהשאיר אותה כפי שהיא ורק לכתוב את ההערה שחשבתי לנכון לכתוב. מקווה שעכשיו תבינו יותר מה היה מאחורי ההחלטה שלי לכתוב את הדברים,
לגבי האיסור להזכיר שמות של מאכלים אני אמשיך לחפש היכן זה כתוב.
לבשה

 

[אלומת האור]

מחזקת את ידייך

ליטל כמובן לא כתבה את זה במזיד, אבל ההצעה שלה צרמה לי מאוד וגרמה לי למחשבות בולמוס. אני ממש מעדיפה שלא יכתבו כאן שמות מאכלים.

 

[lital172]

שוב מצטערת..

מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב ושעבר.
לא אכתוב כאן יותר מאכלים ודברים שיכולים לגרום לאי נעימות...

 

[אלומת האור]

נשמה שלי

לא פשעת ולא חטאת, מותר לבן אדם לא לחשוב לפעמים או לחשוב בצורה שלא מתאימה למישהו אחר. הבעיה היא הקושי שלי בסבילות לדיבורים על אוכל (וגם אני זוכרת שהיה כתוב בתקנון על כך ולא מוצאת). בקיצור, הכול סבבה

.

 

[TinaBa]

חשוב לי לכתוב כמה דברים

בנוגע לזה.
אור, אני כותבת את הדברים רק כי אני בטוחה שאת יודעת שאני אוהבת אותך.

יש כל כך הרבה טריגרים פוטנציאלים בכל הודעה והודעה פה- לכל אחת יש את הנקודות הרגישות שלה שמערערות אותה ומובילות אותה למקומות חולים, ואנחנו לא יכולות לצפות מאיתנו ומאחרות שנצליח לשמור על כולם. פשוט אי אפשר. זה לא מעשי.
לפני כמה חודשים היה פה דיון על שימוש במילה אונס, בהקשר דומה. יש נשים שהמילה הזאת מערערת אותן ויש כאלה שללא האפשרות להשתמש במילה הזאת ירגישו שמשתיקים את קולן ושמעלימים ומבטלים את החוויה שלהן.
כללי הפורום נכתבו כדי להבדיל את המקום הזה ממקומות אחרים שמעודדים חולי ובכדי לצמצם טריגרים, אבל אי אפשר להעלים אותם לגמרי, היות והטריגר במהותו הוא מפגש של מציאות של אחת עם המקומות הפגועים של אחרת- סכנה הטמונה למעשה בכל קשר בין-אישי.

חשוב שנזכור שההשתקה כשלעצמה עלולה להיות שיחזור מכאיב, ושיש לעשות אותה במשורה ובשיקול דעת.

ועוד משהו, לבשה-
הניתוק של אוכל מרגש הוא לא מטרה סופית אידיאלית לטיפול. הוא צעד (לפעמים חשוב) בדרך, אבל חשוב לזכור שזאת לא הבריאות בהתגלמותה. באכילה ובאוכל יש מרכיבים רגשיים, כמו לכל דבר בעולם הזה. אוכל יכול לנחם, יכול לרגש, יכול להיות קשור לאהבה לאדם אחר, לתשוקה... כל עוד זה לא מוביל להתנהגות חולה- זה אנושי וטבעי וכנראה גם בריא לערבב אוכל ורגשות. כולם סביבנו כאלה. הניתוקים אולי מאפשרים לאכול (בזמנים שהמחלה משתוללת) אבל בסופו של דבר הם משמרים או מייצגים ניתוק פנימי-נפשי רחב הרבה יותר. הם לא השאיפה הסופית, לא שלי בכל אופן. לא ככה אני רוצה את הבריאות שלי.

 

[מתעוררת לחלום]

תודה לך על זה.

במיוחד לחלק השני של ההודעה.
אני עכשיו מבינה משהו מאוד משמעותי לי.

 

[TinaBa]

(רוצה לשתף?

)

 

[אלומת האור]

אבל

כמו שבשבילך ובשביל הרוב פה דיון על צמצומים ומשקלים זה טריגר, לי זה ממש לא מזיז, ובכל זאת אנחנו נמנעים מזה. זה אולי רגיש לאנורקטיות ולבולמיות, אבל לי כאכלנית יתר כפייתית, כשמזכירים שמות מאכלים זה עושה לי מה שהקודם עושה לכם.

 

[TinaBa]

הנושא הזה מאוד מורכב ורגיש

ואני רוצה להתחיל בלהגיד שהדבר האחרון שאני רוצה זה שהמקום הזה יהפוך ללא בטוח עבורך או שתרגישי שיש פה "אוכלוסיה מועדפת" ושאת לא נמנית עליה.
אני לא בטוחה שאני מבינה מה איזכור של מאכל כזה או אחר מעורר אצלך ואיך זה מוביל לדחף לבלמס. אשמח מאוד לשמוע איך את חווה את זה, אם מתאים לך לשתף.
והייתי רוצה לבקש את רשותך לפתוח שרשור הרהורים בנושא טריגרים בכלל ובתוך המרחב הזה בפרט. אני מבקשת את רשותך כי אני יודעת שזה יכול לשים אותך במקום שאולי לא יהיה לך נעים.

(את יודעת, נכון?)

 

[אלומת האור]

א. כן, אני יודעת, ובחזרה

ב. כשתשבי עם אלכוהוליסט שמנסה להיגמל ותגידי לו שאם רק ייקח שלוק קטן מוויסקי, שלא לדבר על בקבוק שלם, זה יחרפן אותו ככל הנראה. וגם אם לא מדובר בהתניה, עדיין האזכור של המילה ויסקי עלולה לעורר אצלו אסוציאציות של משהו שהוא כל כך חושק בו, שאחרי השיחה, אפילו אם זה משפט קצר, זה יכול להדליק אותו ולעשות לו אובססיה כזאת, שבסוף השיחה הוא פשוט ילך ויחפש את זה או שהמחשבות על זה לא יעזבו אותו ויטריפו לו את השכל. אני בטוחה שהבנת את המשל.

אז אני מניחה שאני פבלובית עם זה. שומעת מילה שקשורה לאוכל (שלא לדבר על מריחה או רואה), אני ישר רוצה את זה. ורוצה את זה כל כך, שבסוף אני אקום ואלך לחפש את זה. בפרט כשאני בתקופה כל כך קשה מבחינת האוכל ובכלל. אני במשקל שיא, כולי צמיגים שמקשים עליי לנשום וללכת.

אוכל בשבילי זה סם כמו שבשביל אנורקטיות הצום מעורר תחושה עילאית. אצלי זה אוכל, ובפרט אוכל ש"אסור" לי לאכול. זה מדליק אותי, הפתיל שלי קצר. כמו שאנורקטיות סופרות, למשל, קלוריות - אני רואה משהו שאני רוצה וישר שואבת אותו בלי להתייחס בכלל (אני מתייחסת רק לתכולת הסוכר, אפילו לשומן בקושי).

ואני אגיד לך עוד משהו בקבוצות או.איי נהוג לעשות מצפון קבוצה (מעין הצבעה דמוקרטית) ולהחליט אם מותר להזכיר בקבוצה שמות מאכלים או לא, וברוב הקבוצות שהייתי בהן ההחלטה שהתקבלה היא לא להזכיר.

ואת מוזמנת לפתוח איזה שרשור שאת רוצה. תודה על ההתחשבות