תסכולון...
שבו טוב טוב...החזיקו חזק...אני הולכת לפרוק תסכולללללל... אני בתהליך של הרזיה כבר למעלה מחצי שנה (דיאטה שפויה, הליכות וכל מה ש"כתוב בספר"). ירדתי כמעט 20 ק" ג (וזה המקום לציין שיש עוד המוןןןן...). עשרים הק"ג לא ירדו חס וחלילה מהבטן. מי יודע שאני בדיאטה ורוצה לעודד אומר לי: "ירדת בצוואר...", "ירדת בציפורניים", "במותניים"...רק לא בבטן). ובקיצור-ירדתי וירדתי וכמעט שלא רואים. אבל אני, מרגישה את זה מאוד בבגדים ובעיקר בתוכי וזה הכי חשוב. ובכל זאת, אתמול היה לנו מפגש חברתי, עם חברים שלא ראינו המון זמן. לבשתי את מיטב מחלצותיי (שלא עלו עליי לפני הדיאטה), התאפרתי, הדגשתי את הציפורניים והצוואר (המקומות בהם רזיתי
) ויצאתי למפגש. כולם שמחו לראות אותי, אך איש לא ציין שרזיתי. רק חברה אחת שאלה אותי: "ירדת קצת, נכון?" (קצת????קצת????כמעט הרגתי אותה). חזרתי מתוסכלת. נכון שזה טיפשי, נכון שהעיקר שאני יודעת שרזיתי וכ"ו וכ"ו...אבל בכל זאת מתוסכלת.
שבו טוב טוב...החזיקו חזק...אני הולכת לפרוק תסכולללללל... אני בתהליך של הרזיה כבר למעלה מחצי שנה (דיאטה שפויה, הליכות וכל מה ש"כתוב בספר"). ירדתי כמעט 20 ק" ג (וזה המקום לציין שיש עוד המוןןןן...). עשרים הק"ג לא ירדו חס וחלילה מהבטן. מי יודע שאני בדיאטה ורוצה לעודד אומר לי: "ירדת בצוואר...", "ירדת בציפורניים", "במותניים"...רק לא בבטן). ובקיצור-ירדתי וירדתי וכמעט שלא רואים. אבל אני, מרגישה את זה מאוד בבגדים ובעיקר בתוכי וזה הכי חשוב. ובכל זאת, אתמול היה לנו מפגש חברתי, עם חברים שלא ראינו המון זמן. לבשתי את מיטב מחלצותיי (שלא עלו עליי לפני הדיאטה), התאפרתי, הדגשתי את הציפורניים והצוואר (המקומות בהם רזיתי