תנו ללמוד רפואה \ פרופ' אפרים בנטל

[Dr Naive]

זה לא קשור רק לקורס

כדי להצליח צריך לתרגל, והרבה. תרגול עולה כסף: אם לא יד ראשונה, שספרים של יואל גבע נמכרים במחיר המופקע של 50 ש"ח לספר, אז לקנות יד שניה ממישהו. ולקנות יד שניה זה לא תמיד נעים בלשון המעטה כי אתה עלול למצוא את עצמך ממלא את חדרך במצבור מחקים, עם יד כואבת ושאריות מחיקות מעטרות את החדר. לשבת ולהירשם למבחן נטו לא גורם לך להשתפר. דווקא בגלל שמדובר בפוטנציאל עצום לשיפור, ולא ליכולת מובנית בך (וגם אם היא מובנית, אתה צריך לעזור לה להתפרץ החוצה עם תרגול נכון, הכרה של עצמך, ושיפור מיומנות פתירה), צריך חומרים, צריך זמן, צריך אפשרות ללמוד וסביבה לא לחוצה, צריך ריכוז, ומה לא. לכן אני מאוד מסכימה עם lilo. אני חושבת שאם לא הייתה לי את האופציה "לכבות" את ההתחייבויות הקודמות שלי (שלמזלי הן לא רבות) לכמה חודשים כדי ללמוד לבחינה הזאת, אולי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי. וזה שאחרים לא הגיעו לשם לא אומר שהם פחות מסוגלים ממני. זה אמנם נחמד לחשוב שאם קיבלת ציון גבוה זה אומר שאתה אדם חכם, אבל זאת לא המציאות. זאת פונקציה של השקעה, ובשביל זה אתה צריך לדחוק לפינה את היומיום העמוס שלך, אחרת מאוד קשה להצליח. ולא כל אחד יכול לעשות את זה, ולא לכל אחד יש גב כלכלי לזה. וזה באמת לא הוגן.

 

[lidaka]

אבל מה שאת מתארת

הוא לא פונקציה של גב כלכלי בלבד - מדובר בפונקציה של יכולות ניצול זמן ומוטיבציה. אם אדם נמצא במצוקה כלכלית, שלא מאפשר לו ללמוד לפסיכומטרי (ללא קורס, אני מדבר על לימוד עצמי כפי שאת תיארת אותו) בהיקף של קורס סמסטריאלי, מה יעשה אותו האדם כשיגיע ללימודי הרפואה, שוודאי יגזלו ממנו זמן רב עשרות מונים מאשר זמן הלמידה לפסיכומטרי? ד"א, אנחנו גולשים פה לעניין ההכנה לפסיכומטרי, וזה כבר נושא נפרד לחלוטין, שאינו קשור לעצם הדיון, שכבר נהפך לשרשורפלצת

 

[Dr Naive]

אתה נגרר לרציונליזציה

אנחנו לא מדברים על קורס אחד. אנחנו מדברים על פסיכומטרי על גבי פסיכומטרי על גבי פסיכומטרי, על לחזור על אותו דבר מאה פעם, להרגיש שהחיים שלך תקועים כמה שנים טובות, סטטוס קוו כזה. ולזה אין זמן כשאתה צריך גם להתפרנס או שיש לך חיים אחרים. פעם אחת בסדר, פעמיים בסדר, אבל הפסיכומטרי לפעמים יוצר מצב של מועד אחר מועד אחר מועד. זאת בשונה משנה אקדמית שאתה נערך אליה מראש. פסיכומטרי לא מאפשר רצף חיים נורמלי, הוא מוציא מהשגרה. אתה מקבל את הציון, רואה שזה לא מספיק לך, צריך לקחת חופש מהעבודה לחודשיים, דוחק את החיים שלך הצידה, פעם אחר פעם. אז אולי פעם אחת לדחוק את הכל לצד זה בסדר, פעמיים זה בסדר, אבל אח"כ זה כבר בעייתי. זה לא קשור ללימודי הרפואה עצמם. יש בזה משהו מאוד מייאש בזה שאתה צועד במקום כ"כ הרבה פעמים, שאתה צריך להקצות משאבים נפשיים כל פעם מחדש, וגם שגרת החיים היא אחרת מאשר בלימודים. כשאתה לא לומד אתה עובד, יש לך סדר יום אחר, בדר"כ עבודה קבועה או מסגרת בסיסית אחרת (צבא, עבודה במשרה מלאה) וזה יותר קשה. חוץ מזה, שלאנשים שיש להם בעיות כלכליות באקדמיה מתחשבים, אפשר לקבל מלגה למשל. פה אתה מוציא את הכסף מכיסך ולא תמיד יש לך. ואני יכולה להגיד שהמצב הכלכלי של המשפחה שלי מאוד יציב אבל אני בזבזתי להם ולעצמי המון כסף רק על שיפור פסיכומטרי ובגרויות, אני די בטוחה שאם אני אחשב את זה זה יצא יותר משנת לימוד אחת. ועם הבגרויות יותר משתיים. לא צריך מתוך רחמים "כנים" לאותו אדם לשלול את הסיכויים שלו להתחנך על סמך זה שאם הוא לא מסוגל ללמוד עכשיו לפסיכומטרי, אז הוא לא יצילח באונבירסיטה. אתה באמת מאמין לעצמך? לטיעון הזה? ננהג איתו במוסריות ונמנע מהיצור האומלל את הסבל העתידי, אם בזה הוא לא מצליח? מי שמֵנוּ להחליט מי כשיר להתמודד ומי לא? מדובר בשני מצבים שונים. ומדובר ברציונליזציה.

 

[lidaka]

יש לי המון מה להגיד על זה

אבל אני אחזור לזה אחרי הבוחן שיש לי בדיוק בעוד שעה וחצי. שיהיה לי בהצלחה

 

[Dr Naive]

בהצלחה

 

[lilo4]

זה הרבה מאוד גורמים

אני חושבת שהצלחנו לגעת כמעט בכולם

מבחינה כלכלית- אני לא ענייה מרודה. אנחנו מה שנקרא "מעמד הביניים", אבל להורים שלי לא יהיה מספיק כסף כדי לעזור לי לסבסד לימודים. ברור לי שאני אצטרך להיעזר עד כמה שאפשר במלגות, וברור לי לחלוטין שאני אעבוד לאורך כל התואר. כרגע אני חוסכת כמה שאני יכולה לתקופת הלימודים. מהבחינה הכלכלית- אני חייבת להמשיך לעבוד, לפחות במשרה חלקית. אני לא יכולה כל ארבעה חודשים להפסיק לעבוד לתקופה של שלושה חודשים כדי ללמוד לפסיכומטרי. אני לא יכולה להשקיע את המשכורת החודשית שלי בעוד קורס פסיכומטרי. וברור לי לחלוטין שזה מעכב אותי מאוד.

 

[shmulikit21]

טבעו של אדם להתלונן

גם למישהו עם 786 בפסיכומטרי בסוף יישבר הזין מלשנן חלבונים. זה לא מצביע כ"כ על הכישורים שיהיו לו כרופא.

 

[lidaka]

בגלל זה אני מציע

לקבל רק בעלי פסיכומטרי של 795 ומעלה. להם לא נשבר לשנן חלבונים אף פעם.

 

[מלכת הקרח הפולניה]

זה לא העניין. נקודות שבירה יש לכולם

אבל עדיין יש כאלה (לא יודעת מה קורה ברפואה. אני מדברת על חבר'ה שלומדים איתי) שחושבים שהם עדיין בתיכון, וכל חומר צריך ללעוס להם ולתקוע להם בגרון עם כפית של פלטינה. כאלה אנשים אתה רוצה שילכו ללמוד רפואה? בגלל זה אני חושבת שבתכנית ה-4 שנתית דווקא יש משהו שהוא טוב, כי מגיעים להמשך לימודי הרפואה אנשים שלא ויתרו לעצמם ועבדו הרבה באופן עצמאי וחקרו וניסו להפנים לבד. תאמין לי שבמבחנים רואים את ההבדלים בין כאלה שלומדים כמו תוכי, לבין כאלה שבאמת מבינים מה שהם למדו. וגם בפסיכומטרי. אם כמו שכולם אומרים- הפסיכומטרי מודד כמה תחת יש לך, אז איך זה שיש אנשים שלמדו וחרשו ועשו את המבחן כמה פעמים ועדיין לא עברו את ה-700, ולעומתם יש כאלה שלא ישבו יותר מדי וקיבלו יופי של ציון על הפעם הראשונה? אז כנראה שזה לא מה שהפסיכומטרי מודד (למרות שיש כמה מקרים יוצאי דופן, אבל אני אשמור על פרטיות האנשים שאני מכירה).

 

[lilo4]

את זה יש בכל מקצוע

וזה לא משהו שהפסיכומטרי יפתור. יצא לי לדבר עם כמה אנשים שמדריכים פסיכומטרי- גם אצלהם יש תלמידים בכיתה שמתלוננים כשלא דוחפים להם את הכל עם זונדה. הפיתרון של זה הוא חינוך ללמידה והשקעה בבית הספר, כבר מכיתה א'- משהו שלא עושים. היום לא דורשים מהתלמידים יותר מדי. לא מתקנים שגיאות כתיב "כדי לא לפגוע בנפשו הרכה של הילד". לא דורשים לעשות עבודות ושיעורי בית "כדי לא לפגוע בנפשו הרכה של הילד". לא דורשים רמה גבוהה של לימודים "כי לא כולם מסוגלים לעמוד בזה" [בטח שלא! מכיתה א' מלמדים את כולם לוותר לעצמם]. את התופעה הזו של אנשים שלא יודעים ללמוד ורוצים שיאכילו אותם בכפית רואים בכל המקצועות. ואת זה הפסיכומטרי לא יכול לסנן, כי יש אנשים שמצליחים בפסיכומטרי בלי יותר מדי השקעה. ולגבי הפסיכומטרי- הרעיון היה שהציון של המבחן ישאר קבוע. כלומר מי שהיכולת שלו היא להוציא 500 בפסיכומטרי יוציא 500. מי שהיכולת שלו היא 650 יוציא 650 ומי שיכול יוציא 800, כשאדם יכול לגשת גם 50 פעם למבחן, אבל אם זו היכולת שלו הציון שלו לא ישתפר יותר מדי, גג עד משהו כמו 50 נק'. העובדות מלמדות אותנו אחרת... יש פה מספיק אנשים שניגשו וניגשו וניגשו ושיפרו ב-100 נקודות ואולי אפילו יותר. מה שמוכיח שזה מבחן שמצריך "תחת" ושינוי של החשיבה הרגילה. זה אומנם מבחן שמשקף יכולת מסוימת, אבל אפשר להתגבר על היכולת הזו בעזרת למידה ושינון וחזרה על המבחן. בתחילת הדרך לא היו מכוני הכנה לפסיכומטרי, כל אחד ניגש והראה מה הוא יודע ומה הוא יכול. היום כל המכונים והמרכז הארצי בתחרות- המכונים ממציאים יותר טריקים כדי להקל על הפיתרון, והמרכז הארצי משנה את הבחינה כדי להתחמק מהטריקים האלה.

 

[מלכת הקרח הפולניה]

אני אתייחס למשפט שכתבת:

"את התופעה הזו של אנשים שלא יודעים ללמוד ורוצים שיאכילו אותם בכפית...כי יש אנשים שמצלחם בפסיכומטרי בלי יותר מדי השקעה". בעצם את אומרת שמי שמצליח בפסיכומטרי מבלי להשקיע זה מי שמצפה שיאכילו אותו. אני אומרת שדווקא ההפך. דווקא אותם אנשים שמספיק להם לשבת גג שעה שעתיים ביום ומצליחים- אלה אותם אנשים שמראש החשיבה שלהם היא מהירה, יסודית וכו'. מספיק להם להבין עקרון ומשם הם זורמים. ואם מנסים להתקיל אותם במשהו שהם לא למדו בול אותו הדבר- הם מצליחים להתמודד כי הם באמת מבינים את העקרון. היתרון בפסיכומטרי הוא שהמגוון של השאלות והחומר לא רחב במיוחד, אז מי שלא צריך לשבת הרבה- לא יושב הרבה. ומהנסיון האישי, אני יכולה להגיד לך, שמדובר באנשים שיש להם יופי של נקודת פתיחה, והם פשוט צריכים להבין שצריך להתחיל להשקיע, ואז הם מגיעים הרבה יותר רחוק מכאלה שמההתחלה יושבים הרבה שעות אבל לא ממש מצליחים לקדם את עצמם מבחינת החשיבה והכלים שהם אמורים לאסוף. אז שנה ראשונה חוטפים שוק, מבינים שבאמת צריך לשבת, מגלים שיש הפרעות למידה מכל הכיוונים (ובגלל זה לא הצלחת לשבת יותר מדי עד עכשיו, ובטח שלא ללמוד לבגרות בהסטוריה) ומכפרים על הטעויות של שנה שעברה+.

 

[lilo4]

זה ממש לא מה שאמרתי

אמרתי שיש אנשים שמכיתה א' לא לימדו אותם ללמוד ולא לימדו אותם להשקיע. הרמה בבתי הספר היא כזו שלא דורשת מרוב האנשים יותר מדי השקעה. וגם חבר'ה שמוציאים 60-70 ברגיל ויכולים בכיף להוציא 90 לא עושים את זה, כי אף מורה לא דוחף אותם להוציא יותר. את טוענת שהפסיכומטרי הוא טוב כי הוא מסנן את החבר'ה שמגיעים לאוניברסיטה ולא לומדים, מעכבים את כל השיעור ומצפים שכולם יעשו בשבילם. אני טוענת שהפסיכומטרי לא יכול לסנן את זה, כי יש חבר'ה שמצליחים להוציא ציונים טובים גם בלי להשקיע. אני אתן לך דוגמא את האקס שלי- בחור מחונן. לא למד דקה לפסיכומטרי, באמצע הצבא החליט בדחף של רגע להירשם למבחן. הוציא 800. מה זה אומר עליו? שהוא יהיה רופא מצוין? תאמיני לי שהוא יהיה רופא גרוע. למה? כי המקצוע לא מעניין אותו. את מדברת כרגע על גישה ללימודים- גישה של אנשים שהגיעו כשהם לא רגילים ללמוד. מצד אחד את כותבת שזה לא טוב וצריך לסנן אותם ע"י פסיכומטרי, ומצד שני את כותבת שזה כן טוב שזה חבר'ה שהכל בא להם בקלות כי נקודת הפתיחה שלהם יותר טובה. ככה או ככה, הפסיכומטרי לא יכול לשקף דבר כזה. כי אף אחד לא יודע אם הוצאת 800 בפסיכומטרי על הפעם הראשונה בלי ללמוד כמו האקס שלי, או שהוצאת 800 בפסיכומטרי אחרי שישבת וחרשת במשך שלושה חודשים ולמדת 10 שעות ביום, או שזה כבר המבחן העשירי שלך. וזה גם לא רלוונטי- ברגע שיש לך 800 לא משנה איך הגעת אליו התקבלת. הפסיכומטרי גם לא מסנן את החבר'ה שנכנסים לאוניברסיטה רק בשביל תואר, ולא מעניין אותם כלום. אותם אנשים שמאחרים לשיעורים באופן כרוני, מפריעים, לא מגישים עבודות ומציקים לכל הכיתה. כי הפסיכומטרי פשוט לא משקף דברים כאלה

 

[מלכת הקרח הפולניה]

יש הרבה במה שאמרת

ואני לרגע לא חושבת שיש להתייחס לפסיכומטרי בלבד ולא למרכיבי האישיות כאשר מדובר במקצוע הרפואה. (ע"ע האקס שלך). כנראה שהנקודה שניסיתי להבהיר קצת נאבדה. בסופו של דבר עם רצון טוב וכוונות טובות בלבד לא הולכים למכולת. אני לא חושבת שיש להוריד את הדרישה מבחינת הפסיכומטרי או ממוצע הבגרויות, כמו שהרבה מועמדים דורשים. אנ חושבת שכל הסיפורים של אלה שעשו 10 פעמים את הפסיכומטרי והוציאו 800 באמת לא קרובים לאלה שעשו במכה ראשונה. אולי כדאי באמת להגביל את כמות הפעמים שאדם יכול לגשת לפסיכומטרי. אבל את יודעת מה? אם מישהו כל כך רוצה להיות רופא הוא ישב שנים על התחת עד קבלת הציון המיוחל (ואמרנו שרפואה זו ישיבה על תחת פלדה בלימודים עצמם). ואני עדיין חושבת שאם יש כאלה שלא משנה כמה הם מנסים, לא מצליחים לעבור את ה-700- אני בספק אם הם יתמודדו בהצלחה עם לימודי רפואה, שהם לא קלים בכלל. אז במיוחד בשבילם לא צריך להוריד את הדרישות. אני לא מצפה מסטודנטים לרפואה להיות עם ממוצע לימודים של 90 ומעלה, אבל אני מצפה מרופא, שאחראי על חיים של מטופלים, שיהיה מומחה בכל התחומים של טראומה, וגם בתחומו הספציפי. ולכן צריך אנשים שיודעים לחשוב מהר ולהחליט מהר (כי אין לאף רופא זמן ללכת לבדוק במחברת בזמן שמטופל שלו קורס). צריך אנשים שיודעים גם לצאת מהקופסה ולחשוב על כל המקרים האפשריים לסימפטום מסויים כדי לדעת לטפל באופן הנכון (גם אחרי שהצליחו לייצב את מצבו, בתקווה שלא נפגעו לו מערכות מאיזה חומר שדחפו לו מבלי ששקלו את כל אפרויות בפחות מדקה). ולכן- קודם צריך לבדוק התמודדות עם דברים מעט יותר פשוטים (כמו להחליט אם X הוא זוגי או אי זוגי), ואח"כ התמודדות עם דברים סופר מורכבים, כמו הגוף שלנו. אז יש תכונות שבודקים במבחני אישיות (יחסי אנוש, התמודדות במצבי לחץ וכו) ויש דברים שבוקים במבחן הפסיכומטרי (כמה מהר אתה מצליח לחשוב). אם יש תחת או אין תחת (או אם מאחרים או לא מאחרים לשיעורים או אם מגישים עבודה בזמן)- זו כבר בעיה של מי שלומד. יש כאלה שיצטרכו יותר שעות למידה ויש כאלה שפחות. אבל בגלל שיש רק 24 שעות ביממה, אז אין מספר שעות בלתי מוגבל שבו אפשר לשבת וללמוד ולהיות מוכנים להכל. ומי שלא מגיש עבודות- ירד לו הממוצע והוא לא יוכל לעבור את התמחות Y שהוא כל כך חשק בה ויכולים גם לשקל להעיף אותו מהפקולטה. לגיטימי לחלוטין. סה"כ זה אחד מהסינונים ללימודים, ואי אפשר להגיד שהוא לא משקף שום דבר באופן גורף. כי אם זה לא היה משקף כלום- כולנו היינו מקבלים ציונים שלא מתאימים לנו.

 

[lilo4]

כמה החייאות ביצעת בחיים שלך?

אני לא שואלת את השאלה הזו בציניות או מתוך זלזול, אלא כי לפי הדברים שלך משתמע בבירור שאת לא מכירה את ה"שטח". אני לא רופאה ולא סטודנטית, אבל התנדבתי שלוש שנים במד"א. ולפי הניסיון שלי בהחייאות, לידות, התקפי אסטמה ואוטמים בשריר הלב כמו אינספור תאונות ומספר מצומצם של נסיונות התאבדות- יש קשר מועט ביותר, אם בכלל, בין היכולת לפתור את הפסיכומטרי בהצלחה מרובה, לבין היכולת לתפקד בשעת לחץ. אני יכולה למשל לתת דוגמא אישית, שהיא קצת חריגה אבל ממחישה את המצב- יש לי חרדת מבחנים מטורפת, בעיקר בתחום המתמטיקה. מה שאומר שאני יכולה לדעת את החומר פרפקט אבל בזמן המבחן לעשות שטויות [זו הסיבה שיש לי בערך 10 טעויות לפרק בכמותי, שרובן הן טעויות מפגרות]. לעומת זאת בזמן של החייאה לא רק שאני לא נלחצת או נכנסת לחרדות, התפקוד שלי אפילו יותר טוב מבד"כ. למה? ככה. כי הדברים האלה שונים מאוד האחד מהשני. יותר מזה- רוב העובדים של מד"א- חובשים ופארמדיקים הם אנשים יחסית פשוטים. יש פה ושם "גאונים", אבל בסה"כ מדובר באנשים ממוצעים לחלוטין, אנשים שרובם לא יצליחו להוציא 750 בפסיכומטרי. ובכל זאת הם אנשי מקצוע מצוינים בתחומם, ואני מבטיחה לך שבתחומם- רפואת חירום, הם מתעלים על הרבה מאוד רופאים שעובדים בעיקר במרפאות ולא יצא להם לעשות החייאה מאז שהם סיימו ללמוד... ולגבי העובדה שאחרי 10 פעמים אנשים מצליחים להגיע ל-800 לא אומרת שצריך להגביל את כמות הפעמים שניתן להיבחן, היא פשוט אומרת שתוצאות המבחן לא יציבות, והוא לא משקף יכולת אמיתית, אלא יכולת שניתן לשפר. הטענה שלי היא כזו- ברור שחשוב לנבא הצלחה אקדמית, אבל הפסיכומטרי מפיל כ"כ הרבה חבר'ה עם פוטנציאל להיות רופאים מדהימים. כמו שכתבתי במהלך השרשור הזה רף הפסיכומטרי נקבע ע"י כמות האנשים שרוצים להתקבל- ככל שיותר אנשים רוצים להתקבל ככה הרף עולה. זה לא נקבע ע"י רמת הלימודים. במספר מקצועות כמו רפואה ופיזיותרפיה, הרף רק עולה בשנים האחרונות כי יותר אנשים רוצים להתקבל לפקולטה. רמת הלימודים לעומת זאת, לא עלתה בצורה חדה. ככה שהמבחן הזה לא מייצג ופוסל אנשים על סמך תכונות פחות רלוונטיות.

 

[משעמם לי ממש]

אין קשר בין נסיון במד"א לרפואה כככל

ואני אומר את זה בתור חובש שחי בסרט הזה גם פעם. את מבלבלת בין מה שאת רואה בER לבין המציאות. רפואת חירום היא תחום פצפון, והוא מקצוע שדורש נסיון פרקטי, הוא לא דורש כמעט בכלל ידע מדעי או הבנה של פיסיולוגיה או ביוכימיה. רפואה היא אפליקציה של ידע שנצבר לאורך שנים, היא ההנדסה של הביולוגיה. ותפקוד תחת לחץ זה אחלה תכונה, טובה, אבל לא הכרחית לחלק גדול מההתמחויות. הרבה יותר חשוב היכולת לזכור, היכולת לשלב מידע והיכולת לשבת על התחת ללמוד - הפסיכומטרי הוא לא מדד מושלם, אני לא יודע אם הוא אפילו מדד טוב, אבל הוא הכי טוב שיש. נסיון ברפואת חירום הוא חסר ערך כמדד לרמת הרופא.

 

[lilo4]

אני יודעת ../images/Emo13.gif

אני לא חיה בסרט, גם במד"א רוב המקרים הם מקרים דיי שגרתיים- חמצן, ל.ד וכו'. ממש לא אטרף. הכוונה שלי הייתה להוכיח שאין קשר בין פיתרון פסיכומטרי לבין תפקוד בלחץ, שזה משהו שהגולשת כן ניסתה לקשר בינהם. אין לי ספק שבשביל להיות רופא טוב צריך לצבור ידע וניסיון, וצריך להמשיך ללמוד ולהתקדם. ואני בכל זאת חושבת שהפסיכומטרי הוא לא מדד טוב. א. יש הבדל בין למידה של חומר שלא קשור אחד לשני כמו למשל קובץ מילים באנגלית, לבין למידה של מונחים ונושאים שקשורים אחד לשני. ב. יש הבדל בין למידה של משהו שאוהבים או רוצים להתמחות בו, לבין למידה יבשה של חומר שבהרגשה שלי לא מקדם אותי לשומקום [כן, ברור שגם ברפואה יש נושאים משמימים]. ג. קורס פסיכומטרי או למידה ממוצעת לפסיכומטרי נמשכת חודשיים-שלושה, היא לא יכולה להעיד על היכולת של האדם להמשיך להשקיע 7 שנים

 

[Dr Naive]

../images/Emo45.gif

מי שחושב שהפסיכומטרי הוא מדד למשהו סתם מנסה לרמות את עצמו ולעשות רציונליזציה לשיטה אכזרית שגוזלת הרבה דם ויזע. מה שהפסיכומטרי מודד, אני חושבת, זה בעיקר התמדה וכח רצון, וכמה אתה באמת רוצה ללמוד את המקצוע שלך. כל קשר בינו לבין יכולות קוגניטיביות הוא מקרי בהחלט. וזה מפי מישהי ששיפרה ב-130 נקודות. האם הציון הראשון שלי הוא הפוטנציאל שלי? האם האחרון? ואם לא הייתי ממשיכה לעשות פסיכומטרי? אז מה היה הפוטנציאל שלי? ואם אגש שוב? עצם זה שניתן לגשת למבחן הזה בלי הגבלה כבר מראה שניתן להשתפר בו. אחרת היו נותנים פעם אחת, אם היו חושבים שזה כ"כ "חושף" יכולות שלא ניתן לשפר והן אינהרנטיות. תעשו טובה.

 

[Red Ribbon]

פסיכומטרי הוא מדד למשהו

הוא מדד להצלחה אקדמית. ואת זה אפשר לבדוק, ובדקו, והגיעו למסקנות - המבחן לא מושלם, אבל הוא הכלי הטוב ביותר שיש.

 

[Dr Naive]

לא מסכימה

אבל אני ממש לא נכנסת לוויכוח הזה... זאת מלכודת בטוחה לבזבוז אנרגיה, שעות, ובסוף אתה חוזר כלעומת שבאת

 

[Red Ribbon]

סימוכין

את יכולה לא להסכים, בינתיים את יכולה לקרוא את הסימוכין. http://clickit.ort.org.il/files/upl/224004906/403517591.pdf בעמוד החמישי (מסומן כ- 1) כתוב כי תוקף הסכם הוא 0.55.