תנו ללמוד רפואה \ פרופ' אפרים בנטל

הפסיכומטרי בודק מה גודל התחת שלך

באמת. כמה את מסוגלת לשבת על התחת וללמוד. השאלות בפסיכומטרי מאוד שבלוניות וחוזרות על עצמן. מה ההבדל, תגידי לי, בין זה שתרגלתי בכיתה את השאלה X-9=15 לבין השאלה 2X-18=30? זו שאלה שבלונית שלא דורשת ממך הרבה מחשבה. אני מכירה אנשים, תסלחי לי על המילה, מטומטמים שעברו בציונים גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי, אנשים שלא הייתי סומכת עליהם לחצות את הכביש לבד, שלא לדבר על להציל חיים. אם כבר אז להיפך. רופא צריך לדעת לצאת מהריבוע, לדעת לבחון הרבה מאוד פתרונות אלטרנטיבים ולעיתים גם יצירתיים לבעיות. לדעת להתגמש. אז כן, יש לעיתים דברים שצריך לחשוב בהם כמו על טייס אוטומטי. אין מה לעשות, לא תפגשי הרבה אנשים עם לב שנמצא מאחורי הפופיק. אם מישהו לא נושם ואין לו דופק זה א"ב להתחיל לעשות עיסויים והנשמות. אבל רופא טוב צריך גם לדעת לחשוב מעבר. כמו כן אני לא מסכימה איתך לגבי ה "70 רופאים פחות", כי גם אם יש לך 1000 רופאים גרועים, הסיכוי שאחד מהם יציל חיים גדול יותר מהסיכוי שהיה לאותו בנאדם שניצל אם הם לא יהיו שם מלכתחילה.
 

Red Ribbon

New member
עוד

הפסיכומטרי, כמדד להצלחה אקדמית, הוא רק אחד הפרמטרים בכניסה ללימודי רפואה. אחרי הכל, הוא מספק ניבויים טובים יותר בתחום זה, מול חלוקה לפי הגרלה או גובה. יש מבחני אישיות, ויש פרמטרים שאולי הם חשובים, אבל אי אפשר לבנות מבחן שיבדוק אותם (יושר, למשל). רופא צריך להיות הרבה דברים, ובין היתר - איש אקדמיה. ואת זה הפסיכומטרי והבגרויות בודקים.
 
יש לי כמה שאלות אלייך

במצבי לחץ רופאים לא מצופים לפעול על "טייס אוטומטי"? אם התשובה שלך היא "בטח שלא", ממליצה לך לבדוק שוב... האם הפסיכומטרי בודק את יכולת השימור של חומר מתיש לאורך זמן? הוא לא בודק חצי שנה ושנה אחרי האם אנשים זוכרים את החומר, ובוודאי שלא אחרי שנתיים שלוש. כמו כן - מדוע את מניחה שאם אני מחליטה ממש טוב על הקטע של זוגי או אי זוגי, אני אצליח למצוא גם וריד בקלות, לנתח כמו שצריך, לעשות אנמנזה מבריקה או עיבוד נתונים מסובך וארוך טווח? אגב, בשביל למנוע את ההעלבות העתידיות...אני עם 743 בפסיכומטרי, ולומדת רפואה.
 
...

הפסיכומטרי לא יכול לבדוק כל דבר ודבר, כמו שמבחן אישיות לא בודק את כל היכולות שלך. בשביל זה יש כמ מבחנים. אני סתם טוענת שאי אפשר לשלול לחלוטין את הפסיכומטרי ולהגיד שהוא לא מעיד על שום דבר, כמו שאני שומעת מיותר מדי אנשים. ולא אמרתי שאם כן הצלחת למצוא אם X זוגי או לא, אז תצליחי בכל השאר. אבל ואללה- אם לא הצלחת כשאין יותר מדי כללים למצוא את התשובה, אז אני לא יודעת מה תסיקי לגבי דברים יותר מסובכים. הבעיה כאן היא שמעורבים חיי אדם. אם לא היו מעורבים חיי אדם, אז שיעשו מה שבא להם. ותאמיני לי שאם היית עושה פסיכומטרי כל הזמן- אז מן הסתם היית זוכרת את זה לאורך זמן. עזבו, כבר אין לי כוח לנסות להבהיר את הקוד שלי שוב ושוב. כבר נהיה טחינת מים. פעם אחרונה.
 
זו צורת מחשבה בעייתית זה הכל

א. ברפואה ממש לא חוזרים על הכל כל הזמן... גם אם יש חזרתיות מסוימת בלימודים, היא ממש לא מכסה את כל החומר וישנן מחלות נדירות שמאבחנים פעם בחיים. ב. זה לא נכון. יש אנשים שלא טובים בלחשוב מהר ומדויק, אבל טובים בלחשוב לאט ומדויק, או מהר לפי קוד מסוים... אלו תפיסות שונות, והעמדת הרף על 750 היא בעייתית, כי במבנה המבחן עצמו, ההבדל בין 720 ל 750 הוא אולי 2-3 טעויות נוספות. ג. ומהנדס שבונה גשר שמתפרק והורג מאות - לא נוגע בחיי אדם? ד. מזל שאני לא עושה פסיכומטרי כל הזמן!
זה גורם לנזק נפשי לכל החיים ;)
 

~*~gaL

New member
ממש לא מסכימה

"הפסיכומטרי בא למדוד כמה מהר אתה מגיע להחלטה, ורצוי גם להחלטה הנכונה." איך אומר המשפט הנדוש? פסיכומטרי בודק עד כמה אתה טוב בפסיכומטרי. אין שום קשר. התלאות שאני עברתי עם המבחן הזה עד לציון הרצוי, מוכיחות טוב מאד את המשפט הזה. איני חושבת כלל שעברתי שינוי באישיות/ביכולות שלי בין מבחן למבחן שעשיתי. הסיבה העיקרית לקפיצה בין ציון לציון הייתה מורכבת מכמה גורמים: 1. חרישה. 2. עמידה נפשית במירוץ המטורף הזה. 3. והמרכיב הכי משפיע - מזל. בואי אני אספר לך סוד - אחד הדברים שהכי לא סבלתי בהתחלה כשהייתי בקורס פסיכומטרי - היה מס' זוגיים ואי זוגיים. וראי איזה פלא, כבר מגיל 14 סייעתי בביצוע החייאות על אנשים וידעתי לעשות את זה ביי דה בוק וביי דה שטח. איך תסבירי את זה? ואפילו - עשיתי רק 4 יח' מתמטיקה בתיכון! (האימה!) בנוסף - "לא רוצה שאיזה רופא צעיר יגיד הוא לא יודע מ לעשות כי לא לימדו אותו או כי הוא לא זוכר (ויש הרבה לזכור ברפואה), ויתחיל להלין על "כמה אפשר לזכור בע"פ?" בפעם האחרונה שביררתי, הפסיכומטרי (מעבר למילים) לא בא לבדוק שינון. את משננת לכמותי? את משננת ברוב הלמידה שלך למילולי ולאנגלית? לא. להיפך, שינון זה אחד הכלים החשובים בלימודי רפואה שהמבחן הזה לא מנבא. בכלל. ברור שאם מישהו שלמד קשה לפסיכומטרי וקיבל 300, רוב הסיכויים שלימודי רפואה הוא לא יעבור (למרות שתמיד יש יוצאים מן הכלל) אבל הבדל בין אנשים שמקבלים 500+, 650, 750, ו-800 הוא זניח לגמרי. ברור לי שאין כלי אחר לסינון, ואין מה לעשות וכל זה. בגלל זה פשוט נלחמים בו, וזהו. האמת? כל עוד אני לא מתקבלת אני לא מוכנה שיבטלו אותו. עד שקיבלתי את הציון שלי?!
 
את המשפט על השינון והזכרון

אמרתי מתוך הכרה שלי עם סטודנטים שלומדים איתי. אצלנו יש הכל מהכל: מכאלה עם פסיכומטרי של מעל 750, ועד כאלה שאפילו לא עשו פסיכומטרי. כולם מתקבלים מתוך רצון לתת הזדמנות שווה לכולם. אני רואה את ההבדל בין האנשים השונים, ואת יודעת מה? יש שם כאלה שמוציאים גם ציונים גבוהים משלי. למה? 1- כשיש מבחנים עם חומר פתוח הם מביאים מלא מבחנים פתורים ופשוט מעתיקים מה שהולך שם מבלי שהיה להם מושג איך פותרים את זה לבד במהלך הסמסטר. אני החלטתי שאם אני לא מבינה- אני לא מעתיקה. בקורס החוזר החלטתי שאני יושבת ופותרת הכל. בקלסר כמעט ולא נגעתי במבחן (רק בשביל נוסחה או שתיים). 2- יש איזו מישהי (שאני לא אגלה את שמה) שמסכמת את השיעורים. כולל הסקת מסקנות ותמונות. קיצר- החומר כבר לעוס, ולהם רק נשאר לזכור בע"פ. אח"כ כשמביאים להם שאלות ששואלות טיפה בתחכום, הם אומרים שזה לא הוגן (זה משפט שאני שומעת מלא). אני בכל מקרה מסתדרת עם המבחנים האלה. ואני אומרת- איך אפשר לזכור כל כך הרבה בע"פ מבלי להבין? איך אפשר להתמודד עם תרגיל שהוא מעט שונה ממה שפתרת עד עכשיו אם לא הבנת מה אתה עושה בתרגילים הקודמים? שאנ לא אספר לך מה הציון שלי בחדו"א. הלימודים אצלנו הם ההוכחה שהפסיכומטרי לא מנבא הצלחה אקדמית, ובשביל הצלחה אקדמית צריך לשבת הרבה על התחת (או לפחות למצוא מישהו שיישב בשבילכם על התחת ואתם תהנו מהפירות...גם זו דרך). אבל אני כן רואה את ההבדל ברמת ההבנה וההתמודדות עם דברים חדשים. גם במקצועות הקליניים וגם בפה-קליניים אנחנו כל הזמן ניתקל במקרים דומים, אבל לא זהים, וכל פעם מחדש נצטרך לחשוב ולחשב (כל אחד צריך עירוי של תמיסה בקצב אחר ובריכוז אחר). אני רק מקווה שנדע להתמודד עם זה בהצלחה. זה הכל
 

Dr Naive

New member
../images/Emo45.gif

מזדהה. הדבר הכי חשוב בעיניי להצלחה בפסיכומטרי, היא העמידה הנפשית בלחץ, המוטיבציה, האמונה בעצמך. וכמובן מזל, כמו שאמרת. מערכת היחסים שלי עם הבחינה הפסיכומטרית לוותה בהרבה דם, יזע ודמעות. עצם העובדה שאנשים מצליחים לשפר בצורה ניכרת את הציון שלהם (אני למשל שיפרתי ב-130 נקודות) תוך כדי השקעה ניכרת בדר"כ, מראה שלא מדובר ביכולות שבהכרח "נשלפות" מהשרוול, וגם אם יש פוטנציאל הוא לא תמיד בהכרח ימומש בפעם הראשונה או השניה (שלישית, רביעית...
). זאת שאלה של התמדה ושל רצון. ועצם העובדה שניתן להשתפר משמעותית בבחינה עם תרגול מראה שהיא לא בודקת שום דבר אינהרנטי (או, אינהרנטי בלבד, ואם כן - מדובר בשילוב של משהו שטבוע בך ואימונים שיש לבצע כדי לשכלל את זה). מה שכן - מדובר בדרך חתחתים ומאוד חבל שמועמדים בישראל צריכים לעבור אותה, כי אין כל קשר בין הבחינה הזאת לרמת ההתאמה למקצוע שאותו אתה רוצה ללמוד. זה פשוט חבל, שהרבה מוחות צעירים בורחים לחו"ל פשוט מחוסר האונים וחוסר היכולת ללמוד כאן. והכל בגלל ההיצע.
 

Dr Naive

New member
ואגב

חלק מהאגדות האורבניות שאופפות את הפסיכומטרי הן, שאם זה הציון שקיבלת בבחינה הראשונה/סימולציה, זה כנראה היכולת שלך. בפסיכומטרי הראשון שעשיתי (בקידום תיכון הידוע לשמצה) המדריכה שלי "ניבאה" שלא אצליח לעבור את ה-600, ואם כן זה יהיה במזל. הייתי שמחה להחליף איתה כמה מילים היום. ואני שומעת ניבויים חסרי בסיס כאלה יותר ויותר לצערי מאנשים אחרים שלומדים לפסיכומטרי, מה שפוגע במוטיבציה שלהם, כי הם בטוחים שזה"נגזר מלמעלה", וזהו, אין מה לעשות כדי להתמודד עם הגזרה.
 

r o i 1 9

New member
הבעיה היא אחרת -

מי אמר שאם יקבלו כל שנה 1000 איש הם ימלאו את החוסרים שנוצרו בהרדמה , פנימית וכו'? למה שגם הם לא ילכו למחקר/חו"ל/ התמחויות נוחות? זה שהגמישו את תנאי הקבלה בשבילם לא יגרום להם לחשוב אחרי 7 שנים: "המדינה באה לקראתי אז , ועכשיו הגיע הזמן להחזיר למדינה טובה". כדי שרופאים יאיישו את ההתמחויות האלה צריך לשפר את התנאים בהן.
 

lionfish1

New member
זה בכלל לא קשור לרף

הרי ישנם מאות מועמדים שעומדים ברף כל שנה ובכל זאת נדחים אחרי מבחני מו"ר ודומיהם. הסיבה היא שהפקולטה באמת לא מסוגלת להכיל מעל מספר מסויים של סטודנטים. הנה, רק לפני שנתיים פתחו את התוכנית ה-4 שנתית בת"א וההבדל בצפיפות מורגש. בגלל שאין מספיק מקום במעבדת דיסקציות, ה-4 שנתיים נאלצים לסיים את קורס האנטומיה בסמסטר אחד במקום בשניים, וכך גם האמריקאים שאיתם הם חולקים מעבדה. בתור אחת שעשתה את הקורס בשני סמסטרים, אני יכולה רק לנחש כמה זה קשה ולחוץ ללמוד הכל במחצית הזמן. וכמובן שיש פשרות נוספות- אולמות הלימוד מלאים, קשה להזיז תאריכי מבחנים בקורסים משותפים וכו'. הדרך היחידה להוסיף סטודנטים תהיה לבנות מעבדות גדולות יותר, אולמות לימוד, תוספת של מתרגלים ועוזרי הוראה - הכל עולה המון כסף ודורש תכנון וזמן. הוויכוח הוא לא על מספר האנשים בעלי היכולת והרצון ללמוד, אלא רק על המקום הפיזי שצריך להקצות להם.
 
זה לא מדויק בתחום האנטומיה.

ההחלטה לצופף את הקורס בתוכנית ניו יורק היא של מנהלי התוכנית. לגבי ה - 4 שנתי - אני לא יודעת מי קיבל את ההחלטה. עכשיו ל - 4 שנתי יש חדר דיסקציה נפרד לחלוטין, בו הם לומדים, ולכן עשו שיפוצים בחדר דיסקציה בקיץ האחרון (המוווון גופות!). ממבחינת הצפיפות הפיסית והירידה במשאבי ההוראה - אין ספק שאת צודקת מאד, וחבל שאוני' ת"א לא השכילה לדאוג למשאבים במתאימים, שבסופו של דבר, העדרם פוגע בשתי התוכניות, העיקר שנוכחות חובה זה חשוב...
 

lionfish1

New member
קצת קשה לי להאמין

שההחלטה לצופף את הקורס הייתה מקרית ותמימה, ובאה בדיוק בשנה שבה התחילה התוכנית ה-4 שנתית... בכל מקרה, בשביל לעשות את הקורס בסמסטר אחד במקום בשניים בטוח היו וויתורים כלשהם. גם אם יש מספיק מקום במעבדות, עדיין צריך לשלם למדריכים ושאר עובדי המעבדה כדי להדריך את כל הסטודנטים, וכנראה שבזה הפקולטה מנסה לחסוך.
 
בדקתי את הנושא.

אם זה מאד מעניין, אני יכולה לשלוח לך פרטים של מי שיידע אותי בנושא, מדובר באנשים די בכירים :(. ההחלטה הייתה "לרענן" את התוכנית של האמריקאים. באותה השנה גם התוכנית ה - 4 שנתית יישמה לראשונה את ההדמיות, והתכנון היה לתת סמסטר "הכנה" וסמסטר "מעשי יותר", לפחות ככה הבנתי מהם. וכן, קיצצו לנו את השעות. והיא מנסה לחסוך בעוד הרבה דברים אחרים, וחבל.
 
למעלה