אביב
קוראים שלי שושי. כל פעם שאני אומרת את השם שלי יוצא לי "ששששששששושי"
בהתחלה זה מאוד הביך אותי . הייתי רושמת למורים פתקים איך קוראים לי. למשל באה מורה חדשה ... אני באתי אליה לפני השיעור הראשון ומביאה לה פתק "קוראים לי שושי". היא כמובן לא מבינה מה נפל עליה , אומרת לי "אוקיי" ומסתכלת עליי מוזר. אחר כך, היא מבקשת מכל אחד להציג את עצמו ... ואני ממלמלת .... "אבל.... רשמתי לך פתק ". מאוד עצוב. עכשיו אני אחרת. עבדי על עצמי כל כך הרבה , בשביל לא להיות מובכת ולשנוא את עצמי כשאני מגמגמת. אני תמיד מגמגמת בשם שלי , נראה לי שהסיבה (איך שאמר שוקי) היא בגלל שאני לא יכולה להחליף את המילה !!!! כשיש לך לחץ..לא להחליף את המילה , אתה יותר נלחץ, יותר חרד ,יותר הכול. אתה רוצה שאני אביא לך עצה .? אני אספר לך איך אני התמודדתי עם זה. מצאתי עבודה כחובשת בטיולים. כל יום אני נוסעת לבית ספר אחר, צריכה להציג את עצמי כל פעם מחדש (שם שלי, מאיפה אני, בת כמה אני , מה אני עושה עכשיו וכו'). מצד אחד זה מאוד קשה !!!! מצד שני , עכשיו אני מבינה כמה זה שיחרר אותי . שיחרר אותי מלשים לב שאני מגמגמת יותר כשאני אומרת את הפרטים האלו שלא ניתנים לשינוי והחלפה. אמרתי את זה כל כך הרבה פעמים, לכל כך הרבה אנשים, שהבנתי שאפילו ם אני אגמגם (ואני כן ! ) אני מובנת !!! ברורה מספיק. עזריאלי לא נחת עליי. אני לא מנודה מהחברה. אף אחד לא בז לי. היו לי כל כך הרבה הבנות בקשר לזה. אז העצה שלי אלייך זה להתמודד עם זה. להגיד את השם שלך כמה שיותר פעמים , בכמה שיותר מצבים , וזה כל כך אבל כל כך לא קל , והדרגתי, אבל מה שבטוח זו התוצאה ! והתוצאה תהיה שתתרגל לזה וזה לא יהווה בעינייך דאגה. תחשוב על זה.