תמ"ל חלבי- פלונטר

[בינתיים חסויה]

השאלה המקורית היתה

מה אני יכולה להביא לה לפני השינה שהוא לא חלבי אבל שווה ערך לתמ"ל ("יושב" בבטן למספר שעות) ולא יעשה לה עצירות אין לה רגישות למוצרי חלב אבל כשהיא חוטפת צינונים, דלקות אזניים ולאחרונה גם דלקת ריאות, אני מעדיפה להוריד לחלוטין מוצרי חלב. תוך כדי השרשור הבנתי כמה דברים שאת חלקם אני מקווה ליישם בימים הקרובים (לתת לה לאכול יותר ביום- עוד לפני שתבקש, למשל) עם התמ"לים אין לי יותר מידי אפשרויות משחק כי כל תמ"ל שהוא לא פרימיום יעשה לה עצירות. את הרגלי השינה אני לא יכולה לשנות לה בכח אבל מתוך השרשור הבנתי שאני כן יכולה לגרום להם להשתנות ע"י שינוי התנהלות במהלך היום

 

[מ י כ ל10]

הבנתי

אני לא יודעת בקשר לתמ"ל. אני כן בעד להגדיל ארוחות, אבל אם היא לא רוצה לאכול, היא לא תאכל. אני כן רוצה לומר משהו על שינה. אני יודעת שאת בטוחה שהיא רעבה, אבל גם להיות רעב זה הרגל. מתרגלים לסוג מזון, לאכול בשעה מסוימת, כמות מסוימת. נכון שכל ילד הוא שונה וכו', אבל אני מרשה לעצמי לחלוק איתך את ניסיוני (האישי כמובן) הבכורה שלי ילדת אתגר אקסטרים. בגיל שנה וחמישה חודשים בערך גמ"לתי אתרי שהייתה יונקת המון בלילה ופשוט נמאס לי. זה היה הרבה יותר קל משחששתי (אם תרצי, אפרט). הקטן כמעט בן שנה. לפני כמה ימים העברנו אותו מהחדר שלנו (מהמיטה שלנו) לישון עם הבכורה. הוא ינק המון בלילה. בכלל לא התכוונתי לגמו"ל (חשבתי שלעבור חדר ומיטה זה שינוי מספיק גדול), אבל כן התכוונתי להוריד הנקה אחת בלילה. אז בלילה השלישי שלו שם התעקשתי להימנע מהנקה אחת, והוא ויתר לבד על כל השאר. אני כן חושבת שכדאי לך לנסות. נכון שכל ילד הוא שונה ומיוחד, אבל יש לכולנו מבנה די דומה בסה"כ. מקסימום יצליח לך.

 

[yaelisam]

אני לא פותחת השרשור

אבל אני אשמח לשמוע איך גמלת לילה. ומנצל"שת: אני מזדהה מאד עם "בינתיים חסויה", כי הבן שלי צורח בלי להפסיק (או עד שנגמר לו האוויר) כשבערב או בלילה ניגש אליו אבא שלו ולא אני (הוא ישן לידנו במיטה שלו בלי הפרדה בין המיטות). פשוט בלתי אפשרי להשאיר אותו מהרגע שהלך לישון ועד שהוא קם - בלעדי. בלילות הוא יונק משהו כמו כל שלוש שעות בממוצע. הוא הולך לישון בערך בשבע, שבע וחצי וישן כ- 12 שעות (כלומר, עם ההפסקות). מצד אחד אני מרגישה כמו פותחת השרשור, אני לא רוצה לעשות דברים בכח, ומצד שני הייתי מנסה לגמול אותו מיניקה בלילה אם רק לא היה צורח ככה. ממש בלתי אפשרי לא לתת לו ציץ כשהוא מתעורר. העניין הוא שכשהוא מתעורר בלילה אני בקושי פותחת חצי עין ומחברת אותו אלי, ככה שבבוקר אני אפילו לא זוכרת כמה פעמים ומתי הוא התעורר. אז זה לא נורא מפריע לי, ולכן אני מניחה, לא עשיתי דבר בנידון עד עכשיו.

 

[yaelisam]

סליחה- שכחתי כמה פרטים חשובים

הוא בן שנה וחודשיים, אוכל במשך היום אבל גם יונק לא מעט במשך היום. קשה לי לדעת אם הוא אוכל מספיק במשך היום, יש ימים שנראה לי שבהחלט אכל מספיק ואפילו הרבה, ויש ימים בהם הוא אוכל באופן משמעותי פחות. לא שמתי לב אצלו לקשר בין הכמות אותה אכל במשך היום וההתעוררויות בלילה, כנראה מכיוון שכשהוא לא אוכל הרבה, הוא יונק יותר במשך היום.

 

[מ י כ ל10]

עונה

ראשית, אם לא נורא מפריע לך אני לא בטוחה שכדאי / אפשר לשנות. אני התחלתי גמ"ל בהחלטה של רגע, בחמש בבוקר אחרי לילה (ולילות) שבהם קמתי כל שעה להניק ונמאס לי לגמרי. הבת שלי כבר לא ישנה איתנו בגיל הזה, אבל אני קמתי אליה ולא אבא. הוא קם רק אחרי שכבר לא ינקה בלילה. האתגר הגדול באמת היה למצוא תנוחה שבה תצליח להירגע ולהירדם, אבל שלא תזכיר תנוחת הנקה. התנוחה שמצאתי היא שאני יושבת על כיסא והיא יושבת עליי. בלילה הראשון (התחלתי גמ"ל בחמש בבוקר כאמור) היא לא נרדמה, אז התחלנו בוקר. מאותו בוקר חזרתי שוב ושוב על זה שאין ציצי בלילה. גייסתי את כל בני המשפחה וילדי הגן - עברתי על כולם ואמרתי שבלילה הם ישנים, לא יונקים. היא הייתה בת שנה וחמישה חודשים כמעט, ודיברה יפה מאוד כבר. זה עזר. היא קמה בלילה ורצתה לינוק. הזכרתי שאין ציצי בלילה (אח"כ גיליתי שטוב יותר להגיד "המון ציצי בבוקר") וחיפשנו ביחד תנוחה להירדמות. לקח שעה וחצי. רוב הזמן היא לא בכתה אלא באמת ניסתה להירדם ולא הצליחה. אחרי שנרדמה היא ישנה עד הבוקר. בבוקר שיבחתי והיללתי וחזרתי על זה שאין ציצי בלילה וכולם ישנים וכו'. כמובן שהיא שוב התעוררה ושוב ביקשה לינוק, אבל נרדמה אחרי הרבה פחות זמן. זה היה עניין של ימים ספורים עד שהפסיקה כמעט להתעורר (אבל התחילה לקום בחמש בבוקר). כן המשכתי להניק בלילות מחלה / שיניים, אבל בלילות אחרים אם התעוררה החזרתי למיטה בלי להניק (הייתה חוזרת לישון די מהר). בהצלחה