תמר גוז'נסקי

[טלמון סילבר]

אנסטסיה צאצאית שלהם? לא מהגרת?

 

[beatman]

איזו אנסטסיה ?

 

[beatman]

מה זה שורשי ?

אבותיו הגיעו לכאן מספר דורות קודם לכן מסוריה, שם המשפחה אצל ערבים מאפשר להתחקות די טוב אחר מקורם.
אז גם הוא מהגר לכל דבר.

 

[אלי צפון]

חפיף, העיקר שהוא "אינטליגנט"...

חבר כנסת ערבי אחר עמד ליד דוכן הנואמים, קרא לנו לחזור לרוסיה ואוקראינה, ואז קינח בשלוש נביחות אימתניות של "אללהוּ אכבר". גם זחאללקה אמר לאנסטסיה מיכאלי בזמנו "לחזור לרוסיה", ועפו אגבריה, אותו אחד שאמרת עליו שאתה מתחבר אליו יותר מאשר לישראלים, קרא לה "שיקסע" על מנת לעלוב בה ולהזכיר לה את מקומה.
&nbsp
נו שוין, העיקר שיש להם תארים אוניברסיטאיים. נימוסים ודרך ארץ בשביל הערבי הממוצע הם כנראה המלצה לא מחייבת.

 

[טלמון סילבר]

במקרה הנ"ל

השיקסע היה מוצלח

לא שמעתי על זה קודם. הוא סתם ככה ניגש אליה בלי סיבה ואמר לה את זה? או היא אמרה משהו לפני-כן?

"ערבי ממוצע" זה גם טוב. ממש לא גזעני.
אתה התכוונתָ לנימוסים ודרך ארץ של זו ששפכה את התה על מתנגדיה?

לא מפתיע שאיסלמיסט הוא רוסופובי, ורוצה ברעתה של ארץ רוסיה.

 

[אלי צפון]

באחת ההתפרעויות של ה"אינטליגנט" הזה בכנסת

הוא כינה את היהודים "חיוונאת" (חיות), כי מבחינתו חיות זה דבר נחות ובהשוואת היהודים אליהם הוא מנמיך אותם ופוגע כביכול בכבודם. לפני כמה ימים הוא נאם בפני תלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה, וכאשר כמה מהם שאלוהו שאלות, הם החל לגדף אותם בכינויים משפילים ולצעוק עליהם. אתמול או שלשום הוא התארח בתוכנית של רינה מצליח כאשר מהעבר השני עמד יו"ר מועצות התלמידים (משהו כזה) של בית הספר הריאלי. הבחור היה רהוט והעלה טיעונים ענייניים, בזמן שטיבי כהרגלו בקודש ירד לפסים אישיים, קטע את הבחור ואת המראיינת ובסוף הראיון גם נזף בה וצעק עליה.
&nbsp
אבל העיקר שהוא "אינטליגנט"...

 

[Astroo]

מצד שני

העברית שלו יותר רהוטה משל רוב חברי הכנסת היהודים הצברים. ואני מניח שהערבית שלו היא אפילו יותר רהוטה מהעברית.

 

[אלי צפון]

הוא משתמש מדי פעם במילים גבוהות כדי לעשות רושם

אבל יש לו לא מעט טעויות תחביריות ודקדוקיות, כמו גם ביטוי לא נכון של המילים. יתרה מכך, היכולת המילולית שלו מאוד מגומגמת ומסורבלת (לפחות בעברית). אם כדוגמה לאדם עם עברית רהוטה וניסוח שוטף היית מביא את זוהיר בהלול או אפילו את תופיק טובי (שהבדיל בין חי"ת ל-כ"ף ובין אל"ף ל-עי"ן בלי להתבלבל), אז הייתי מסכים איתך. אבל עם כל הכבוד לעברית הרהוטה, למי שיש אותה, חשובה לא פחות גם דרך ארץ והתנהגות ראויה ומכובדת, בעיקר אם מדובר בשליח ציבור ובאדם בעל השפעה.

 

[Astroo]

אני חולק עליך

אם היכולת המילולית של טיבי היא מבחינתך מסורבלת, אז 90% מחברי הכנסת היהודים הם על גבול האילמות.
&nbsp

 

[טלמון סילבר]

אני מזכיר, שלא מקובל בארץ לדבר בעברית תקנית.

כולם מדברים וכותבים עם שגיאות. גם אני, גם אלי צפון.

 

[Astroo]

זה לא נחשב לשגיאות

לשפה המדוברת יש כללים משלה.

 

[אלי צפון]

על אילו שגיאות מדובר?

 

[טלמון סילבר]

הזכרתָ לי קטע מהסרט

'מאוהב מרצונו החופשי' (vlublony po sobstvennomu zhelaniju) עם ינקובסקי.
הבחורה גיבורת הסרט היתה אצל ערס שרצה לפתות אותו, אבל היא אמרה לו: "נחשיב שזה כבר קרה"!

לתפיסתך, מי שאומר "חמישה שקלים" זו שגיאה? הרי זה מנוגד לכללים של השפה המדוברת, לא כך?

 

[אלי צפון]

אתה בטוח שאתה אומר "חמשה שקלים"?

 

[טלמון סילבר]

אני לא דוגמה

אבל "חמש שקל" אני אומר רק בכוונה, למשל כדי לעקוץ מישהו.
כולנו מדברים וכותבים עם שגיאות. אבל אני לפחות משתדל.

 

[אלי צפון]

לא התכוונתי למין הזכרי

אלא להקפדה על הגייה נכונה של המילה "חמִשה" להבדיל מ"כמשה". האם הרהוטים מטעם עצמם שמעירים לאלו שאינם מקפידים על שימוש נכון באותיות אית"ן*, אכן מבטאים "אני אֶעֱשה"? אני בספק רב מאוד. כמה מקפידים להגות נכון את המילה "על" ששונה במשמעותה מהמילה "אל"? כמה מקפידים להגות נכון את המילה "עִם" (להבדיל מ-"אִם") שמשנה לחלוטין את המשפט? ומה לגבי הדגשים החזקים שגם כן משנים לחלוטין את משמעות המילים? "לא כן הרשעים כי אם כמוץ, אשר תִדְּפנּוּ רוח" (תהילים פרק א'). תדפנּוּ, בדגש חזק באות נ', פירושו "אותו" - גוף שלישי-יחיד. "תדפנוּ", בלי דגש, פרושו "אותנו", גוף ראשון-רבים. כנ"ל בפתגם הידוע מספר קהלת "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנּוּ". בדגש באות נ' פירושו "אותו", גוף שלישי-יחיד, ובלי דגש פירושו "אותנו", גוף ראשון-רבים. אז למה על כל הדברים הללו לא מקפידים? למה מבצעים איפה ואיפה?
&nbsp
דרך אגב, כותבים "בשגיאות" ולא "עם שגיאות". אין כאן פעילות משותפת. זה לא שאתה כותב בשגיאות ביחד עם השגיאות עצמן. זה מזכיר לי כותרת אחת באתר "Ynet" שבה היה כתוב "שני בריטים נרצחו עם סכין". מה, גם הסכין נרצחה ביחד איתם?
&nbsp
* אותיות אית"ן:
&nbsp
א - אני אעשה
י - הוא יעשה
ת - אתה תעשה
נ - אנחנו נעשה
&nbsp
בדיוק כמו בערבית... בִּדִּי אשרב קהווה, בִּדּוֹ ישרב קהווה, בדכּ תשרב קהווה, בדנא נשרב קהווה (אני רוצה/הוא רוצה/אנחנו רוצים לשתות קפה).

 

[טלמון סילבר]

תודה על ההסברים המפורטים, אבל

זו התפרצות לדלת פתוחה - הרי "הודיתי" מראש שגם אני מדבר וכותב עם שגיאות, ואף הוספתי שאני לא דוגמה

עם זאת, אני פחות או יותר משתדל, מדגיש לנכד שלי את האל"ף בלשון עתיד בגוף ראשון, ובמקרים מסוימים - גם את האותיות הגרוניות. אני הרי גדלתי עם הרבה חבר'ה מעדות המזרח.

 

[Astroo]

"לכתוב עם שגיאות" ו-"לרצוח עם סכין"

זה לא אותו דבר. במקרה השני מדובר בכלי, ואכן יש להשתמש ב-"ב-".
במקרה הראשון השגיאות זה לא כלי שבעזרתו כותבים, אלא משהו שמלווה את הכתיבה, לכן אפשר להשמש במילית "עם".
&nbsp

 

[אלי צפון]

חוששני שאתה טועה...

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1719126&skip=1
&nbsp
כאמור, לא מדובר בפעילות הדדית. זה לא שהשגיאות עוסקות במלאכת הכתיבה ביחד "עם" הכותב. יש את האדם שכותב ב-שגיאות ולא עם (ה)שגיאות. תחשוב שאתה נתקל במישהו בלי כוונה, מה אתה אומר לו? "סליחה, זה היה בטעות", או "סליחה, זה היה עם טעות"?

 

[טלמון סילבר]

מה שבטוח,

זה ש"יש את האדם" זה בודאי לא תקני.