תמרה

[מולוקו]

תמרה

היא יושבה אל המיטה עירומה כביום היוולדה , מה שפעו דדיה , וקומתה התמירה ברגע. פניה שטופי שמש כפני הים עם בוקר , שיערה גולש במדרון על כתפיה כנחשול טומן את שדיה בין ענפיו , מלין שתי אשכולותיה כשני עופרי צביה בחיק הורתן. חמוקיה עמודי שש ארגמן שפתיה אש , עיניה כשחק עז כחלחל נשגב.

 

[ח י נ נ י ת1]

טובע בניחוחות תשוקתה

הוא ישב לידה סורק שערה בוחן את יופיה שצרב את ליבו ומחשבותיו נוגעות בזוג חמוקיים כמשי צחור במגע טהור. נלחץ אל רפיון שפתיה אל מבט התום בעיניה, מרפרף על חמודותיה טובע בניחוחות תשוקתה.

 

[מולוקו]

טרוף טורף

טרוף טורף בין מגע שפתיה המרפרף , בתשוקתה הגובר , נצח עלומיה המשכר.

 

[מטבע הדברים]

דבש התמר

הוא מושא כמיהה תמה זקוף אופי וקומה "שזוף שמש-מדבר,ורוח של ים" וכל תו ותו חרוט וקיים עיניו אש להבים נמס באש אהבים בעטרת מילים ובושם צלילים. שוטפת עיני בחן גזרתו טובלת בצוף זמרתו מתק דבש התמר בו מתמוסס ונשאר, מתפשט ככמרבד בעורקי דמיו הומים נימי לב אל זה האוהב.

 

[מולוקו]

ירח לבן

הערב רד על החוף המבודד על גופם הנצמד , ועל החול המוזהב. ידו נוגעת בה , בגופה וידה אוחזת בו כקרש הצלה, ליבו שת אליה והיא את ליבה מסרה מרצונה. עוד מעט יעלה על החוף ירח לבן , וגדוד סריסיו ילבין את גופם באור לבן יכס את נפשם לתנומת לילה.

 

[דמעה ורודה]

הירח שלך

אחבק את הירח שלך בירכיי עד כי קור רוחך יהפוך ללבה רותחת שתפרוץ מגעשך רק למעני כוכביי שמך יאירו בשבילי ישרטטו את שמי "בשבילך!" ילחשו שפתיך דבר ביאתך באזניי ואני חרישית עוטפת חיוך בכסיות כחולות כעיניי כתכול שמיך עת תבוא אליי מתכנסת לעומק נשמתך שלא תוכל לעולם לשכוח מה שבינינו כאן היה.

 

[מולוקו]

זעקי אישה אהובה

אני בא עליך ברוב קשב והדר , ינצנצו כוכביא שמים יזעקו קול אנקתך יקרע את הדממה ואנחתך שמוע תשמע , זעקי אישה אהובה , קולך לא יושב ריקם ריח שמנייך ניגר כריח בתולייך , חבקי אותי בין ירכייך חבקי חזק , עד אבוא בך מלוא חופניים ושבע אנחות יעלו לשמיים.

 

[דמעה ורודה]

אליך זועקת

אליך זועקת למגעך נאנקת וקולי ישמע מעל עמק והר רק לאוזני אהובי הלם ליבי יגבר לדיאלוג של אנחות יתור ליבך אחריי ואני רוצה לא פחות למגעך בידיי בין ירכיי אללי....

 

[מולוקו]

הנני כאן

הנני כאן כמו זוהר בחמה הנני כאן כמו שביל בהר הנני כאן אוהב אותך עכשיו.

 

[דמעה ורודה]

ידעתי שתבוא

ידעתי שתבוא חיכיתי לך פה לאסוף ביד בוטחת את כל זהרוריך לתור בנחת כל שביליך לאהוב עכשיו לחשוב עליך

 

[מולוקו]

מישעול הכרמים

לא יכולתי לותר עליך באתי במלוא אוני שלהבת צמרתי , נתתי בך. איספי אותי לתוכך כאסוף ציפור כנף כרוח סתיו לעלים וגשם לעננים. אלך במישעול הכרמים בתוך תוכך מחמדים , ריח שיכר אשאב לנחיריי מה נעמת ורודת הדמעה.

 

[דמעה ורודה]

בוא

בוא! לא דרך כרמים שיטנפו עורך הזך בוא! לא דרך עלי עצים נושרים או גשם ניתך בוא! בגללי! תבוא אלי בדרך המלך כשליט עליון לא כסתם הלך תבוא אלי כנסיך אצילי הקדש בואך לי ורק לי תבוא אלי, אליך אחכה עד כה תודותי מוקדשות לדיאלוג הזה המתוק ולך, מולוקו.

 

[מולוקו]

חלת דבש

המילים שלך שרי צבאות , שרי אלפים ורבבות , מה נעמת לי אחותי כלה מה יפית מבנות מינך , ציפור שיר , זימרת חיך. טוב לי מראה פניך מרבבות זהב וכסף, שפע עלומייך כתר לראשי משובץ באבני חן אודם ואחלמה , השראתך נתנה בי סימנים נחיל מילים שזורות כדבורים , ואת מלכת חלת הדבש מסוכרים ורודת הדמעה עינייך יונים.

 

[דמעה ורודה]

דבש

דבש מילים תלוי על אזניי כעגילים מתנודדות ברוח הקלה בפיך תישא אלי תפילה כל יוני השלום פרחו משובך חלוני כמו היה זה חלום שחלמתי בשנתי.

 

[מולוקו]

מלאך

בחלומי אני רואה מלאך שתי כנפיים לאחד , נושא תפילה רבה על מהות האהבה, נד ברוח הקייצית כאדמו"ר בעזרה, ואני כולי תקוה שתתגשם לו התפילה.

 

[דמעה ורודה]

מלאך

נשקת לי בחלומותיי כנפיך רפרפו על פניי מתחרזים שיריי על שפתיים בלאות לוחשת מילות אהבה לא מצליחה לפתוח את העיניים ותשוקה עליך אכביר שולחת אליך שתי ידיים ותופסת...אויה......אויר..

 

[מולוקו]

לפעמים חלומות מתגשמים

לפעמים חלומות מתגשמים והופכים מצב צבירה , זה תלוי בנושא ובמושא , אם נוסיף את התשוקה ואת רעד הנשימה נגיע עד להגשמה.