תמלוגים ליוצרים

[שונאת רכילות]

וכי מה הפסול בכל אלה?

האם באמת ירדנו מהפסים כאן? איזה קשקוש

 

[חבר של כלם]

איך לשלם ליוצרים

ראשית על היוצרים להתלכד ולהתאחד, ואחר כך לצאת למאבק. המאבק צריך להיות על הכרה , שהם יוצרים מוצר תרבותי, כמו בכל השטחים האחרים. מי שרוצה להשתמש בו ישלם - עקרונית - תמלוגים. סופרים, זמרים , שחקני תיאטרון - כולם מאוגדים ויש להם מוסדות שמטפלים בעינינם. שיעיז מישהו לא לשלם לחבר אמ"י את מה שמגיע לו - הוא ישלם , אם יתפש - טבין ותקילין, גם כעבור שנים. התשלום חייב להיות לפי פופולריות הריקוד. מי שייצור 100 ריקודים , אשר אף אחד לא נירקד - לא יקבל כלום. אבל מי שייצור ריקודים מבוקשים , לפי מספר הפעמים שרוקדים אותו - ישלמו. כמובן - שהתשלום יחושב בפרוטות , אבל מפרוטה לפרוטה יגיעו למאה. יש להפסיק את הזילזול הזה ביוצרים. אם היוצרים ירצו - יוכלו לאסור על כל מדריך או רוקד - לרקוד את ריקודם במקומות ציבוריים, וכן יאסרו על מכירת צילומיהם בוידיאו וכל אביזר אחר , הקשור ביצירתם. המפסידים יהיו כל אלה אשר ניצלו את אי-הבהירות הקיימת היום - לצבירת רווחים גדולים.

 

[דני יש רק אחד]

ארגונים חדשים

דווקא זה רעיון לא רע. צריך לחלק את היוצרים לאלה שרוצים תמלוגים על כל פעם שמרקידים את ריקודיהם ואלה שלא. ואז צריך לעגן את הנושא בחוק. נראה לי (ע"פ הכרותי המעטה בחוק זכויות היוצרים) שכל הריקודים שנוצרו בעבר בגלל צורת העברתן (ללא הדגשת הזכויות כנדרש וללא הצגת כוונה לשמור על הזכויות) ייתכן שלא יהיה כבר ניתן לדרוש עליהם תמלוגים (ראה לדוגמא את היצירות של מוצארט בצעירותו שהם ב - public domain). יש הכרח לרשום זכויות תוך שנה מיום הוצאתו לציבור (שזה עבר כבר ברוב הריקודים). אחרי שיסיימו עם הפרוצדורות המשפטיות, יגיע הזמן להקים את הארגון החדש שהצעתי שידאג לפירסום ריקודים חופשיים מבלי לפגוע בזכויות של היוצרים שרוצים כסף עבור יצירותיהם. אני מקווה שאותו אירגון ילמד מהטעויות של העבר וימצא דרך למנוע הצפת ריקודים (ריקוד אחד ליוצר לשנה?). אולי כך יינצל ריקודי העם מהבזיון שהוא עובר היום. אני מניח שלא יתנגדו ליצירת עוד אירגון, הרי כבר מפרקים את האירגון הנוכחי לאירגון למדריכים ואירגון ליוצרים (על-פי הצעת החבר).

 

[שוגי היחידה]

ובאמת איך לשלם ?????.

לא ברור לי חבר של... כיצד טכנית ניתן יהיה לשלם עבור רקודים שיצאו לאויר העולם ונרקדו או נרקדים היום בחוגים. נניח שהוחלט שכך יהיה : א. מי יעמוד ויבדוק איזה רקוד נרקד הכי הרבה? ב.האם כל מרקיד ירשום דיווח מסודר איזה רקודים לימד? הרקיד? ג. איזה סטטיסטיקה תיעשה בכל הארץ ובכל ההרקדות מהם הרקודים שרקדו? והפכו להיות פופלריים? ד. האם לא תיווצר מניפולציה בין יוצרי הריקודים על פופלריות הריקוד? (שמור לי ואשמור לך). ה. מי יוכיח או יתקע לידי שהמרקידים ידווחו נכונה? איזה פיקוח יהא לך על כך? ומכאן יצוצו עוד מליון שאלות כיד הדמיון הרחבה עלינו. הסוגייה בעייתית לדעתי

 

[דני יש רק אחד]

טכנית

זה לא כזה קשה. כמעט כל המרקידים משתמשים בתוכנות אשר עוקבות אחרי איזה ריקודים הרקידו. קל להוציא דו"ח ולשלם (כמו שעושים ברדיו). זכור לי טופס (שהוציא ירון?) בזמנו אשר היה צריך לסמן בעט איזה ריקודים לימדת כדי לשלם תמלוגים. פיקוח זה כמו בכל דבר (מע"מ, מס הכנסה), יש פקחים דרוזים שיודעים לרקוד ריקודי עם

 

[חבר של כלם]

השונמית עם השמלה הלבנה

היום יש מחשב. כל מדריך יצטרך לשלם עבור השמעת המוסיקה לאקו"ם, לאמ"י ולחברות התקליטים. ואני מציע גם ליוצרים. לפי זמן השמעה. איך ? כל מדריך הרי מפרסם איפה יש לו חוגים, וכמה זמן נמשכת הפעולה. נניח שבשעה נטו אפשר להשמיע 25 שירים - ריקודים. על כל ריקוד יש לשלם לכל הגורמים הנ"ל, אגורה אחת למוסיקה ו - 1/2 אגורה ליוצרי הריקודים (נניח - רק לשם הדגמה) 1.5*25 = 37.5 אגורות לשעה. אם הוא מרקיד מ - 9 עד חצות = 3 שעות 3*37.5 = 112.5 אגורות לערב. דהיינו 1.25 שקלים לערב. צריך להיות אימון. גם אם האומדן לא יהיה בתחילה מדויק - כעבור זמן עם רכישת ניסיון יגיעו לעמק השוה. ארגון היוצרים יקבל את הכסף ויחלק אותו ליוצרים לפי דיווח המרקידים. ריקוד מבוקש, שנרקד אצל הרבה מרקידים ,יזכה את יוצרו באחוזים יותר גבוהים. יש להכין סקלה מאוזנת לחישוב. זו רק דוגמה אחת , אולי מישהו אחר יציע חישוב אחר. העיקר - לא להתבטא כלפי היוצרים הצעירים האלה, שבודאי מתרגשים בהביאם ריקוד לציבור - בצורה מעליבה. לדוגמה ביטוי כמו "מרימים את האף", קפצנים, רודפי בצע, גם אם זה נכון מבחינה פסיכולוגית, מגיע להם תשלום. הרבה אומנים מתיחסים איום - לאנשים סביבם, ומקבלים אותם בכבוד , למרות שיגעונם. שמעתי על הרבה כוריאוגרפים, אשר מעליבים את הרוקדים- בחזרות להופעה. כולם מקבלים אותם בהערכה, ולא מזלזלים בהם. בודאי לא מתכחשים לצורך לשלם להם כגמולם. לפי התמונה שלך , את מתאימה ללהקת כרמון. חבר - יענקלה לוי

 

[nilll]

תוספת לשוגי

מניפולציות אינטריגות וקליקות יש כבר היום. מובנים לי תסכולו וכאבו של יענקלה לוי אבל יש בו תמימות רבה.אתם רואים את היוצרים מתאגדים?? מה לדעתכם יקרה בחוגים של יוצרים שהם גם מרקידים??רבים מהם משך שנים סרסו והשחיתו יצירות של אחרים ורוב הזמרים נשמעים כמו רוחמה{למי שעוד זוכר}יש הרבה עוולות לתקן לפני שצועקים חמס.המרקידים משתפים פעולה והאכפתיות של אנשי הפורום היא לא אופיינית להמון הרוקדים.אני לא רואה שום פתרון ראלי באופק אבל נעים לראות שלמעטים אכפת ובזאת אתנחם ואחתום.

 

[דני יש רק אחד]

תמלוגים לנוסטלגיה

לאחר מסרים אישיים עם יענקלה, רציתי להבהיר משהו בדבריי. באופן עקרוני אין לי התנגדות לתמלוגים לריקודי נוסטלגיה. הבעייה שלי היא עקב ההצפה שקיימת היום, ולכן לדעתי אסור היום לשלם תמלוגים (לא ניתן להפריד בין הותיקים לחדשים) אחרת אנחנו בבעייה, ולכן עלי להתמקד בשוני בין יצירת הריקודים ויצירת הסימפוניות.

 

[דני יש רק אחד]

נראה לי שההבהרה הייתה פחות ברורה../images/Emo4.gif

 

[בריזה מן הים]

סוף סוף גיבשתי דיעה..

זה לא היה קל, קראתי את כל מה שכתבתם בעניין - לא רק בשרשור הזה, אלא בכלל. וכתבתם הרבה. המון. ולא הצלחתי להחליט... מאוד התחברתי לדברים של דני יש רק אחד: "ריקוד עם נוצר בשביל העם", "פעם היוצרים אהבו לראות את יצירותיהם נרקדים בהמונים (לשם כך נוצרו)", "אני רואה היום איך ריקודי העם הפכו מדבר יפה ומתוך הנשמה לדבר של בצע כסף, פרסום, טיולים לחו"ל, והדוד סם". מצד שני, גם הדברים של יענקלה נגעו בי איפה שהוא - מדוע סופרים, משוררים, מלחינים וכו´ זוכים לתמלוגים על מה שחיברו, ומי שחיבר ריקוד עם לא זכאי לכך? ואתמול בלילה היתה לי הארה... פתאום הבנתי מה דעתי... אז ככה - לפני שנים, כשהתוודעתי לראשונה לנושא המאבקים המשפטיים המכוערים שניהל ירון מידן עם צוות "בראש צלול", בטענה ש"גנבו" לו ריקודים ולימדו אותם בהרקדות שלהם - אני זוכרת שחשבתי לעצמי כמה זה יפה שאין דבר כזה בריקודי עם. זה שפלוני חיבר ריקוד מסויים, לא אומר שאלמוני אינו יכול להרקיד ריקוד זה במקום אחר, כל שצריך זה שאלמוני יציין שהריקוד חובר ע"י פלוני. חשבתי שהסיפוק של המחברים/יוצרים נובע באמת מכך שריקודיהם מצליחים ומבוקשים. וזה היה באמת יפה בעיני, ונתן לריקודי העם איזו הילה של טוהר בעיני… אבל, זה שככה הייתי רוצה שיהיה המצב, לא אומר שזה הדבר הצודק ביותר. נכון, הלוואי שהמחברים/יוצרים היו עושים זאת עדיין אך ורק מתוך הסיפוק שבלראות רבים כל כך רוקדים ריקוד שהם חיברו – אבל אני לא יכולה להאשים את אלה שרוצים לראות גם תרגום חומרי לאהבה לה זוכים ריקודיהם. זה אולי פחות יפה ו"נעלה", אבל זו המציאות. ושאלת איכות הריקוד לא חשובה – אבוי לנו אם מושג זכויות היוצרים יושפע ממדד איכות. האם רק ספרים שהם רבי מכר, מחבריהם זכאים לתמלוגים? האם סרט שהוא "נפילה" יהא פרוץ לכל לשכפלו, להפיצו וכו´ משום שאינו שובר קופות? האיכות והרייטינג כמובן יתורגמו בעקיפין לגובה התמלוגים – ריקוד שלא ייקלט, לא ירקדו אותו בהרקדות ולכן גם לא יקבל תמלוגים. יתכן ותהיה לכך אף השפעה חיובית על איכות הריקודים – כשהיוצרים/מחברים ידעו שרווחיהם יגדלו ככל שהריקוד שלהם יהיה טוב יותר. ולאלה שטוענים שזה מסובך וכו´ – זה מסובך באותה מידה שמסובך לתת תמלוגים לאמנים על השמעת שיריהם. ומאחר וכאן מצאו פתרון – בדמות גוף המרכז את כל התמלוגים ומחלק אותם לזכאים להם, כל שנותר הוא להעתיק את הפתרון לתחום ריקודי העם. נכון, גם אני יותר אהבתי את ריקודי העם כשחשבתי שזה תחום שהוא "מעל" כל העניינים החומרניים והרדודים הללו… אבל הארץ והעולם משתנים, ונרצה או לא – היום הכל זה כסף, ואני רואה את ההצדקה שביסוד רצונם של היוצרים/מחברים לראות תמורה - לא רק רוחנית - לעמלם.

 

[חבר של כלם]

בריזה - דבר דבור על אופניו

כתבת נפלא. מצאה חן בעיני המסקנה. אפשר לחשב תגמול לפי הביקוש לריקוד. אני מקוה שקראת את הצעתי. גם סופרים מקבלים תמורה (מכירת ספריהם) לפי איכותם. המו"ל מעביר להם אחוז מסוים מהמכירה. כך זה בתקליטים, קלטות ותקליטורים. בעזרת המחשב אפשר לעשות הכל. צריך רצון טוב והגינות.

 

[CARMEL EZRA]

לחבר של כולם ולבריזה .זאת טלפתיה

את פשוט גנבת נבונה. גנבת לי את כל מה שרציתי לכתוב היום לאחר שלא הגבתי כמוך על הנושא הזה ישבתי וחשבתי קודם בדיוק כמוך וכעת לאחר שאתמול שכבתי לי במטה חשבתי והרהרתי האם אין צדק בדבריו של החבר שלנו יענקלה והגעתי למסקנה שיש ויש גם אם זה יעלה את מחיר הכניסה להרקדות.המרקיד יקבל תמיד את מה שמגיע לו אחרת מי שלא ישלם לא יכנס להרקדה. כאמור אנו חיים במדינת חוק. כיוון שאנו הרוקדים נהנים מריקוד שחיבר אותו אדם מסויים והמרקיד גם מתפרנס מאותם צעדים שחיבר אותו אדם אז זכותו של אותו מחבר לקבל תגמולים על הריקוד שחיבר. שלא יבוא אף אחד ויטמין את ראשו באדמה כמו בת יענה ויאמר כל מיני תרוצים כמו, זה לא בעיה לחבר ריקוד,מה החוכמה לחבר ביחד כמה צעדים.אבל עובדה ריקודים שנרקדים בחוגים שונים ואנשים מרוויחים מהם צריך ארגון המדריכים לתגמל את היוצר כמו בכל תחום במוסיקה ובספרות. היוצר זכאי לקבל תגמולים כחוק הכתוב ואם לא משלמים לו זכותו להגיש תביעה משפטית שבה הוא יזכה לכל מה שמגיע לו.אם מרקיד מסויים לא רשום באירגון המדריכים והוא משמיע נותן או מלמד ריקוד של יוצר אז הוא בהחלט יכול להיות בבעיה קשה כי הוא לא שילם שום תגמול .החבר של כולם דיבר בצניעות והזכיר שצריך לתגמל את הצעירים שמחברים\יוצרים ריקוד. אני חושב שהוא בהחלט יכול לדבר על עצמו בצורה ברורה ולאמר מגיע לי תמלוגים.את התמלוגים יקבל מאירגון המדריכים והיוצרים (שלא עושים לדעתי מספיק לטובת היוצרים) והיוצר חייב לתת לאירגון היוצרים והמדריכים חשבונית מס על התגמולים שקיבל.