תמיכה ויטואלית

BellA עלמה

New member
תמיכה ויטואלית

איך לדעתכם נראת תמיה וירטואלית? פוצי מוקי חיבוקים דביקים ונשיקות או שלפעמים להגיד את הדברים ישר ולעיניין אפילו אם זה צורב ולא הכי נעים לפעמים איך אתם מדמיינים נראת תמיכה?
 
השאלה איך את בונה קשר

אם הקשר אמיתי אפילו ורטואלי אז יש בו פחות מוצי פוצי אם הקשר בנוי על חיזור אז שולחים חיבוק נשיקה כל מה שיש בחיזור
 

BellA עלמה

New member
זה לא קשור לקשר

אלה סוגים של תמיכה אני אישית פחות מאמינה בפוצי מוצי ויותר באמת בפנים גם עם זה צורב לפעמים. כמו במציאות. שאני רואה חברה עושה טעות אני אגיד לה את דעתי
 
מכירה את הגישה הזו

אני יודעת להיות ישירה מאד, וגם לרכך את השיחה במילים של יהיה בסדר מאמי ותמיד שדודה שלי שומעת אותי מדברת ככה היא מעירה לי דיי כבר ואני מאמינה שזה הדרך בה את מגלה רגשות ורגישות לרגשות של אחרים לפעמים כדי לרכך המאמי עוזר , ועושה משהו בהבעת הרגשות אני בעבד לתת לרגשות ביטוי , אנחנו לא בספרטה אלא בעם שרגשות הוא חלק ממנו
 

efriend

New member
האמת שאני לא מבין למה אלה הן שתי האפשרויות

אני חושב שהכלל מאוד פשוט: אסור להגיע לזילות. חיבוקים, נשיקות ומילים יפות שאינם מגיעים מהלב, אלא מן השפה אל החוץ, לא יעודדו אותי (באופן אישי), אלא להיפך. אני גם משתדל מאוד מאוד להמנע מדברים כאלה, כי כמו שכתבתי בהקשר אחר - אני מאוד אוהב מילים ומאוד מכבד אותן. אבל אם קראתי הודעה של מישהו, וליבי יוצא אליו באמפתיה, למה שלא אביע אותה במלוא עוצמתה? ביטויים רגשים (גם אם עוצמתיים) הופכים לקיטש בעיניי רק אם הם נאמרים בלי כוונה ולא מהלב. כל דבר שנעשה מכוונה ואמונה, בפרט תמיכה, הוא נכון בעיני. בפרט, גם דברים צורבים, אם הם מגיעים מאמפטיה ובצורה לא פוגעת, הם תמיכה חשובה מאוד בעיני. ויש עוד הודעות אחרות שלא הספקתי להגיב להן - אבל צריך כבר לישון, אז מחר...
 
אמפטיה וסימפטיה שבאים מהלב

הם נדירים יום והם מקובלים ואהובים עלי אבל גם הצורה הישירה של דיבור מקובלת היא עדיפה על צביעות וזה מתקשר גם לשימוש במילים , מילים יפות בעברית ולא בסלנג
 

BellA עלמה

New member
חשבתי על זה עוד טיפה

ולדעתי ... הודעות קשוחות וכאלה הן סוג של מנגנון הגנה {יעני אני לא יהיה במצב של אותו כותב הודעה} זה בעיקר רלוונטי לפורמי תמיכה למינהם .
 

efriend

New member
אה, בוודאי

תארי לך שאני מעלה בעיה כלשהי, ומישהו מגיב בתגובה מאוד חריפה וכועסת. הוא כועס עלי? מה פתאום. הוא הרי לא מכיר אותי. הסיבה שכמה משפטים עוררו בו תגובה כה חריפה היא שהם עימתו אותו עם תכנים בעייתיים של עצמו. הכעס הוא לא באמת עלי, אלא על עצמו, או על אדם משמעותי כלשהו בחיים שלו (שאני הזכרתי אותו). זה קורה המון פעמים בחיים, לגירסאות שונות, ולא רק בפורומים של תמיכה...
 

BellA עלמה

New member
זהבעיקר פורמי תמיכה

אבל הגישה הזו לדעתי היא הגישה הנכונה זה שהכעסים של המגיב לא קשורים אלי. זה מקל ועוזר לא לקחת ללב יותר מידי
 
אבל בכל זאת כשאתה קורא משהו שכתבו

לך בחריפות, התגובה הראשונית היא כן להיפגע וכן להתעצבן. למשל כשתקפו אותי בפעם האחרונה, זה הגיע אצל מישהי מהתוקפות מהלב כי זה פגע בה בנקודה רגישה והיא ממש תקפה אותי וכן,התעצבנתי על זה ורק כשהבנתי בסופו של דבר שזה כעס שלה שמדבר, נרגעתי.
 

BellA עלמה

New member
כן זו תגובה טיבעית להעלב ולהתעצבן

אבל אז צריך לקחת צעד אחורה ולנסות לראות את הדברים בצורה אחרת. 1 - כנראה שמשהו בהודעה שלך גרמה למשהו אצלו "להדלק" (טריגר) 2 זה לא שייך אלייך -זה שלו 3 זה "כולה" אינטרנט. אנשים שלא ממש מכירים אותך . תחשבים האם חברה קרובה הייתה מגיבה לך ככה.
 
יש דרך לכל דבר...

אני משתדלת להביע תמיכה דרך חיבוקים, דרך הקשבה אבל כן, אני לא חוסכת בלומר את דעתי האמיתית אבל אני עושה את זה ברגישות כדי שיבינו את כוונתי ולא יחשבו שתקפתי. לצערי נפגעתי הרבה פעמים בגלל ביקורת שהועברה כלפיי וממש הרגשתי מותקפת- ואין לי בעיה לקבל ביקורת, פשוט יש דרך לכל דבר.
 

BellA עלמה

New member
היי

אני מאוד מבינה אותך הדרך שבה אני רואה את העיניין התוקפנות זה שזהשל הכותב ולא שלי. אני לא צריכה לקחת ללב. תוקפנות זה סוג של מנגנון הגנה של אותו מגיב או דרך לבטא את הפחד שלו.
 
לשמחתי- ממש לא ../images/Emo13.gif

זה קרה בפורום אחר וזה משהו שחזר על עצמו הרבה פעמים שממש התקיפו אותי, זה לא היה עניין של לא לקבל ביקורת, אלא הסיקו מסקנות מדברים אחרים שכתבתי וממש תקפו אותי על דברים. וזה גרם לי לעזוב את הפורום הספציפי הזה כמה פעמים כי לא מוכנה שיתקפו אותי, אבל כל פעם חזרתי אחרי תקופה מה, כי הפורום הזה הוא סוג של בית עבורי.
 
למעלה