תמיד כזה מת פה?

הם נוטים לזה...

ראיתי פעם סרט על מלחמת העולם הראשונה, שניפח מעבר לכל פרופורציה את תפקידה של ארה"ב. חוץ מזה, החבר'ה שמכינים שם את הכתוביות לא יודעים אנגלית, או עברית, או היסטוריה.
 

BluePrint

New member
שמתי לב, אבל לקצת יותר מזה.

-תוכנית אחת מראה את צד ארה"ב, ולכן מתארת יותר על מעשיו. -תוכנית אחרת על אותה תקופה מציגה לנו את הצד הבריטי, ושם הסיוע מארה"ב יוזכר רק במשפט אחד. ראיתי (או יותר נכון, שמעתי) מספר תוכניות על על יום הפלישה, ובכל אחת מהן השמיטו פרטים קטנים בהם התמקדו בתוכניות האחרות. זה לא ניפוח, זה נושא. (לא יודע אם החברה שמכינים את הכתוביות חזקים באנגלית, אבל הם בטוח לא יודעים עברית. התרגום הוא בערבית)
 
זה ערוץ לקהל יעד מסויים

והקהל הוא אמריקאי. זה בערך כמו הבדיחה על "הפיל והבעייה היהודית", על החינוך בארץ. ויצא לי לראות שם כתוביות ממש מזוויעות בעברית - ארמון הדוג'ה בוונציה תורגם בתוכנית על קזנובה כ"ארמון הכלב", ובתוכנית על מלחמת העולם השנייה הקפידו שוב ושוב לכנות את כוחות הציר "בעלות הברית"....
 

BluePrint

New member
הקהל המתעניין.

והקהל הבאמת מתעניין, יקרא קצת מעבר לצפיה בתוכנית. אז אתה אומר, שלמזלי אני לא צופה בערוץ ההסטוריה המשודר בארץ?
 

Nihau

New member
עזבי עטים- קחי נסיון אישי שלי בא"ל

(א"ל= אומנות לחימה) כבר כמה זמן שאני מספרת כאן שאני לומדת אומנות לחימה המתמחה בלהבים. במסגרת הלמידה למדנו גם קצת על נשקים אקזוטיים יותר כמו שוט למשל. אחרי אימוני שוט בודדים בפארק כבר יכולנו לבצע את הלכידות הפשוטות ביותר, שלא לדבר על שימוש בשוט כנשק טווח ארוך אימתני ומרתיע במיוחד. פיסת עור הנעה במהירות שוברת מחסום הקול ופוגעת בעור מעבירה מספיק אנרגיה כדי לגרום לפילוח הבשר בצורה כואבת במידה שלא תאמן. לגבי חרב גם כאן למדנו לא מעט דברים ובמיוחד כיצד להעזר ביד הריקה או האוחזת בפגיון כדי לשמור ולנטרל את הנשקים של היריב- בצד השימוש השוטף ביד הראשית החמושה בלהב ארוך. כך שפיתוח התרגיל עליו דיברתי הינו בהחלט בגדר הטריוויאלי למי שכבר יודעת לחשוב לפי עקרונות השימוש בנשקים ולא מסתמכת על הספר לשחקן כמקור לידע על השימוש הנכון בכלי נשק מימי הביניים. ולעינינו: כפי שכבר ציינתי הדמות כבר יודעת להשתמש בחרב וכבר יודעת להשתמש בשוט- לא מדובר בשימוש ראשוני אלא רק בחידוש שבשימוש בשניהם בו זמנית למטרת ביצוע תרגיל אחד ספציפי שעליו מתאמנים ספציפית שוב ושוב. היכולת להפעיל שתי ידיים בביצוע שתי מטלות שונות בו זמנית היא נרכשת אבל דמות שיודעת להשתמש בחרב גם יודעת להשתמש ביד הריקה שלה בנפרד לחלוטין גם ככה. כך שאנלוגית הכתיבה בעט גם היא לא כל כך מתאימה. ואני בטוחה שאם אנסה במשך כמה שעות אצליח להשתמש בשני עטים לכתיבה של שני משפט כזה שתיארת. ברור לי שמו"ד, או כל שיטת משחק פרט אולי לחופשיטה המנוהלת ע"י מנחה חגורה שחורה בקונגפו, לא יכולה להרשות לעצמה גמישות שכזו בקרבות, אבל לדעתי מן הראוי עדיין לאפשר כאלה מהלכים ייחודיים אם השחקן יכול להוכיח שהם אפשריים לדמות, גם אם הדרגה לא מתאימה או הכישרון לא מאפשר או 101 סיבות טכניות אחרות.
 

מירטל

New member
המשפט האחרון שלך אומר:

שאני באמת צריכה לשכנע את הבלש להריץ פעם משהו בBRP
 

t3h d00d

New member
אני גם למדתי

וחבל שהדברים קרו כך ולא יכלתי להמשיך להתאמן... האמת היא, שלמדנו שימוש בסכין, קבוטן וחרב ארוכה (katana אבל כדי שלא נהרוג זה את זה השתמשנו במקלות באורך של longsword). אני כמובן ניסיתי עם שתי חרבות, וזה ממש לא פשוט. כמובן, אפשר לסובב אותן ולחתוך כל דבר לפניך, אבל שימוש להגנה, או תקיפה שהיא לא לסובב אותן בלי סוף הרבה יותר מסובך ממה שרואים בסרטים, ואני מנחש שהתקיפה עם הcombo מבוססת על סרט. זה לא פשוט בכלל.
 

Nihau

New member
לא מבוסס על סרט

מבוסס רק על ההגיון היצירתי שלי לאחר אימון עם שני הנשקים הללו בעצמי. בא"ל ארניס למדתי יד ריקה, סכין, חרב קצרה, חרב ארוכה, מקל, שני מקלות, שתי חרבות, חרב+סכין, שוט, עבודת יד ריקה כהשלמה ליד אוחזת בנשק- לפיתות, בריחים, פריקות, הטלות ועוד. שתי חרבות דורשות אימון קצת יותר ארוך אבל יש עקרונות תיפעול ברורים ולאחר שלמדת אותם פעם אחת כראוי זה רק עיניין של אימון על התיזמון המדוייק- מה שלא קיים במו"ד בו מניחים אוטומטית שזריקת הקוביה כוללת את כל השיקולים המהסוג הזה- וכך גם ברוב השיטות האחרות, אם לא כולן. ובכל זאת למדתי את העקרון של לחימה בשוט+חרב במהלך אימון אחד שמח בפארק כשהגיע אורח נכבד מחו"ל ולימד אותנו על קצה המזלג מה עושים עם שוט. כששאלתי אותו על הרעיון שהיה לי קבלתי תשובה מנומקת + הדגמות.
 
קשה באימונים, בקרב כבר מתים

להתאמן זה טוב וחשוב, אבל זה אף פעם לא הדבר האמיתי. יש הבדל בין מדריך שמלמד אותך למישהו שמנסה במלוא מאודו להרוג אותך.
 

Nihau

New member
טריוויאלי במשחקי תפקידים.

הנחת יסוד במשחקי תפקידים באשר הם היא שכאשר כתוב בדף הדמות שהיא יודעת להלחם זה אומר שהיא יכולה ליישם את מה שהיא למדה באימוים בקרב אמיתי כי אחרת בכל קרב אתה צריך לבדוק האם הדמות קיבלה לפתע black out נכנסה לפאניקה ומתה בחץ תועה שבכלל נורה בגבעה השכנה ע"י רועה עיזים שניסה את קשתו החדשה בפעם הראשונה. כאשר אמרתי שהדמות יודעת להלחם בחרב ויודעת להלחם בשוט התכוונתי שכבר יש לה לא מעט ניסיון אמיתי בקרבות אמיתיים עם חשש אמיתי לחייה והצלחה אמיתית להציל את אותם חיים יקרים מפז בעזרת כשורי הקרב האמיתיים שלה שנוצלו בזמן אמת וכאשר אמרתי שהיא מנסה לפתח תרגיל ספציפי היא עושה זאת מתוך הבנה של מהלך קרב אמיתי והדרך בה מהלך כזה יכול להשתלב פנימה.
 

Nihau

New member
כן אכליל. ככה זה. בכולן.

הראה לי משחק תפקידים אחד בו מצד אחד מצויין כי לדמות יש יכולת לחימה אבל מצד שני בקרבות היא לא יכולה לתקוף או להגן או לבצע כל פעולה אסטרטגית קרבית אחרת כלשהי שבתחום יכולותיה המצויינות מראש.
 

Nihau

New member
ספרי לי.

אבל גם ספרי אם לפני כל קרב דמות אמונת קרבות צריכה לבדוק אם היא השאירה את השפיות בבית הבוקר ועכשיו היא הופכת לברזרקר או לארנבת קטנה משופדת על סכין המטבח של עקרת בית מעוצבנת. הנחה בסיסית בכל שיטת משחק אומרת שאם נקבע שדמות יודעת להלחם אז היא יודעת ומסוגלת ליישם בפועל את מה שלמדה באימונים. אחרת אי אפשר לשחק.
 

מירטל

New member
תפסת את העיקרון!

קת'להו אינה שיטת משחק שמבוססת על קרבות, אני חושבת ששני העמודים האחרונים שלה מהווים פרודיה מטורפת על כל משחקי התפקידים - כולל קטע קומיקס חביב שמצהיר ש" הדמויות הזקנות ביותר במשחק הן הדמויות בעלות קצב התנועה הגבוה ביותר". כל שיטת משחק שמבוססת חזק מאוד על קרבות ( כמו מו"ד או אבי סער) תאפשר לך להילחם באימונים ובקרב באותה קלות - שיטה ( או עולם) שאינה נועדה למשחק מכות עלולה לא לקבל את הנחת היסוד הזו.
 

BluePrint

New member
"אבל, אבל, אבל... ושוב פעם, אבל."

חופשיטה היא דרך משחק ללא נתוני דמות. (מעבר ל"טוב יותר"\"טוב פחות") אני מתכוון לשיטה בעלת חוקים, בה תכונות ויכולות גם ממוספרות, וגם משתפרות "ללא מגע יד שחקן". (טוב, חייבים מגע יד שחקן, אחרת איך נשנה את הערך בדף הדמות. אבל שלא יהיה איסוף נקודות ערטילאיות, חישובים שונים, או עצירות off-play לצורך זה)
 

JuffoWup

New member
מה זה אבי סער?

אם תסלחו לי על הבורות? זה לא היה מישהו שכתב בוויז? או שזה היה ערן בן-סער או משהו כזה?
 

DDN

New member
אבא של סער. נו באמת. . . .

אבי סער זו סדרת ספרים של מייקל מורקוק (??? לפתע אני לא משוכנע בשם) שהיא סדרת פנטזיה. לפיה יצאה שיטת המשחק STORMBRINGER (שאם אני לא טועה זה המקור האנגלי ל"אבי סער") סדרת "אבי סער" יצאה בכריכות דקות בפורמטים המיניאטוריים ש"עם עובד" כ"כ אהבו. הספר שלי (שתמיד ב"שלוף" חוץ מהפעמים שאני באמת מחפש אותו) לא לידי, אז אני אפילו לא יכול להיות משוכנע שזה של "עם עובד".
 
למעלה