תמונות...

Mrs ButterFly

New member
יואו

שמעת על סולם יעקב? אם לא, אני אצטט לך מה כתוב שמה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא. ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק. הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך:" (בראשית פרק כ"ח פס' י'-י"ד) עכשיו נפרש קצת: עפר הארץ=המונים, בלתי ספירים. ועכשיו, שימי לב. אין מצב שהערבים יהיו הרוב פה. הדבר היחיד שיכול להיות הוא שבארץ שלנו הערבים יהיו הרוב, אבל אל תשכחי את העולם. ברובע ברוקלין בניו יורק כולו יש שישה מליון יהודים, בלי נישואי תערובת.
 

Mrs ButterFly

New member
לאף אחד אין כוונה כזאת

אבל לזה זה מוביל. ענידת הטלאי הכתום היא באמת מופרכת, בהשוואת הפינוי לשואה, עם זה אני מסכימה איתך. הדבר הזה שנבנה מול הכנסת אינו דגם של מחנה ריכוז, אני לא יודעת מאיפה זה עלה לך. הדבר הזה נקרא "הפגנת שבת" (שבת מלשון ישיבה), והכוונה הכללית היא להקים עיר אוהלים. כפי שכבר אמרתי, חבל הארץ "פלשת" נכבש על ידי אבותינו בממלכת ישראל ויהודה, כך שזה נחשב לחלק מארץ אבותינו.
 
אני שמחה שאת מסכימה איתי בנוגע

לטלאי. היום פורסם כי גורמים בימין מתכוונים לבנות דגם של מחנה ריכוז מול הכנסת... הפגנה היא דבר לגיטימי... וחבל פלשת מעולם לא נכבש בידי יהודים לפני 67'.. והיה ויש לך הוכחות או ציטוטים מהתנ"ך שמאשרים את טענותיך, אשמח אם תשלחי לי לינק...
 

Mrs ButterFly

New member
אין בעיות


היכן שוכנת ארץ גרר? אין ספק כי האחיזה בכל חבל מחבלי ארץ ישראל, תובעת מסירות והתמדה, ובכל זאת נדרשת דבקות מיוחדת לאחיזה בארץ הנגב, ולפיכך בשעה שמבקש יצחק אבינו לרדת מצריימה בשנת הרעב – כאברהם אביו – נגלה אליו ה' יתברך וקורא באזניו: "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל…" (כ"ו, ב-ג). ומהי בדיוק "הארץ הזאת" ו"הארצות האל" – דבר זה מפורש בפסוק הקצר, המתאר את מילוי הצו: "וישב יצחק בגרר" (כ"ו, ו). העיר גרר שוכנת, לדעת רוב חוקרי המקרא, בנגב המערבי, לא הרחק מעזה, כמפורש כבר בפרשת נח: "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה " (בראשית י', י"ט) וכיום נוטים לזהותה עם תל-גמה ליד קיבוץ רעים סמוך לציר כיסופים – גוש קטיף. על מיקומה המדוייק של ארץ גרר – בין עזה לנחל אל-עריש עומד בהרחבה פרופ' יהודה אליצור ז"ל בספרו ישראל והמקרא (עמ' 352), אגב הבאת מקורות רבים מהמקרא ומדברי חכמים, ומחרה מחזיק אחריו בנו ממשיך דרכו – ד"ר יואל אליצור יבדל"א – במאמר המתפרסם בגיליון זה. מכל מקום, דווקא בארץ גרר זו 'בין עזה לרפיח' – מצווה הקב"ה על יצחק לשכון, ואותה הוא מבטיח לו ולזרעו בהדגשה יתירה: "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" (…לתשומת לבם של כל הפוליטיקאים 'המומחים', המתאמצים להוכיח שחבל עזה אינו חלק מארץ ישראל…). אכן אין חבל ארץ זו – קל ונוח למגורים אבל דווקא עליו נאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' " (כ"ו, יב) וכדברי רש"י, עפ"י מדרש רבה: "לומר לך שהארץ קשה והשנה קשה" – ואף על פי כן – "ויברכהו ה'!" מן הראוי לציין כי מברכת עליון זו מתברכים היבולים מאז ועד היום. …ומי שאינו מאמין שיצא לשוח בשדות סעד ועלומים, רעים וכיסופים, וילך לטעום תפוחי אדמה, גזר, חסה ו'שאר ירקות' מגוש קטיף… גרר גרר ונחל גרר הם מוקדי האחזותו של יצחק אבינו בארץ המובטחת. שם חפר את בארותיו ושם שב וחפר את בארות אביו אשר סיתמום פלשתים, שם זרע ומצא מאה שערים. הפעם היחידה בחייו שבה זכה להתגלות ה' היתה בארץ גרר, בה ובעבורה: "שכון בארץ אשר אומר אליך. גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך". הביטוי "הארצות האל" רומז למרחב גדול המקיף את ארץ גרר. בספר בראשית גרר הוא מקום חשוב, על פיו הוגדר "גבול הכנעני" (בראשית י) ובו שכן מלך פלשתים בימי אברהם ויצחק. בחלקים המאוחרים יותר של התנ"ך כמעט שאין פוגשים את גרר ובמקורות חיצוניים מתקופת המקרא אין הוא נזכר (הצעות שהועלו לזהותו במקורות מצריים אינן עומדות בפני הבקורת). בתקופת התלמוד שוב עלתה חשיבותה של ארץ גרר והיא נזכרת במקורות חז"ל, באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא. היכן שכנה גרר? בספרות המחקרית הועלו דעות שונות. הדעה הסבירה ביותר היא של פיתיאן-אדמס ופיטרי שזיהו את המקום בתל רעים ('תל ג'מה') על שפתו הדרומית של נחל הבשור, כ-5 קילומטרים ממזרח לכיסופים. הנוסעים לגוש קטיף חולפים על פני התל הזה מעט לפני מחסום כיסופים. חורבה סמוכה לתל - 'ח'רבת אֻם ג'ראר', שימרה כנראה את השם העתיק. זיהויים מזרחיים ודרומיים יותר אינם הולמים כראוי את נתוני המקרא. מפרשת תולדות אנו למדים שכאשר היה רעב בארץ, היו בגרר אפשרויות לבארות ולהצלחה חקלאית, זאת אומרת שגרר צריכה להיות סמוכה לחוף, ואינה יכולה להיות בלב הנגב וודאי לא באזורים דרומיים ביותר. גם "בואכה גררה עד עזה" מביא למסקנה דומה. באונומסטיקון (ראשית המאה הרביעית לסה"נ) נאמר שעל שם גרר נקרא אזור גרריטיקי וצויין מרחקו מבית גוברין - 25 מיל רומאי (= כ-35 ק"מ). במפת מידבא מצוייר הכפר גררה בין באר שבע ובין עזה והמרחב שבקרבתו נקרא גרריטיקון סלטון ('סלטון' - אחוזה קיסרית). חשוב במיוחד דיונם של חז"ל בירושלמי שביעית (ו, א) ובבראשית רבה (פ' נב וסד). המדרש מזהה בפירוש: "ויגר בגרר - בגרריקי", "וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה - לגרריקי" (כך לפי הענין ולפי ב"ר כ"י ותיקן 60 עמ' 283; בנוסחאות אחרות: 'גרדיקי'). וכאן בא קטע המופיע בשני המקורות במקביל בהבדלים מסויימים. וזו לשונו לפי המדרש: "מפני מה גזרו על הניווי זה שבגרדיקי (כ"י וטיקן 60: שבגרריקי), מפני שהוא ניווי רע ועד איכן חייבו ר' חנין בשם ר' שמואל בר רב יצחק עד נחל מצרים". ובמקבילה שבירושלמי: "מפני מה לא גזרו על אותה הרוח שבגרריקו (צ"ל שבגרריקי) ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מפני שניויה רע. עד היכן ר' חנין בשם ר' שמואל בר יצחק עד נחל מצרים". פירוש הקטע: תחום זה של גרריקי נתחייב בתרומות ומעשרות ושביעית ("גזרו", "חייבו") ואינו טמא בטומאת ארץ העמים ("לא גזרו"), זאת למרות שבאותה תקופה ישבו בו יותר גוים מיהודים, ואזורים שהיו מיושבים בעיקרם בנכרים (כבית שאן ואשקלון) היו בדרך כלל נמנים עליהם לפוטרם מן המעשרות ולגזור עליהם טומאת ארץ העמים. הסיבה להבדל היא שאזור זה "ניוויו רע", אינו מתאים ביותר לחקלאות בגלל צחיחותו היחסית ודיונות החול. כלומר, זהו אזור דליל בהתיישבות וממילא אין אחיזת הגויים במקום מפקיעה ממנו את קדושת הארץ (כשם שבים הגדול ממשיך הגבול להיקבע על פי טורי אמנוס ונחל מצרים שהם הגבולות הראשונים שמן התורה ולא על פי כזיב או עכו; גטין ח. וירוש' שביעית ו, א). מקור זה מלמדנו גם באשר לגבולותיו של החבל - "עד נחל מצרים". נחל מצרים הוא ואדי אל-עריש. מסקנת הדברים: הנגב המערבי, אזור יובלי נחל הבשור, כולל גוש קטיף וחבל ימית עד ואדי אל-עריש הם "הארצות האל" שסביב גרר ונחל גרר בספר בראשית, והם גרריקי או גרריטיקי של מקורות חז"ל והמקורות היוניים בני זמנם. (מקורות נוספים לעיון: י' אהרוני, "גרר", אנציקלופדיה מקראית, ב, 564-561; י' אליצור, "ארץ גרר", ישראל והמקרא, רמת-גן תש"ס, 356-352 והפניות שם). ד"ר יואל אליצור
 
למעלה