תמונות בפייסבוק

[ר22 היחידה]

תמונות בפייסבוק

חייבת לשתף במשהו טרי.
אני בדעה שאסור לפרסם תמונות של ילדים ותינוקות בפייסבוק. אני מאוד קנאית לפרטיות ולא רוצה שכולם ידעו מה אני עושה. כשהילדה נולדה חמותי פירסמה מספר תמונות בפייסבוק, ביקשתי ממנה שלא תעלה יותר ותמחק את מה שהעלת. היא התעצבנה והתווכחה ובסוף הבינה. אתמול חגגנו לילדה שנה. בערב כבר היו 30 תמונות של הילדה שלי ברשת. אמרתי לבעלי שיבקש ממנה שתמחק את התמונות, ובנוסף רשמתי סטטוס שאני מבקשת לא להעלות תמונות. חמותי התחילה להעלב, ואפילו אמרה שאנשים אחרים נפגעו ממה שרשמתי כי הם רוצים לראות את התמונות ולשמח אותנו. הסברתי לבעלי ששום דבר לא השתנה בדעתי בשנה האחרונה, ואני מאוד נפגעת מזה שהיא לא מתייחסת לבקשות שלי, ואני לא סנילית עד כדי כך. איך אפשר להסביר לה פעם אחת ולתמיד שתבין ושהמצב לא יחזור על עצמו כל פעם.

 

[B l u e D e v i l]

איך שקראתי את השורה השניה שלך יצא לי עשן

עם כל הריבים והקרבות שהיו לי עם נושא הפייסבוק (וזה אחרי שהרעיון של גיסתי לפתוח לילדה פייסבוק!! ירד מהפרק)

השאלה זה מה רוצים לעשות. בהנחה שהיא לא רוצה לעצבן אותך בכח (כמו במקרה שלי) ישנה האפשרות הטובה מכולן והיא הגדרת פרטיות. אני למשל מעלה בפיסיבוק שלי תמונות של הילדה כשהן מוגדרות לצפיה לאנשים מאוד ספציפים - משפחה קרובה. ואין אפשרות לשתף אותן. חוץ מזה, שהמשפחה הקרובה יודעת שלא לשתף תמונות של הבת שלי או לתייג אותן.
מקובל שזו הדרך שלה להראות לכולן את הנכדה היפה שלה, אבל יש דרך לעשות זאת מבלי לפגוע בהוריה. פשוט צריך להסביר ולהדריך באפשרות הזו.

ואגב, לגבי הסטטוס שכתבת, הוא לא במקום, כי בעצם פתחת חזית בציבור.זה משהו שעושים באופן פרטי.
(למרות שאני מבינה אותך וגם אני חטאתי בזה חופשי בעוונותי מול גיסותי המטרידות)

 

[ר22 היחידה]

לגביי הסטטוס

אני לא מעלה תמונות של הילדה אולי 3 תמונות בשנה. אף אחד לא יודע את דעתי בנושא חוץ ממשפחה קרובה. הסטטוס נועד לאלו שייראו שהעלו תמונות שלה ויחליטו גם. לא ניסיתי לפגוע רק למנוע מאנשים להפיץ תמונות שלה. הבת שלי היא לא בובה או חפץ שצריך להשוויץ. וזה שמפרסמים אותה במטרה של "תראו מה יש לי" לא מקובל עליי בכלל. אני רוצה לעלות מיליון תמונות שלה ועוצרת את עצמי, כי זה לא נראה לי נכון. המטרה של הפייסבוק לשתף, ואני לא רוצה לשתף את הבת שלי עם אנשים שאני בכלל לא מכירה, או אנשים שלא קרובים אליי.

 

[B l u e D e v i l]

לי את לא צריכה להסביר.אני מסכימה אתך במליון

אחוזים. לי הפריעו 2 דברים עיקריים, הראשון, שהפייסבוק שלהן פתוח לחלוטין.כך שכל פדופיל או סוטה יכל להיכנס ולראות את התמונות שלה שנמצאות גם כתמונת פרופיל כך שהוא ידע לאן לכוון.
שנית, כמו שאת מתארת את נושא הבובה והחפץ. כדי להעלות לשם תמונות הן הטרידו אותה ברמה שלא מתקבלת על הדעת בצילומים וממש גרמו לה לאנטי.
היום, כשהיא כבר יחסית גדולה ומבינה (3.5) היא כבר הפסיקה להילחם בהן ופשוט עומדת בפוזה קפואה, משל היתה בובה אמיתית, עם ידיים על המותניים, ומותן בצד ועושה חיוך מאולץ שמבאס אותי לגמרי.
פה המקום שלף להסביר לה את הסיבות שמניעות אותך ולהגיד לה בדיוק מה שכתבת פה, גם אני רוצה להשוויץ בה, באיך שהיא נראית בשמלה לחג, בחידוש האחרון שלה ועוצרת בעצמי. אני מאוד מבקשת שגם את תעשי את זה. זה לא מתוך כונה רעה, זה לא כי אני לא אוהבת את החברים שלך שבחרת להעלב בשמם משום מה, אני פשוט לא רוצה שתהיה לאנשים גישה לתמונות שלא ברור מה תהיה ההמשכיות לנושא.
קשה לי להאמין שהיא סתם תעשה לך דווקא, אבל שוב, לא האמנתי שגם אני אתקל בזה.
(סתם ככה, ביררתי את הנושא משפטית ובאופן עקרוני רק האופוטרופוסים של הילדה, דהיינו את ובעלך, ראשיים לאשר חשיפה שלה.כל אדם אחר שיעשה זאת ללא אישור מפורש מכם יכל להתבע על כך)

לגבי השורה האחרונה שלך, אז אני לא לגמרי מסכימה. הרעיון של פייסבוק זה לשתף לחברי הפייסבוק שלך. שאת קובעת מי הם. במקרה שלי שבאמת פרטיות מאוד חשובה לי בנושא של תמונות או סטטוסים אישיים שאני מעלה, יש לי בסך הכל 90 חברי פייסבוק שרובם הגדול משפחה (חלק גדול מהמשפחה מצד אבא שלי לא חיים בארץ) שממויינים לקבוצת של משפחה קרובה (אמא,אבא, אחים, סבתא) משפחה מורחבת - בני דודים ישירים ודודים וכן הלאה. ואני קובעת לשתף תמונות. של הילדה זה תמיד רק משפחה קרובה ומשפחה מורחבת כמו דודים ובני דודים. כל הבני דודים דרגה שניה וחברות וכו לא רואים את התמונות שלה.
גם תמונות שלי מאושרות לצפייה רק למעגל מאוד מסויים.

 

[נומלה]

לי לא ברור

מה ההבדל בין 3 תמונות בשנה לבין 20. אם את נגד ואת עקבית, יש לך זכות מוסרית לדרוש שיישרו איתך קו. אבל אם את לא עקבית וגם את מעלה תמונות לרשת זה נראה קטנוני ורצון להתנגח.

 

[שיר לי שני]

לא מסכימה איתך

יש לה זכות לבחור אילו תמונות יעלו, כמה, מה תהיה הגדרת הפרטיות שלהם וכו'.
מותר לאדם לקבוע לעצמו גבולות שאינם רק "כן" ו"לא", וזה לא נותן לסביבה זכות לפרוץ את הגבולות האלה, בשם האגו הגדול והשביר שלהם.

 

[נומלה]

לא אמרתי שאסור

הערתי שזה מגיע ממקום של רצון לשליטה. כי מותר גם לאדם להתבונן פנימה ולהגיד: מה שחשוב לי באמת זה להיות בשליטה לגבי הילדה שלי כי זו הילדה שלי שלי שלי. ומותר לאדם גם להבין שרצון טוב זה דבר דו כיווני.

 

[עלה לא נידף]

 

[B l u e D e v i l]

יש הבדל בין שליטה שלי שלי שלי ובין שליטה

על כמות החשיפה והאנשים שנחשפים.
בדיוק כמו ששירלי כתבה, יש הבדל אם אני מעלה, או לחילופין חמותי כשרק אנשים מסויימים מאוד רואים את התמונות, לבין אם אני או חמותי מעלות וכולם יכולים לראות.
אם החמות או כל אדם אחר לצורך הענין, מישר קו עם האנשים שמבחינתי יכולים לצפות זה בסדר. חוץ מזה, שזה גם ההחלטה אילו תמונות. למשל תמונות עירום, מתוקות ככל שיהיו, יש שיחליטו שהם לא רוצים שיתפרסמו, או שהילד מרוח כולו באוכל...
זכותי בתור האופטרופוסית של הילדים שלי, להחליט כמה אני חושפת אותן לסביבה.

 

[שיר לי שני]

ואם אכן כך, וזה רצון בשליטה, אז?

עדיין, זו בחירה של ההורים ולסבתא אין שום זכות לזלזל כך בבחירה הזו.

 

[נומלה]

אז אין בעיה

אבל כדאי לקרוא לילד בשמו. ואז אין מה לילל אם גם החמות עושה תרגילי שליטה כי זה כל דאלים גבר.

 

[שיר לי שני]

זהו, שלא כל דאלים גבר

יש פה הבדל מהותי מאד: תפקיד האמא לנווט את חיי העולל, ותפקיד הסבתא אינו לנווט את חיי העולל.
כל עוד הסבתא רוצה את התפקיד הכיפי, של זו שלא צריכה לקחת אחריות, אלא רק לכייף וללכת, אין לה זכות קבלת החלטות.
כל דאלים גבר זה בין שווים, פה זה לא בין שווים, זה בין זו שיש לה חובות + זכויות לבין זו שאין לה חובות ולכן גם זכויותיה מוגבלות.
אגב, אין שום אלימות ברצון לשלוט בכמות החשיפה, צורת החשיפה, ולמי החשיפה. זה הגיוני לגמרי.
ובאותה מידה, הרבה אמהות שאני מכירה מגבילות את העולל שלהן בכמות הממתקים. אז משום שהן מרשות ממתק או שניים ביום, לסבתא מותר לתת עשרים, כי אחרת זו צביעות ומשחקי שליטה וכח? בכל דבר יש עניין של מינון ובחירה, ומי שבוחר וקובע מינונים זו אמא, לא סבתא.
רוב הגבולות ההוריים לא עובדים ב"כן" ו"לא", וזה לא נותן לאף אחד בעולם זכות לפרוץ אותם באלימות ולשחק ב"כל דאלים גבר" כדבריך.
כל האמור לגבי אמא נכון גם לגבי אבא, כמובן, והכי נכון לגבי שניהם ביחד...

 

[אסתי קלי]

גם אם הסבתא כן לוקחת אחריות

עדיין יש נושאים שאין לה בהם זכות החלטה וזה אחד מהם

לא מפרסמים תמונות של קטין ללא אישור הוריו

 

[נומלה]

אני חושבת שאת מתבלבלת בין הרצוי למצוי

כאשר הגבולות מוגדרים ואין לי מותר מה שלך אסור ומשחקי שליטה, אז מקשיבים אחד לשני והרצונות שלך נשמעים ונענים. כאשר משחקים במשחקי שליטה, ולי מותר מה שלך אסור, ולא מקשיבים אחד לשני והגבול הוא ממברנה חד כיוונית, יש מצב שבו לא יהיה בצד השני מישהו במצב הקשבה לרצונות שלך, ואז כל אחד עושה מה שנראה לו.

האם אני תומכת בזה? לא. האם אני חושבת שצריך לפרסם תמונות של עוללים וילדים בכלל באינטרנט? גם לזה התשובה לא (וזה גם כולל בתי ספר שכל שנה מחדש מנסים אצלי את מזלם). האם אני חושבת שכשעושים דוקא יותר קשה להתמודד עם מה שהשני עושה? התשובה היא כן.

ובכל הסיפור הזה עדיין לא שמעתי מילה על מה האבא רוצה. כי יש לי חשש קטן שאמא שלו אמרה לו שהיא שמה תמונות והוא לא אמר לה לא לעשות את זה. וזה מביא אתנו בכלל לזירה אחרת. האם לאבא מותר לעשות מה שאשתו לא מאשרת?

 

[B l u e D e v i l]

לא הבנתי למה את לוקחת את זה למשחקי שליטה

לכל אם ואב מותר לעשות עם הילדים דברים שהם לא מוכנים שאחרים יעשו, כולל סבא וסבתא.
אני סתם זורקת אבל למשל אמבטיה, למשל להעניש ולגעור, למשל לקחת את הנכדה לעשות עגילים בגיל כמה חודשים או להחליט לגזור לה את הפוני, אם להסיע את התינוק מחוץ לעיר וכן הלאה. אלו רשימה קצרה של דברים שלאמא ואבא מותר לעשות ולסבתא לא מותר לעשות. לפחות מבחינתי. וזה ממש לא משחקי שליטה. זו מציאות. כשאני ילדתי ילד, אני אחראית לשלומו, רווחתו, חינוכו, ובין היתר מחליטה מה אני מאפשרת לאחרים לעשות איתו.
ולהעלות תמונות לפייסבוק זה חלק מזה. היא כאמא של הילדה יודעת שהיא הגבילה צפייה לבני משפחה קרובה כי היא לא רצתה שדודה חיה עם העין הרעה שלה תראה את התינוקת עם חיוך ענק, וזה מפריע לה שאת סבתא זה לא מענין.
אני לא מבינה מהבעיה עם זה ולמה זה מוגדר על ידך "משחקי שליטה". בעיני זו חלק בסיסי מלהיות הורה.

 

[210רחלי]

וגם צורך בשליטה

 

[הדסהש1]

לי יש שתי בנות שכל אחת שונה מהשניה

אחת מעלה כל הזמן תמונות של הבן שלה כל פיפס קטן
לי זה עושה משהו בלב שאני רואה אותו מולי .והשניה קנאים לפרטיות של בנותיה
מעלה רק משהו מיוחד עם יש .והנכדים הגדולים כבר יש להם דפי פייסבוק
ומעלים מתונות עצמאיות שלהם.אני לא מעלה תמונות שלי כי אנני פוטוגנית.
תסבירי לסבתא שזה לא בסמכותה להעלות תמונות ללא רשותך.

 

[dori78]

לגבי הסטטוס

לפני שתקפצו ותגידו "בטח אין לך פייסבוק, אז את לא יודעת מה זה":
אין לי פייסבוק. ככה זה. זה לא אומר שאני לא מבינה דבר או שניים על התנהלות במרחב הציבורי ברשת.

ר22 היחידה לא כתבה מה בדיוק היה הסטטוס.
אם כתבה "מבקשת לא לשתף תמונות שלי ושל משפחתי", בלי למען אף אחד באופן ספציפי, אין בזה משום פתיחת חזית.
להיפך, אם חמותה תראה שזה מסר כללי לכל מכריה, היא תבין שזה לא אישי נגדה.

ונניח שכן מיענה את הסטטוס לחמותה, בסגנון "חמותי היקרה, אני מבקשת..." מה כל כך בעייתי בזה?
אם החמות מחליטה להפר את הבטחתה בנוגע לתמונות במרחב הציבורי, מה הבעיה עם מענה במרחב הציבורי?

 

[ר22 היחידה]

משהו שמחזק את צדקתי

הסתכלתי עכשיו בפייסבוק-וקיבלתי לייק על הסטטוס. כלומר אנשים שמצדיקים אותי. וזה מאנשים שהיו באירוע עצמו. כלומר אף אחד לא נעלב או לקח אישית-רק חמותי!

 

[אסתי קלי]

כמו תמיד

הסוד לפתרון ישן איתך במיטה

בעלך צריך לדבר עם אמא שלו ולהסביר לה חד משמעית שאתם לא מוכנים שתמונות של הילדה יופיעו ברשת
בלי אם ובלי אבל
חד משמעית
זו זכותכם וזכותכם הלגיטימית
מרגע שתמונה עולה בפייסבוק היא יוצאת מרשותך,היא תשמר בפייסבוק לעד....אגב,אם אני לא טועה,גם אם את מחוקת אותה היא עדיין קיימת
אז זו זכותך
ואם גם אז היא לא תבין יש דרכים חוקיות למנוע ממנה,אבל זו כמובן כבר עליית מדרגה