תמונה שקבלתי היום

תמונה שקבלתי היום

ואני מעלה פה כי היא עונה על התשובות לדיונים אם להפגע זה ענין של בחירה ועד כמה. וגם כי זה מצחיק אותי.
 

רוני810

New member
אני מזכירה לעצמי את האבחנה שלך מאותו דיון

(אם אני זוכרת נכון), שלא להיפגע כי מי שאוהב אותי - ממילא לא רוצה לפגוע בי, גם אם יצא לו משהו מעליב חד פעמי.
ומי שלא אוהב אותי - מה איכפת לי מה הוא יגיד.
קרה לי לא מזמן בעבודה שמישהי שאני מאוד אוהבת אמרה משפט שהעליב אותי. הזכרתי לעצמי שהיא לא התכוונה להעליב, וזה עזר.
האמת שגם אני אמרתי בטעות לאנשים שאני אוהבת משהו מעליב, באמת בלי כוונה, ואכלתי את עצמי אח"כ. אז באמת אפשר להעליב חד פעמי בלי להתכוון.
כמובן שאם זה חוזר על עצמו, זה כבר סיפור אחר.
 

shoosh2607

Member
מנהל
שמחתי לעזור


שני דברים -
1. בוודאי שאפשר להעליב מבלי להתכוון. כמו שקרה לך, קורה לכולם. החשוב הוא לדעת להתנצל.
2. אם זה חוזר על עצמו - הוא לא אוהב אותי כנראה....
 

shoosh2607

Member
מנהל
בכיף


את רואה - למרות שהייתי במיעוט בדיון ההוא זה עדיין אפשרי
 

A לוןA

New member
אררררוך

אבל בתמצית- מסכים לגמרי. וזה בגדול- אצלי לפחות- עניין של מיומנות נרכשת, ולא משהו מולד.
 
אני מבחינה בין כמה רגשות שונים

אבל קודם כל, לעניין הבחירה: לגמרי, תמיד, בכל רגע נתון - יש בחירה.
יש בחירות שהן הגיוניות ומתקבלות על הדעת, מובנות מאליהן, אפילו. אבל הן עדיין בחירה.
למשל - אם חמותי תגיש לי פרי שאני אלרגית אליו ביודעין: הגיוני שאכעס עליה. זה לא סותר שאני עדיין בוחרת בזה.
עכשיו לעניין הההבחנות:
לעתים קרובות אנשים (גם בפורום הזה) מתבלבלים בין כעס, עלבון, תסכול והמעשה של הצבת גבולות.
אם חמותי ניסתה להלביש לי סינור בכח - אני יכולה להעלב מכך שהיא מתייחסת אלי כמו אל תינוקת, אני יכולה לכעוס שהיא לא מכבדת את גבולות גופי, ואני יכולה לעשות מעשה שמציב גבול ומכריז שאין לה זכות כזו גם בלי שני אלה. שלושה מצבים שונים לחלוטין.
 
עלתה בדעתי

אני לא בעד מאבקי אגו.
אני כן בעד חוט שדרה.
להישאר עם סינר = להגיד: את צודקת, חמותי הגאונה, אני תינוקת שגם לא יודעת לבשל בלי להתלכלך, גם לא מבינה שהיא תינוקת, וגם לא מסוגלת לדאוג לעצמה = להזין עוד התנהגויות דומות בהמשך, ואז לבוא להתפוצץ בפורום ושאיילת תגיד לה: מה את רוצה? היית שטיחון במשך כל כך הרבה זמן, היא לא למדה שיש גבולות!
 
בעיני לא זו הפרשנות

אני מפרשת את ההישארות עם הסינר כ: "כן, חמותי היקרה. אני מוכנה להיות עם סינר כי אני מספיק בטוחה בעצמי כדי לבין שזה לא יוריד את ערכי אם אלבש סינר."
לא נסחפת בכלל.
 
אז אם מישהי תכתוב פה

"חמותי ניגשה להכין רוטב עגבניות, ואני ממש פחדתי שהיא תלכלך את החולצה, כי עגבניות לא מתנקות כל כך, אז הצעתי לה סינור. היא סירבה, אז הלבשתי לה בכל זאת"
לא תכתבי לה: חמותך ילדה גדולה, יודעת מה היא עושה, והחולצה שלה היא באחריותה בלבד?
באמת שלא?
אני חושבת שלהסיר אותו זה להגיד: "אני מספיק בטוחה בעצמי, כדי לעשות בביתי ובמטבחי כרצוני, וכפי שאני רואה לנכון".

מה שיפה בעיני, זה שאצלך, כשחמים עושים צעדים לקראת ילדיהם הם "סמרטוטים", אבל כשכלה לא עושה כל מה שחמותה דורשת היא "חסרת בטחון עצמי"... עקביות משהו?
 
פספסת את הנקודה

לא התכוונתי ואף לא אמרתי שהחמות צודקת בכך שכפתה את הסינר
הצעתי להיות בוגרת למרות שהחמות פסיכית ומעצבנת.
הצעתי לא מתקבלת. אם כן הכלה מוזמנת בזאת לפצוח במלחמת עולם שלישית על סינר.

לגבי הפסקה האחרונה, ההבדל בעיני הוא לא מי צועד את הצעד אלא מהי מהות הצעד.
בעיני יש הבדל זעיר בין לתת מגורים ומחיה חינם ואז לתת עוד חמישים אלף כדי שהזוג יואיל בחסדו לעזוב, ובין ללבוש סינר נגד רצונך. נכון שההבדל בין שתי האפיזודות ממש ממש קטן ולא מורגש, אבל בחורה אינטילגנטית כמוך יכולה להבחין בו בכל זאת.

אני לא באמת מאמינה כמה מילים נשפכו פה על סינר דבילי.
 
אני חושבת שהסינר

אכן דבילי, ואינו אלא קש ששבר גב של נאקה, שעד אותו רגע, התנהלה כמו שטיחון.
אגב, אני לגמרי מסכימה גם על ההבדל בין הדברים, וגם על כך שהחמים בפוסט שהזכרת לא עמדו על שלהם מול הבן שכרגע גר ביחידה שלהם.
פשוט, עשיתי חשיבה אחורה, ובאופן כללי, את נוטה לצדד בדעה שכלה-שטיחון היא ה Bigger person, וחמה שהיא Bigger person היא שטיחון.
 
המשפט האחרון היה מעבר לגבולות הIQ שלי

ולא הבנתי אותו.
אני באופן כללי דוגלת בלא לעשות עסק מדברים שאפשר להחליק עליהם. בעיני סינר הוא דבר שאפשר להחליק עליו. מה כבר קרה?? כולה סינר!!
מגורים בדירה בניגוד למה שסוכם מראש הוא משהו שיותר קשה להתעלם ממנו.
אני לא בעד שאף אחד יהיה שטיחון, אבל ההגדרה לשטיחון של כל אחת מאיתנו היא שונה.
 
מתי היא היתה שטיחון?

מתחילת מערכת היחסים הזו היא החליטה שחמותה מוקצה. היא לא מחליפה אותה חצי מילה וכשחמותה מעיזה להגיע לביתה בהזמנה! היא נזכרת שיש ערמה ענקית של כביסה והגיעה הזמן לתלות אותה. ממש שטיחון אמיתי.
 
למעלה