תמהני

[אביב רון]

תמהני

כיצד בשעה כזו עדיין אין תגובות על 'פרווה חמה' מאמש... אני עדיין מעבד את מחשבותי.

 

[begone]

הופעת בכורה מוצלחת

אני יודע שלהרבה אנשים היו ציפיות שונות מן הלהקה (בעיקר על סמך הישגי העבר), אבל בסך הכל זו היתה הופעה מעניינת, המוסיקאים מצוינים, החומר החדש טוב ברובו, והיה ערב טוב. זו לא היתה הופעה היסטורית שהפכה את חושיי וטילטלה את מוחי, לא הפכתי למעריץ נלהב, לא אספר לחבריי שהחמיצו ערב חסר-תקדים, אבל זה מה יש ועם זה ננצח או שנפסיד. יותר מכל דבר אחר, פרווה חמה נראית היום כמו חבורה של 'סשן-פליירז' בניהול אדם אחד, וזה לא תמיד מחמיא כל כך לשני הצדדים. אין תחושה של להקה אורגנית, אלא יותר אוסף כפיפים המשרתים את חזונו של ליאור. הוא מרים ידיים והם מנגנים, הוא מוריד ידיים והם שותקים - כמו זאפה, כמו זורן. הערת שוליים: לא יודע מה הסיפור עם יעל קראוס, אבל היא נכס, וחבל שלא משתמשים בה הרבה יותר. כל כך הרבה אנשים אוהבים לשמוע אותה שרה, וליאור פשוט ביזבז אותה. אז אולי הם לא חברים טובים ואולי היא לא ממש חוזרת ללהקה, ואולי ליאור לא בכיוון הרוקי - אבל זה חבל, גם ברמה האמנותית וגם ברמה המסחרית, שכן הרכב בלי שירה בדרך כלל מצליח הרבה פחות, ולפרווה חמה יש פוטנציאל בקרב קהלים גדולים של אנשים צעירים.

 

[Yudokolis]

הסיפור עם יעל קראוס

הוא פשוט: היא לא חלק מהלהקה. למעשה, היא כרגע בחופשה בארץ, לא יותר, ועוד שניה היא תיעלם שוב. ויתרה מזאת, אם יורשה לי להתפאר לרגע (?!), אני לא בטוח שהיא הייתה מגיעה להופעה אלמלא פגשתי בה במקרה וסיפרתי לה שפרווה חמה מתאחדים.

 

[CaerBannog]

אני בסה"כ מאוד נהניתי

הבעיה העיקרית שלי הייתה עם הקונספט, שהיה נחמד, אבל עם כבר עושים קונספט אז שיהיה קצת יותר בולט ובמקום. מבחינת החומר המוזיקלי, אני שמח שפרנקל יצא מה"זורינות" במידה מסויימת, ויצר מוש חדש שהוא מעין שילוב בין שתי האלבובים של הלקה, עם נטיות יותר לעבר הראשון. וכמו שאמר אורי, אני בהחלט מסכים שהיה מקום לשירה בכלל, ולשירתה של יעל קראוס בכלל. פיסגת הערב מבחינתי היה הקטע שהתבסס על המשפט ההוא "כל דבר שעושה האדם הוא מקולקל ביסודו" (?), מה גם שהקטעים האחרים נשמעו בהרבה מהם קצת חוזרים על עצמם אבל בסה"כ מאוד טובים ומעניינים, ההרככב יושב טוב עם עצמו, כל הנגנים מאוד מוצלחים והיה גם נחמד לשמוע קצת מאלבום הראשון. (אם כי העיבוד בהדרן ל"הרפתקה בחלל" היה הרבה פחות מוצלח לטעמי מאשר העיבוד המקורי). יש גם לציין שההרכב שעלה אחריהם היה המוזיקה הכי מחורבנת ששמעתי כבר הרבה זמן וברחתי משם מהר מאוד.

 

[Yudokolis]

ההרכב שאחרי

פתח בקטע תיפוף קצר שלרגע הזכיר לי את הפתיחה של "גבירותיי ורבותיי" מהאלבום הראשון של פרווה. זה היה דיי משעשע לחמש שניות בערך, עד שהבנתי במה מדובר ונמלטתי.

 

[pasteran]

בהחלט

גם אני נשארתי (אמרו פעם משהו על הקרנות של זורן) וברחתי בתחילת השיר השני. בטח חברים של הבעלים שתמיד רצו להופיע אז נתן להם

 

[עמית ע]

חייב לעבור לכוכב אחר

מתנהל כרגע דיון אקטיבי בפורום המקביל הנענע, פורום שחלק ממשתתפי פורום זה פוקדים גם אותו, לכן אולי רוב התגובות על המופע נשאבות לשם. הדיון שם מתנהל משום מה בטון די ביקורתי. עושה רושם שאנשים רבים הגיעו למופע עם ציפיות שונות. אודה שגם אני ציפיתי למופע שיתמקד יותר בחומר מן האלבום הראשון, המוכר יותר והקומוניקטיבי מן השניים, אבל בניגוד לרוב הכותבים בנענע יצאתי מן ההופעה שבע רצון. פרנקל לא גילה נכונות להתפשר בשביל הקהל ובחר להופיע עם חומר חדש, מתובל בכמה קטעים ישנים. החומר החדש ממשיך את הקו של האלבום השני. למרות שחשתי תחושת אי נוחות מסויימת מכך שאני נאלץ לשמוע בעיקר חומר חדש, אני חושב שההחלטה הזאת ראויה להערכה - אחרי הכל אנחנו מדברים על להקת רוק מתקדם צעירה, לא על גבי שושן. מחשבה מעניינת שעלתה לי במהלך ההופעה, היא שהרכב הכלים והעיבודים מזכירים לי דווקא להקה שאף פעם לא הוזכרה כמקור השראה לפרווה חמה - Soft Machine (בנוסף למקורות ההשפעה המוצהרים, זאפה וזורן, שניכרו גם הם במוסיקה של פרווה חמה). שווה לברר עם פרנקל מה דעתו על החבורה העליזה מקנטרברי... היו שני דברים שהפריעו לי במיוחד - לא הבנתי את הצידוק להעמדתם הממושכת על הבמה של שלושת המשתתפים בקטעי הקישור. יעל קראוס השתתפה בשירה בקטעים ספורים, ושני חבריה לסלט ניסו לשווא ליצור איזו התרחשות על הבמה שתסיט מעט את תשומת הלב מהנגנים ומן הרפטטיביות של המוסיקה- אבל קשה לומר שהצליחו. הקונספט "חייב לעבור לכוכב אחר" הצחיק מאד בהתחלה, אבל בהמשך נהיה טרחני וצפוי. בניגוד למופע הקודם, בו היו קטעי הקישור חלק מסיפור עלילה שהופיע גם בשירים עצמם, הפעם היה המופע אינסטרומנטלי, והקשר לסיפור בקטעי הקישור תלוש למדי ותלוי בעיקר בנכונות המאזין לקבל את זה שקטע מסויים מייצג ביקור בכוכב השכל או האדמה או Whatever. דבר שני שמאד הכעיס אותי זה שפרנקל ירד מן הבמה בלי לתת שום קרדיט לחבריו. אולי ההתרגשות מעצם החזרה לבמה אחרי הפסקה ארוכה כ"כ בלבלה אותו. ננסה לתקן מעט את המעוות (בהנחה שמה שכתוב באתר פרווה חמה מדוייק): גיטרה חשמלית, הלחנה, עיבוד, ניצוח וקטעי קישור: ליאור פרנקל גיטרה חשמלית: נדב בכר גיטרה בס: בן הנדלר תופים: ארז קוסקס חצוצרה: ליאור רון סקסופון: אורָן בן-אבי קלידים: שאול עשת עגבניה, שירה וקטעי קישור: יעל קראוס אני לא יודע את שמותיהם של המלפפון והגזר.

 

[Yudokolis]

הצגת הנגנים

לא זכורה לי שום הופעה של פרווה בה הנגנים הוצגו. הדבר הכי קרוב לזה זה הופעה בה נקרע לנדב מיתר, וליאור ניצל את ההזדמנות כדי להציג את הנגנים בדרכו הייחודית, משהו בסגנון: "על הבס: מוקי! ועל הגיטרה: בוקי! ועל התופים: שוקי!". להערכתי, כל הקטע המסורתי של הצגת הנגנים לא ממש מדבר אליהם (והאמת גם לא אלי. יש שלוש מסורות בהופעות רוק שאני מתעב. זו אחת מהן, השתיים האחרות הן סולו תופים והדרנים. מי יתן ויעברו שלושתן מן העולם בהקדם, ושתישכח ימיני אם יום אחד אני אחטא בעצמי במשהו דומה).

 

[עמית ע]

דעותינו חלוקות

אני חושב שרוב האנשים שעולים על במה, עושים זאת בין השאר בשביל רגע החסד הקטן שבו הקהל מוחא כפיים רק להם. אגו זה מרכיב טבעי בנפש שלנו, והרצון לקבל פידבק חיובי על מאמץ שהשקענו הוא צורך בסיסי שקיים אצל רובנו. לגבי הדרנים - גם אותי לפעמים זה מעצבן, אבל זה מדד יפה למידת ההערכה ההדדית שבין הרכב מופיע לקהל. לגבי סולו תופים - צודק 100%

 

[CallMeCavanaugh]

מה הבעיה בסולו תופים?

ובקשר להדרנים - יש בעיה גם עם המקומות עצמם. כשהלהקה יורדת מהבמה ומיד מתחילים לנגן איזה דיסק, ברור שהמקום דורש לדעת כמה בדיוק הלהקה תנגן, ואז ההדרנים חייבים להיות מתוכננים מראש, למרות שכבר ראיתי דברים שונים (פורטיס עולה ושר יחד עם הקהל את "חורשת האקליפטוס", בלי ליווי נגנים, פשוט בשביל לחזור לבמה אחרי הרבה זמן שהקהל קרא לו). אבל אני באמת לא מבין מה הבעיה בסולו תופים. אני מניח שאתם מתכוונים לסולו תופים שהוא לא חלק מקטע מוזיקלי שלם, ועדיין אני לא מבין מה הבעיה בו.

 

[אריק חייט]

בקשר להדרן

יצא לי לראות (ובעיקר להופיע) הופעות שבהן לא היה הדרן. אני מתנגד נחרצות ללהקות שמניחות כמובן מאליו שיהיה הדרן. אני חושב שזה חכם ונחוץ להכין אותו מראש, אבל יצא לי לראות דברים לא כל כך חכמים בהקשר הזה. כמו למשל בהופעה של סנהדרין בבארבי, שבה בסוף ההופעה כל ההרכב ירד מהבמה חוץ מיציב כספי, שפשוט התעצל, נשאר מאחורי הסט, ואחרי דקה הניף את ידיו לעבר שאר החברים, וקרא להם לחזור לבמה במחווה לא מכובדת במיוחד. וגם אתמול בהופעה - בן הנדלר פשוט נשאר על הבמה וכיוון את הבס שלו (!!!) בזמן שהקהל מחא כפיו להדרן. לא יפה, לא אסתטי, וזה בעיני גם די צבוע כלפי כל עניין ההדרן - או שאתה מאמין בזה ויורד מהבמה כמו שצריך או שאל תתן אותו בכלל. באופן עקרוני, אני חושב שהדרן זה רעיון מאוד נכון כשהקהל רוצה בכך ומביע את רצונו. כל דבר אחר זה בושה, מחדל, פיכסה או איך שתרצה לקרוא לזה.

 

[HelterSkelter1]

פרווה חמה טובה (יכולה אפילו יותר)

האמת, שהדרן כמעט בכל המקרים זה דבר די מאולץ וקצת מעצבן, ונראה ממש לא טבעי, למרות שבסופו של דבר הוא טוב, כי פשוט יותר שירים מבוצעים. ההופעה של פרווה הייתה קצרה מדי, זה דבר ראשון. לדעתי בחלק מהמקרים היה עומס יתר על הסאונד, אם בכוונה ואם לא, כי פשוט היו מקרים שהיו מאוד מבולבלים, בכל זאת 2 גיטרות, באס, תופים, קלידים, חצוצרה וסקסופון, שכולם נגנים מצויינים, ומנגנים ביחד, זה לא הולך (והלך) טוב בחלק מהמקרים... אם לשפוט את ההופעה בכלליות מבחינת המאפיינים של המוסיקה, לדעתי זה נשמע כמו הסגנון של האלבום הראשון, עם עיבודים ותפקידים שמתאימים לאלבום השני, ועוד תוספות של האלבום השלישי, שבדרך (?). החומרים החדשים טובים מאוד, אבל לדעתי צריך לשפר אותם, להוסיף יותר קטעי שירה, ויותר דרמה וגיוון "מצבי רוח" בקטעים. אם לוקחים בחשבון שזאת הופעה ראשונה של הלהקה אחרי 3 שנים בערך, אחרי שהם שינו את ההרכב, אחרי שהם שינו סגנון בין 2 האלבומים ואחרי שלוקחים בחשבון שהם מבצעים חומרים חדשים - אז אפשר להגיד, שהייתה הופעה טובה מאוד. רק צריך עוד גיבוש, יותר גיוון, הוספת קטעי שירה ושיפוץ של הקטעים, ובהופעות הבאות נראה ונשמע משהו מצויין.

 

[אריק חייט]

אני לא מבין מה

מאולץ בהדרן, אם הקהל דורש את זה. ואני מתעכב על הסוגיה הזו, כי יש כאן קולות התנגדות די רמים וחד משמעיים.

 

[אריק חייט]

למרות ש

בדרך כלל כשמדובר בקונצרטים של מוסיקה קלאסית, אם חוזרים אז זה בשביל להשתחוות שוב. את זה אני לא מבין. אם כבר חוזרים - אי אפשר לנגן עוד קצת?

 

[HelterSkelter1]

לא יודע,

יש מעין קטע כזה של "הנה אנחנו יורדים מהבמה, מחכים חמש דקות, הקהל מוחא כפיים ואז אנחנו עולים שוב ומנגנים עוד איזה שיר שניים". זה לא רע, אבל זה לא נראה טבעי, זה הכל.

 

[Der-Albert]

הדרנים קלאסיים

דווקא הייתי בלא מעט קונצרטים קלאסיים בהם נוגן הדרן. בד"כ זה קורה רק כאשר נוגן קטע עם סולנים, ואז הסולן פשוט נותן הדרן סולו. והמחיאת כפיים להשתחוויה חוזרת היא גם כן לגיטימית, זאת מסורת ארוכה בכל אומנויות הבמה הקלאסיות, הקהל פשוט מביע את הערכתו על ההופעה יוצאת הדופן והמבצעים מכירים בהערכת הקהל. לא כזה לא מובן.

 

[Yudokolis]

מה שמאולץ

זה שהקהל יודע שיש הדרן, אז הוא מוחא כפיים אוטומטית. הלהקה יודעת שהקהל ימחא כפיים, אז היא מתכננת לעלות להדרן בכל מקרה. המנהג המקורי הוא רעיון מצוין, אך מה שקורה בפועל כיום הוא שההדרן לא תלוי בקהל, אלא בלהקה. הקהל ימשיך למחוא כפיים עד שהוא ישתכנע שהלהקה ביצעה את ההדרן האחרון מבחינתה. זה טקס אוטומטי וריק מתוכן. אין לי שום בעיה עם הדרן בגרסתו המקורית, אני פשוט לא מאמין שזה יכול להתקיים בצורה אמיתית בימינו. אז עדיף כבר לוותר על העניין וזהו. הקהל ימשיך וידרוש את זה, אך בעיקר מאחר והוא יודע שזה תפקידו, וכבר קשה מאוד להפריד כאן בין הביצה והתרנגולת.

 

[אריק חייט]

כן, יש בזה משהו

אבל כן יצא לי לראות אמנים (דני בן ישראל, לדוגמה) שיורדים מהבמה ובאמת ובתמים לא מתכוונים (ואפילו לא רוצים

) לעלות שוב, והקהל מחא כפיים הרבה מעבר לזמן שבדרך כלל מוחאים בשביל הדרן, וזה כן קורה בלי להיראות מאולץ, ואין שמץ של ספק שהקהל פשוט רוצה עוד. קורה.

 

[שיר דויטש]

כן

בהופעה הראשונה שלנו לא הכנו שום דבר להדרן, בכל זאת ביקשו מאיתנו לעלות. מה עשינו? ניגנו שיר שלנו במהירות גבוהה יותר ללא שירה. זה היה די גרוע, למען האמת... בת'כלס, הדרן זה דבר די נדוש. אני מוצא שאני כמעט לא מסוגל לרדת מהבמה, ביודעין שכבר תכננתי הדרן מראש, מבלי להודיע לקהל רשמית שאנחנו סתם יורדים, וההופעה עדיין לא נגמרה. ובהדרן שני אני בכלל מודיע את זה, כי אני לא רוצה שהסאונדמן יתחיל להשמיע איזה דיסק וידליקו את האורות, ואנשים בכלל ילכו!

 

[HelterSkelter1]

בדיוק לזה התכוונתי ../images/Emo45.gif