אני לא מכיר כל כך את Soft Machine
אבל לדעתי הרבה מהחומרים שנוגנו אמש מקבילים בסגנונם לשיריהם של להקת Mr Bungle, שזה מעיין סקא מטורף כזה. בתור אחד שלא התלהב עד השמיים ממה שיש לי על המחשב של פרווה חמה (האלבום הראשון, אני די משוכנע), אני דווקא התרשמתי לטובה. הייתה הופעה מעולה, ואף מהטובות שראיתי בחיי. אגב, לירקות היה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מההופעה! היו ניכר לעין שכל רוטינות הריקודים כתובים מראש (בתווים?
), והניגוד בין האדישות והפסיביות של הגזר, לעומת השובביות של העגבניה והלהט הזועם של המלפפון, יצר התפלגות רגשית בין האידיאליים השונים שהוצגו על גבי כל כוכב שאליו פנה הגיבור. שימו לב שהייתה התפתחות הדרגתית בריקודיהם של הירקות. בהתחלה כולם היו חמורי סבר, ורק נעו מצד לצד. לאט לאט, העגבניה החלה בריקוד העליה - ירידה שלה, בעוד הגזר נע מצד לצד, כנ"ל גם המלפפון. לקראת הסוף, המלפפון והעגבניה החלו לרקוד ולהשתולל, והמלפפון אף כמעט פשט את חליפת המלפפון שלו, מה שמדגים את רצונו של המלפפון (שמייצג את מה שחסר בכוח "שכל", ולכן הוא היה זועם כל כך) להשיל את עורו מעליו, כלומר לפרוץ מעבר על המוסכמות, ולהשתחרר מהמגבלות שהמוח מציב לנו. באיזשהו שלב הייתה גם סינרגיה בין המלפפון לעגבניה, כאשר האחד הגיש לשניה את המלפפון החצוי שבידו, והיא אכלה אותו בתאבון. הגזר, לעומת זאת, אכל את הגזר שלו-עצמו, קניבליזם עצמי, שלמעשה מבטא את האופן בו הרציונל על כוכב שכל גורם לאנשים להשמיד את עצמם, בסופו של דבר. מן הסתם, הצגת כל כוכב בתור אוטופיה מושלמת למעט איסור אחד מטופש שמעכיר את המים, מלמד אותנו שבעולמנו הלא מושלם, יש לקבל את הטוב עם הרע, כי אחרת לעולם לא נהיה מרוצים. מלבד זאת, יש ביקורת רצינית על מערכות של אמונות שונות שזה די מוזר, בהתייחס לנטייתו של גיטריסט הלהקה להיות דתי. המשפט החוזר על עצמו בשיר האחרון של הקונספט, מצד אחד מבהיר, ומצד שני, מערפל את משמעות המופע כולו, מאחר שהוא מפורש למדי, אך סותר למעשה את המסר של שארית המופע. אם באמת ניתן ליצור עולמות מושלמים, בסטייה של חיסרון אחד בלבד, כיצד אפשר לומר שכל דבר שהאדם יוצר מקולקל מיסודו? על כל פנים, היה קשר ישיר בין הסיפור למוסיקה. לאחר הצהרה של "זעמם של האלים", למשל, היינו מצפים למוסיקה קודרת ואימתנית, אך במקום זאת - קיבלנו מוסיקה שובבה ולעגנית, שבעצם שוב קוראת תיגר על מוסכמות האמונה. קטעי הקישור, ובמיוחד המוסיקה שנוגנה ברקע, גרמו לי להרגיש כאילו אני בתוך איזשהו Quest הזוי למדי, אגב.
אבל לדעתי הרבה מהחומרים שנוגנו אמש מקבילים בסגנונם לשיריהם של להקת Mr Bungle, שזה מעיין סקא מטורף כזה. בתור אחד שלא התלהב עד השמיים ממה שיש לי על המחשב של פרווה חמה (האלבום הראשון, אני די משוכנע), אני דווקא התרשמתי לטובה. הייתה הופעה מעולה, ואף מהטובות שראיתי בחיי. אגב, לירקות היה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מההופעה! היו ניכר לעין שכל רוטינות הריקודים כתובים מראש (בתווים?
